על רקע החזרה לספסל הלימודים מחר: מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) דוח המבקר את היערכות משרד החינוך למעבר ללמידה מרחוק במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה בין מרץ 2020 לאוגוסט 2021. דוח זה מצטרף לדוח ביניים שפורסם כבר באוקטובר 2020 בנושא תשתיות מחשוב ללמידה מרחוק בתקופת הקורונה.

ראשית מציין מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כי 186 מדינות בעולם סגרו את בתי הספר שלהן באופן חלקי או מלא, והשאירו כ-1.5 מיליארד תלמידים ברחבי הגלובוס במצב ביניים שבין לימודים בכיתות למרחב הוירטואלי. המבקר מותח ביקורת על כך שעל פי בדיקתו, מתוך 210 מדינות שונות, בכ-66% אחוז מהן מספר הימים בהם בתי הספר היו פתוחים לחלוטין היה גבוה יותר מבישראל. מספר הימים בהם מערכת החינוך הייתה פתוחה לתלמידים בשנת 2020 היה 45, כמעט הקטן ביותר מהמדינות שהופיעו בנתוני ארגון אונסק"ו.

"פערים ביישום הנחיות משרד החינוך"

המבקר מציין בביקורת את העובדה שמרבית ההגבלות על מערכת החינוך לא יושמו למרות דרישת המשרד, וזאת בשל ריבוי ההנחיות, מורכבותן והפצתן בסמיכות קרובה מדי לזמן היישום הנדרש. משרד החינוך כלל לא דרש נתונים מבתי הספר על כמות התלמידים המשתתפים בלמידה מרחוק, כך שלא הייתה בידו יכולת להסיק מסקנות ובכך לטייב את הלמידה.

זאת ועוד, נתונים שנאספו על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בסקר הורים חשפו כי כ-22% מהתלמידים לא השתתפו בכלל, או במרבית השיעורים מרחוק. התלמידים בכיתות הנמוכות (א' עד ו') השתתפו פחות בלמידה מרחוק מתלמידים בכיתות העל-יסודיות (ז' עד י"ב). בסקר נוסף שנערך לאחר תקופת זמן שלא צוינה בדוח המבקר, כמות התלמידים שלא השתתפו בכלל או במרבית השיעורים ירד ל-11% בלבד.

שיעור בזום, למידה מרחוק, אילוסטרציה (צילום: חן לאופולד, פלאש 90)שיעור בזום, למידה מרחוק, אילוסטרציה (צילום: חן לאופולד, פלאש 90)

קושי בהתחברות לשיעורים המקוונים

ביקורת נוספת שעולה בדוח היא חוסר באמצעי קצה (מחשבים אישיים, מצלמות ומיקרופונים) המאפשרים לתלמידים להתחבר ללימודים מרחוק. "למשרד החינוך עדיין אין תמונה מדויקת בנוגע להיקף המחסור ולזהות התלמידים שחסרים אמצעי קצה", נכתב במסמך של מבקר המדינה. המחסור הזה היווה חסם, בלשונו של המבקר, ללמידה מרחוק.

דוח המבקר מציין קשר ישיר בין כמות הכניסות של תלמידים לשערי הלמידה הדיגיטליים להשתייכותם למגזר מסויים באוכלוסייה. על פי הדוח, במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית כמות הכניסות של התלמידים לאתרי התוכן השונים של משרד החינוך היו גדולים יותר מאשר באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים יותר (החברה החרדית, המגזר הבדואי).

עם זאת, המבקר בחר לציין בחיוב את משרד החינוך שפעל, לדברי הדוח, לאספקת אמצעי קצה לאוכלוסיות הזקוקות, ועמד ביעדים שהוגדרו על ידי שר החינוך לפי דוח הביניים שפורסם באוקטובר שנה שעברה. כמו כן, ציין לטובה את היערכות משרד החינוך בהיבטי הכשרת המורים ללימוד מרחוק והפיק לקחים מפעולותיו ובכך "הפך את משבר הקורונה להזדמנות", לשון הדוח.

לימודים בזום (צילום: פלאש 90)לימודים בזום (צילום: פלאש 90)

"עלו קשיים במצבם הרגשי והחברתי של התלמידים"

אנגלמן מציין בדוח את הסוגייה הרגשית והחברתית המלווה את חוויית הלמידה מרחוק מאשר על ספסל הלימודים. "עלו קשיים שבגינם לא עלה בידי בתי הספר למצות את הפוטנציאל הגלום בלמידה ובמפגשים במרחבים סביבתיים, ובהם הטענה שסוגיית הלמידה במרחבים אלה לא נוהלה על יסוד תורה סדורה, וכן עלה קושי בהבאת תלמידים ועובדי הוראה למקומות המפגש ומציאת מרחבים מתאימים לכך בבתי הספר".

עוד מציין המבקר כי "לאורך תקופת הקורונה עלו קשיים במצבם הרגשי והחברתי של התלמידים, בזיהוים ובמתן מענה להם". אנגלמן מציע שהקשיים החברתיים נובעים בין היתר מהצורך של התלמידים במפגשים חברתיים עם חבריהם לכיתה וכן בחוסר במפגשים פנים-אל-פנים עם המורים.

מצוקה נפשית, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג)מצוקה נפשית, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג)

"הלמידה מרחוק הגבירה את חוסר השיוויון"

בסיכום הפרק הנוגע למערכת החינוך ציין אנגלמן בלשונו: "הלמידה מרחוק הגבירה את חוסר השוויון הקיים במערכת חינוך. נוכח החשש להגדלת הפערים החברתיים והלימודיים בין התלמידים ונוכח הנתונים שמוצגים בדוח זה, עולה החשיבות שמשרד החינוך יוודא כי הלמידה מרחוק מתנהלת בצורה מיטבית המספקת מענה לימודי, חברתי ורגשי עבור כל תלמידי מדינת ישראל, תוך שימת דגש על אוכלוסיות מיוחדות".