כשנשאל הם מנהל בית החולים "איתנים" יצר עמו קשר, השיב: "צריך לקחת בחשבון שהם היו באמצע העברת החולים. אני לא יודע בדיוק מה כרוך בלקחת אנשים עם בעיות שונות ולשמור אותם במקום אחר, אבל נכון, הם לא יצרו איתי קשר. ניסיתי להתקשר למנהל איתנים ולא ענו. השארתי הודעה קולית, אבל לא קיבלתי תשובה".
על בנו סיפר: "שבתאי הוא בן אדם מאוד נחמד, שנמצא במצב בריאותי טוב. יש לו כשרון על טבעי לצבור חברים מאוד טובים, משום שיש לו אישיות נחמדה וחביבה. הוא בן 25. הוא לא היה עם טלפון, אין לו את הטלפון שלו כי הוא איבד אותו או שמישהו לקח ממנו. מאז אין לו טלפון. יש לו אח גדול ושלוש אחיות. כולם מודאגים ומקווים לטוב, מתפללים לטוב".
כשנשאל מה לדעתו קרה, ענה: "אחת מהתופעות הכי מתסכלות של המחלה הזו זה שבן אדם שיש לו אותה, המחלה גורמת לו להכחיש את זה שיש מחלה. הדבר שהוא הכי רוצה זה לא לקבל טיפול ולא להכיר בזה שיש לו בעיה נפשית. עם זאת, כל החברים וכל מי שאוהב אותו אומר לו - זה לא אתה, זה לא לפי האופי שלך איך שאתה מתנהג. אני חושב שהוא ראה הזדמנות לברוח. עד שיהיה בטיפול קצת זמן אני לא חושב שאפשר יהיה לסמוך על ההתנהגות. זה אחד מהדברים הכי קשים במחלה הזו".