מאז התגלגלו העניינים במהירות. ההחזקות של יורוקום בחברות השונות נמכרו למרבה במחיר. בזק נמכרה לקרנות השקעה אמריקאיות ואלוביץ' האב, כמו גם גיא, נאלצו לעזוב את הקבוצה. שאול אלוביץ' נמצא מחוץ לעסקים ומתמקד במשפטו המתנהל בימים אלה.
"בנק הפועלים ביקש לפרק את קבוצת יורוקום ולהעמיד אותה למכירה למרות התנגדות בנק דיסקונט והבנק הבינ"ל", מספר גיא אלוביץ' בראיון ראשון ובלעדי מאז התפוצצה הפרשה, "אבי הסכים למכור אך הציע לא למהר. הוא התחייב להחזיר את כל הנכסים והחובות ואף מעבר לכך. בנק הפועלים סירב כיוון שבאותם ימים התפוצצה 'פרשת פישמן' (התמוטטות עסקיו של איש העסקים אליעזר פישמן - י"ש) והבנק רצה להוכיח שהוא אינו מהסס לפעול גם נגד אלה המכונים 'טייקונים', למרות שלא הייתה לכך הצדקה כלכלית.
"באותם ימים הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת קשרי הבנקים עם הטייקונים והאווירה הציבורית הייתה לא טובה. אבי ניסה לשכנע וטען שמכירת חיסול היא טעות ויהיה זה לא נכון מבחינה עסקית, אבל בנק הפועלים לא השתכנע. הנושים נכנסו לקבוצת יורוקום. אבי לא היה ערב באופן אישי לחובות החברות ולא נותר חייב לבנקים. הוא גם לא פשט רגל כי החברות היו מספיק חזקות והיו ערבות זו לזו".
את עסקי התקשורת התחיל שאול אלוביץ', היום בן 73, בסוף שנות ה־70, בחנות קטנה ברחוב גרוזנברג בתל אביב, שעסקה בממכר כבלים לאנטנות. באפריל 1990 צורף לקבוצה גיא אלוביץ' בנו. הוא בן 49, נשוי ואב לארבעה. "התחלתי את הקריירה כמתקין טלפונים ולאחר מכן עשיתי את כל הדרך למעלה", הוא מתחיל לספר ומבקש מיד: "רק אל תוציא אותי בראיון כמישהו מסכן שמבקש שירחמו עליו או שצריך להתנצל על משהו".
תחילת הדרך הייתה צנועה: "כשנכנסתי ליורוקום עסקנו בייצור טלפונים ושיווק מרכזיות רב־קוויות. ליתר דיוק, שימשתי כעוזר מתקין של מרכזיות. היו מרכזיות שיורוקום ייצרה בישראל, ועם הזמן נכנסו גם המרכזיות הדיגיטליות של תדיראן ופנסוניק. לאחר מכן התקדמתי לתפקיד מתקין מוסמך. הסתובבתי עם טנדר סובארו ונהניתי. לאחר מכן התקדמתי ושימשתי כאיש מכירות שטח של מרכזיות לעסקים", הוא משחזר.
בדיעבד, זו הייתה החלטה מוצלחת מאוד. אינטרנט זהב נחשבה לאחת מחברות הטכנולוגיה הראשונות בשוק האמריקאי ופרצה את הדרך לאחרות. ההנפקה בנאסד"ק נחשבה להישג גדול. "במקביל, גם נוקיה התפתחה והמשיכה להטיל ביצי זהב", ממשיך ומתאר אלוביץ' הבן. "תזכור שעד אז לא היו כל אתרי השוואות המחירים, ולא התירו אז ייבוא מוצרים, והמודעות הצרכנית הייתה נמוכה יותר. מי שהיה בתחום הרוויח אז בענק ויורוקום הייתה אחת הבודדות, אבל אבא כרגיל לא יכול היה לשבת בשקט והוציא לפועל עסקת ענק נוספת: אינטרנט זהב רכשה מאליעזר פישמן, שהסתבך באותו הזמן בפרשת הלירה הטורקית, את חברת 012. פישמן, שהיה ידיד קרוב של אבי, מכר במחיר טוב. מיזגנו את החברות לסמייל 012, וכמות הלקוחות גדלה משמעותית. החברה החדשה התמקדה בעולם האינטרנט והשיחות הבינלאומיות. היינו פורצי דרך והרווחנו בענק".
שאול אלוביץ' לא עצר גם כאן. התיאבון להמשיך ולצמוח היה כמעט בלתי מוגבל. הוא רצה להפוך לטייקון התקשורת הגדול במדינה ומבחינתו שום דבר לא אמור היה לעצור אותו, חוץ מדבר אחד שניצב בפניו: חברת בזק. "רצינו להקים חברה שמתחרה בבזק ששמה היה 'אופק העידן החדש'", מספר גיא. "זה היה בשנת 2000 והיו המון משקיעים שרצו ללכת עם אבא, כמו סלקום ומשקיעים אמריקאים ששלטו אז בסלקום. מה ששיבש את התוכניות הייתה האינתיפאדה השנייה. המשקיעים הזרים ברחו, החברה החדשה נעלמה ואבא איבד כמה מאות מיליונים. צריך לזכור שהעסק כבר הוקם, גייסנו מאות עובדים והיו לנו התקשרויות עם ספקים. אבל העסק נסגר בשקט והתקדמנו הלאה".
בסוף אלוביץ' השיג את המטרה. "החלום שלו היה לקנות את בזק והוא עשה את זה כשנוצרה הזדמנות למכור את סמייל 012 לאיש העסקים יוסי מימן", מספר גיא. "הבנקים מאוד רצו שהוא יעשה את העסקה והיה קל יחסית לממן אותה. לאבא לא הייתה בעיה לגייס את הכסף הדרוש. החלום התגשם".
"לאבא היו כל השנים עסקים טובים ורווחיים. הוא לא אדם שנהנה מהכסף אלא מהיצירה ומעצם ההישג. הוא איש עסקים קלאסי ונהנה מהכיבוש של עוד ועוד עסקה. הכסף פחות מעניין אותו. לאיש שהיה הגדול ביותר בתחום התקשורת לא היו 200 שקל בארנק. אם הייתי מבקש ממנו במקרה כסף, הוא היה שואל בשביל מה אני צריך. הוא לא איש חומרי אלא איש של ג'ינס וטי־שירט. הוא היה מונע אך ורק מהישגיות".
"לאחר ההקמה נכנסו לחברה משקיעים ויצאו ממנה בהמשך הדרך. בשורה התחתונה החברה לא הצליחה להגיע לאיזון תפעולי ובטח לא לרווח. החברה דרשה השקעות גדולות ואבא סיפק לה דרך יורוקום מימון של כ־1.5 מיליארד שקל. מדוע היה צריך לעשות עסקת בעלי עניין שבמסגרתה בזק שבבעלותו תקנה את YES שהוחזקה על ידו דרך יורוקום שגם הייתה בבעלותו? הסיפור הוא שכשהוא קנה את בזק, הרגולטור חייב אותו למכור את המניות של יורוקום ב־YES, כי זה עלול היה להיות פתח לצרות.
"המועמדת הטבעית לעסקה הייתה בזק, שכבר החזיקה במחצית מהמניות ולה היה הכי משתלם לבצע את העסקה. מבחינתה מדובר היה בהזדמנות, כי באותם זמנים כל החברות המתחרות שיווקו חבילות טריפל ורק לבזק לא היה. לחברות אחרות פחות השתלם לקנות מחצית ממניות חברת לוויינים שלא מרוויחה יותר מדי כסף. גם ההפסד החשבונאי שצברה YES השתלם שבזק תעשה את העסקה".
"לא היה לי ראש לכלום"
מאז התפוצצות הפרשה, גיא אלוביץ' נאלץ להמציא את עצמו מחדש. מי ששימש כמנהל חברת תקשורת שגלגלה מיליארדי שקלים והכיר את כל העולם ואשתו, עבר לתחום מדרסי הנעליים.
בימים הקרובים תצא החברה בקמפיין מטעם משרד הפרסום בריקמן מקבוצת אדלר חומסקי. הפזרנטור יהיה אהוד בנאי - לא הזמר המפורסם אלא הרס"ר המיתולוגי של מחנה 80 וחטיבת הנח"ל, המוכר בשל שפמו הלבן והמסולסל. וכך, הרנ"ג בדימוס שהצעיד את חיילי הנח"ל והטירונים הרבים, יקדם את קמפיין המדרסים לנעליים - כשהוא מוצג כהיפסטר לבוש בבגדי הוואי, כשלכתפו האחת כומתה ולאחרת מדרס. אלוביץ': "המותג החדש שהשקנו יעניק ללקוחות מענה מותאם אישית לרגליים מבלי לצאת מהבית. הבחירה באהוד בנאי הייתה טבעית. מדובר באדם מדויק ומוכשר המומחה לצעדים ומאסטר בשמאל־ימין".
תגובות
מהפרקליטות נמסר: "לפי כתב האישום, על סמך הראיות שבידי התביעה מר שאול אלוביץ' וגברת איריס אלוביץ' נענו היענות חריגה לדרישות שונות של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, הנוגעות לסיקור באתר וואלה! שבבעלותו של אלוביץ', ובעד זה נתניהו היטיב עם חברות אחרות של אלוביץ' בהפעלת סמכויותיו כראש ממשלה ושר תקשורת. משכך מיוחסות להם עבירות של מתן ולקיחת שוחד. כן נאשמים בני הזוג אלוביץ' בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה ועבירות נוספות. המשפט תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בירושלים והטענות יתבררו שם".
במשטרה סירבו להתייחס לטענות.
התרעות פיקוד העורף