"אי אפשר להשוות בין סרט לגלידה": הבמאי הישראלי זוכה דב הזהב ופרס השופטים בפסטיבל קאן, נדב לפיד, היה אחד מהאנשים שהיה חתום על העצומה המצדדת בהכרזתה של יצרנית הגלידה, בן אנד ג'ריס, על החלטתה להפסיק למכור את מוצריה ב"שטחים הכבושים" בישראל. על כך שוחח הבוקר (רביעי) עם אראל סג"ל וחן ליברמן בתוכניתם ב-103FM, והסביר את עמדתו.
"אני חושב שהעצומה חשובה", השיב לפיד לשאלת המגישים. "אני משוכנע שמי שמתנגד לה בוודאי מגיב לזה בכעס ובזעם. לתחושתי יש בלבול מוחלט ביחס לעצומה. הצעד של בן אנד ג'ריס זה ההפך המוחלט ממה שקוראים לו BDS כי זו החרמה גורפת של הנעשה בישראל, והצעד של בן אנד ג'ריס, שממשיכים לשווק את התוצרת בישראל, נותן לגיטימציה לישראל שבתוך הקו הירוק".
"ישראל חתומה על אין סוף הסכמים עם האיחוד האירופי, הסכמי סחר, שלא חלים על ההתנחלויות ומחריגים אותן", הוסיף. "אני חושב שההתנחלויות הן אסון שגור לשעבוד של בני אדם, ואסון גם לנו. אני שמח על צעד כזה. אני מסרב לעשות נורמליזציה של מה שלא נורמלי, ומעלה את זה לדיון".
כשנשאל למה לא להחרים שכונות בירושלים המערבית שגם בהן גרים פלסטינים, אמר: "כל ההסכמים שציינתי מחריגים גם את מזרח ירושלים, לא בן אנד ג'ריס התחילו את זה". המגיש המשיך להקשות עליו, ושאל אותו אם היה כועס אם סרטיו היו מוחרמים בסין, לפיד השיב: "הסרט הקודם שלי צונזר בסין כך שאף אחד לא שאל אותי".
"האם במסגרת תמיכתך בזכויות אדם תאסור את הקרנת סרטך ברוסיה, טורקיה, בסין ובמקומות אחרים שפוגעים בזכויות אדם?", שאל אותו סג"ל. לפיד ענה: "לא חושב שההשוואה בין גלידות לסרט נכונה. הסרטים שלי הוקרנו ברוסיה וטורקיה וצונזרו בסין. אני מקווה שהם יכולים לפתוח דיאלוג בחריפות שלהם, בבוטות שלהם ובחוסר הפשרנות שלהם, ואולי לטלטל או להסעיר או לשנות או לגרום לערעור - אם לא בקהילה שלמה, אז בנפש של אדם אחד".