חמסינים ושיטפונות

גם ד"ר ברוך מסינג, המתגורר במושב טירת יהודה בשפלה, נדבק בחיידק הדבורים. הוא חולש על מאות כוורות ואת הדבש שלו הוא מיתג, איך לא, כ"דבש מהדוקטור". "לפני מספר שנים התחלתי לימודי דבוראות אצל ד"ר עזריה לופו, שהוא האורים והתומים של התחום הזה בארץ", הוא מספר. "חיפשתי תחום שמשלב בריאות וטבע. אני בא מעולם הבריאות וגם מאוד אוהב בעלי חיים. חיפשתי משהו שכולל את שניהם".

לפני כשנה המכוורת של מסינג הפכה למסחרית. כבר כמה חודשים שהוא מוכר דבש, ובראש השנה הנוכחי זו הפעם הראשונה שבה הוא מוכר בחגים. לפני כמה ימים אף קיבל כשרות בד"ץ. "לפני כן גידלתי כמה שנים כוורות כחובב והייתי חבר בארגון מגן דבורים אדום להצלת ושימור נחילי דבורים ברחבי הארץ", הוא מספר. "לפני כשנה ביקשתי להפוך להיות דבוראי מורשה. בהנחיית מועצת הדבש רכשתי כוורות מדבוראי שפרש מהענף והתחלתי לעסוק בכך ברצינות.

"אני עושה הכל: מהגידול של המלכה, הדבורה והמשפחה של הדבורים, ועד למוצר הסופי ומכירתו לצרכן. הגידול זה רק אני לבדי בשתי ידיי, בלי פועלים בכלל. אני מתעקש על כך, כי הלכתי לתחום הזה כדי להוציא מוצר שהוא הדבש האותנטי והאמיתי שגדלנו עליו, שמורכב מצוף דבורים בלבד ללא תוספים. בני המשפחה גם עוזרים בכל התהליך. הם משפצים את הכוורות, צובעים אותן".

מהר מאוד מסינג הבין כי גידול דבורים זה לא פיקניק. "התחום הזה דורש עבודה מאוד קשה", הוא מתאר. "בכל ימות השנה אתה מתמודד עם נזקי טבע, עם חמסין, עם שיטפונות. דבוראות זו לא עבודה שמלקקים בה דבש".

יש משהו משותף בין שני עיסוקיך?
"קודם כל הדבש הוא מוצר נקי של הטבע, ללא מגע יד אדם, ויש מחקרים רבים על החשיבות הבריאותית של הדבש. ביומיום אני עוסק בתחום הילודה, וגם בענף הדבוראות כל הקשור לפוריות של הדבורים, ההפריה והגידול, זה תמיד מדהים מחדש. לפתוח כוורת זה תמיד להגיד וואו".
את הדבש של מסינג אפשר להשיג דרך דף הפייסבוק "דבש מהדוקטור" או במושב טירת יהודה. "אנחנו ממש מכוורת בוטיק", הוא אומר. "אני מקפיד לרדות כל קבוצת כוורות בנפרד ולשים בחבית נפרדת. כמו ברפואה, הכל אצלי מדויק. כל חבית אצלי מאזור מסוים עם טעם שונה: דבש אבוקדו שהוא מאוד מזין וארומטי; דבש הדרים ואקליפטוס בטעם חמוץ־מתוק; דבש מפרחי דרדר.

"הסיפוק שלי בענף הדבוראות הוא להגיע לתוצר סופי, לדבש אמיתי, לא מחומם, שצורב בגרון כמו הדבש שהיה מרפא אותנו כשהיינו ילדים. הדבש שלי גם נמכר רק בצנצנות זכוכית, לא בפלסטיקים. אני כמובן נהנה מהגידול עצמו. להבדיל מעבודה ברפואה שנעשית בבית חולים, כאן זה בשדות, בטבע. אתה רואה את הפריחה, את עונות השנה, חי בגשם ובשמש יחד עם הדבורים".

נשמע פנטסטי, אבל איך מוצאים זמן לעסוק ברפואה ובדבוראות?
"פיניתי זמן שהיה לי לתחביבים אחרים לטובת הדבוראות, שהפכה לתחביב העיקרי שלי ושל כל המשפחה. כמו כן השקעתי בפרויקט הזה הרבה מאוד כסף. עבדתי, ואני עדיין עובד קשה כרופא, כדי לממש את החלום הזה. יש לי גם חלום להוציא מוצרים בריאותיים נוספים מהכוורת שיוכלו לסייע לאנשים בתחומים שונים".

איך חבריך הרופאים מגיבים לעובדה שהפכת לדבוראי?
"בהתחלה הם מתפעלים, וכשטועמים את הדבש הם ממש מתלהבים".

מותק של עיסוק: סיפורם של הדבוראים שהחליטו להפוך את התחביב למקצוע

מה משותף לרופא נשים מהשפלה, טכנאי הנשמה מהנגב ומנהל בית ספר מרמת הגולן? נוסף לעיסוקיהם ה"רגילים", שלושתם דבוראים מקצועיים שמאוהבים בכוורות שלהם עד מעל הראש