"הוא היה כמו אבא שלי": מותו הפתאומי של הפרשן הצבאי של חדשות 12, רוני דניאל, השפיע על רבים בעולם התקשורת, קרובים ורחוקים אליו. אחד מחבריו הקרובים ביותר בחברת החדשות, הכתב הצבאי ניר דבורי, שוחח הבוקר (שלישי) עם ענת דוידוב וגולן יוכפז בתוכניתם ב-103FM, וספד לחברו ולמנטור העיתונאי שלו.

"עצוב מאוד האמת, באמת", סיפר דבורי למגישים. "אתם יודעי שאת המיקרופון של הרדיו הוא מאוד אהב, היה לו כיף ענק לבוא ל-103FM וזה הזכיר לו את הימים שהתחיל בקול ישראל, ועם כל הטלוויזיה והאולפנים הנוצצים הוא אהב לחזור לרדיו ולאינטימיות. הייתה לו תנועה כשהוא מבסוט, היה מרים את הידיים כלפי מעלה ומסתכל על התקרה. כל פעם שהיינו מדברים על הרדיו אחרי תוכנית כשהיה יוצא מהאולפן הוא היה מדבר בהמון אהבה על הרגעים האלה".

לאחר שנשאל מה היה הפרש הגילאים ביניהם, השיב דבורי כי זה נכון שדניאל יכול היה להיות אבא שלו: "אני התחלתי כתחקירן לפני 20 שנה באולפן שישי. כשאני הגעתי לשם, המודל היה שכל פעם מגיע טאלנט וחובר אליו התחקירן, ויחד הם עובדים על פרויקט. עבדתי עם רוני על שני פרויקטים, בסופם הוא קורא לי לחדר, דופק על השולחן ואומר 'תקשיב לי טוב, אתה תהיה כתב, ותהיה כתב צבאי'".

"מאותו רגע הוא עבד שזה יקרה, וזה לקח קצת זמן, והיה צריך לשגע את מנכ"ל החדשות אז", הוסיף. "הוא נלחם על זה כי הוא האמין, ואני חושב שהיה לנו חיבור מאוד טוב מההתחלה. הרגשתי גאווה עצומה שמכול האנשים הוא אומר את זה לי. זה היה כל כך לא מובן מאליו, שאני לא ידעתי בכלל איך להתייחס לזה ואיך לאכול את זה. הוא האמין מההתחלה וזה קרה".

כשנשאל על ההבדל ביניהם, השיב: "ההבדל הכי גדול בינינו, וזה תמיד מצחיק אותי, היה בטכנולוגיה. רוני לא היה איש של טכנולוגיה. אני הייתי מאוד שונה ממנו, והחיבור הזה היה נורא מצחיק, כי הייתי מדריך אותו ומלווה אותו. לצלם דרך הטלפון ולחבר מכשירים ולעשות פעולות פשוטות, הוא לא היה בכיוון".

רוני דניאל ז''ל   (צילום: משה מילנר, לע''מ)רוני דניאל ז''ל (צילום: משה מילנר, לע''מ)

"אספר לכם משהו אישי על איך ידעתי שהוא סומך עליי", סיכם דבורי. "כשראיתי שהוא מרשה לעצמו לעשות משהו שהוא לא עשה - הוא יכול היה לעזוב את המערכת באמצע היום ולנסוע הביתה לראות את הילדים ולנסוע איתם ליותר משבוע לחופש בחו"ל. זה דברים ששנים הוא לא עשה. גם לי הוא היה אומר 'אתה לא כמוני תפסיד את הילדים', והוא נלחם. הוא אמר 'אני אקח את זה עליי, עזוב את זה, לך הביתה'. הוא גילה את הילדים בגיל יותר מאוחר, ולכן הוא נלחם איתי למעני שאצלי זה לא יהיה, ואצלי זה לא יקרה".