לעו"ד ד"ר אופיר מילר, יו"ר התאחדות האטרקציות בישראל, הייתה תקווה שאולי לקראת חגי תשרי, או לכל המאוחר לקראת סוכות, תבוטל החלת התו ירוק גם על ילדים בני 3־12 בכניסה לאטרקציות, אך זה לא קרה.

"סוכות עבור חלק מאוד גדול מהאטרקציות - בייחוד האטרקציות העונתיות שעובדות רק בקיץ - היא בעצם הפעימה האחרונה לפני שמשביתים אותן בחודשי החורף", הוא אומר. "אם מסתכלים על גרף ההכנסות הממוצע של האטרקציות בחופש הגדול יחד עם חגי תשרי, מדובר בממוצע של 50%־60% מההכנסה השנתית, ועבור האטרקציות העונתיות שפועלות רק בקיץ פותחות את שעריהן לאחר חג הפסח, מדובר אפילו על 80% מההכנסות. העובדה שהתו הירוק חל על האטרקציות מאמצע החופש הגדול וממשיך בחגי תשרי, והמגבלות הנוגעות גם לילדים בני 3־12 גורמות לירידה משמעותית ביותר ביכולת של האטרקציות לייצר את ההכנסה השנתית הרצויה.

למרות התקווה שלנו שאולי התו הירוק יבוטל עד סוכות ויאפשרו לאטרקציות לפעול במגבלות ההתקהלויות של התו סגול, זה לא קרה".
מילר הוא גם הבעלים של חברת TMI, העוסקת בתיירות ונופש, ובין היתר היא גם בעלת הכדור הפורח של תל אביב וסינמקס 360. בימים אלה יוזמת החברה את הקמתם של שני מתחמי אטרקציות גדולים בדרום הארץ ואחד באזור השרון.

"כל הצועק זוכה"

"התאחדות האטרקציות הוקמה לפני כמה שנים בידי האטרקציות הכי מרכזיות בארץ, מהמצפה התת־ימי באילת, חברות הקיאקים, פארקי המים ועד לחרמון בצפון. המניע להקמה הייתה ההבנה שלאטרקציות אין למעשה ייצוג מול משרדי הממשלה, וזה ניכר בעיקר לאחר מבצעים צבאיים, משברים שונים שאחריהם כל הקודם או כל הצועק זוכה. לבתי המלון ולסוכני הנסיעות הייתה התאחדות, ולאטרקציות לא", אומר מילר.

את החשיבות בכך שגם האטרקציות יהיו מיוצגות רואה מילר בכך ש"תיירים כיום - גם בתיירות פנים וגם בתיירות חוץ - כבר לא מסתכלים רק על היכן נישן הלילה, אם במלון מפואר או באכסניה. זה חשוב אבל זה לא הדבר שמוציא אותם לטיול. הם מסתכלים קודם כל על מה יש לעשות, ולפי זה בוחרים את האזור שבו הם רוצים לטייל ואז דואגים ללינה. נופש היום זה לא בטן־גב, אלא אנשים מחפשים את הדבר המיוחד הבא, את האטרקציה, וזו תפיסה תיירותית שהממשלה חייבת להפנים. זו התפיסה התיירותית המתבקשת כיום בעולם.

בשיחה שערכנו עם שר התיירות יואל רזבוזוב הוא בהחלט מבין את התפיסה. יש חוק עידוד השקעות הון, החוק היחיד שבו מוזכרת המילה אטרקציה, המאפשר לקבל מענקים מהמדינה. אבל בפועל, בעשר השנים האחרונות, לא ידוע לי על מענקים שניתנו לבניית מתחמי אטרקציות, להבדיל ממענקים שניתנו לטובת בניית בתי מלון".

גם השקעה בבתי מלון היא חיונית.
"מדינת ישראל זקוקה לחדרי מלון. ב־2019 שברה כמות התיירים את כל השיאים, אבל אנחנו אומרים לא לשכוח שלצד בתי המלון נדרשת השקעה גם בעידוד מתחמי אטרקציות. הרי איפה מוקמים מתחמים כאלה? בפריפריה, לא בתל אביב, ואז זה win־win. זה גם פותח לתייר שבא מחו"ל אזורי תיור מעבר למקומות הקדושים וגם מייצר מיד פרנסה וגם הכנסה. רוב המשרות בתחום האטרקציות הן לא הייטק, אלא מדובר ברובד ניהולי שלא מחייב השכלה גבוהה. זה מתאים להמון חבר'ה שמסיימים צבא, שנמצאים בין מסגרות, וזה יכול להיות פתרון נהדר. אני מקווה מאוד ששר התיירות שמבין את העיקרון גם ידאג לביצוע בשטח".

לדברי מילר, "עשרות אטרקציות חברות בהתאחדות. בעקבות משבר הקורונה ביקשו להצטרף אלינו עשרות נוספות. בפועל אנחנו מייצגים את כל הענף שמכיל מאות אטרקציות במדינת ישראל ומעסיק עשרות אלפי עובדים. אטרקציה יכולה להיות מתחם של משחקי פנאי כמו ג'ימבורי או באולינג, והיא גם יכולה להיות אתרים גדולים כמו מיני ישראל, אתר החרמון, המצפה התת־ימי באילת, פארקי המים וכל מוקד של פעילות של שעשועים ופנאי. זה מכיל מגוון רחב מאוד. יש אטרקציות בחוץ, יש בפנים. יש בערי התיירות המרכזיות ויש בפריפריה. החשיבות של ההתאחדות היא בריכוז האינטרסים של העסקים הללו בעבודה שוטפת מול משרדי הממשלה וחשיבה איך לייעל ולשפר".

אטרקציות לילדים (צילום: מנכ''ל באלגן אורי זמיר)אטרקציות לילדים (צילום: מנכ''ל באלגן אורי זמיר)


כיצד התמודדתם מאז פרוץ הקורונה?
"בקורונה היינו בין הראשונים להיסגר ובין האחרונים להיפתח. חזרנו לפעילות מלאה רק בסוף מרץ 2021, ואז ארבעה וחצי חודשים לאחר מכן הגיע התו הירוק. חלק מהאטרקציות לא יכלו להתאושש. לא קיבלנו שום פיצוי ייעודי לתחום שלנו. המענקים שהתקבלו מהמדינה לכל עסק ועסק זה כאין וכאפס לעומת ההפסד הגדול, ואני אומר לך את זה בכובע של יזם הסינמקס 360, שנפתח בדיוק ביוני 2020, באמצע הקורונה, בהשקעה של כ־2 מיליון שקל. זה שהחזירו את ההוצאות הקבועות של חשמל וקצת ארנונה, מישהו דיבר על החזר השקעה, על מה שאותו עסק היה אמור להכניס?".

בעיקר נפגעו הקטנים

"לאורך כל אירועי הקורונה, ממרץ 2020 ועד היום", מוסיף מילר, "פעלנו ונמשיך לפעול בשיתוף פעולה מלא מול משרד הבריאות, התיירות והכלכלה כדי באמת להילחם ולנסות למגר את המגיפה. עם זאת, אנחנו מבקשים שייתנו לנו כלים. לא יעלה על הדעת שמצד אחד באים כעת ובלי שום סיבה אפידמיולוגית מאפיינים את מתחמי האטרקציות כמקום שצריך להטיל עליו מגבלות נוספות, אבל מצד שני לא נותנים לבעלי העסקים אופק כלכלי, בשעה שהעסק מרוויח פחות בשל המגבלות. המשמעות של התו הירוק שחל גם על ילדים בגילי 3־12, שהם 90% או יותר מהלקוחות שלנו, היא פגיעה משמעותית יותר בעסקי האטרקציות מאשר בעסקים אחרים.

על שמורות טבע וגני חיות לא חל התו הירוק, מצד שני על פארק חבלים באוויר הפתוח או פארק מים באוויר הפתוח זה כן חל. אם יש חשש מיצירת עומס של משתמשים, אנחנו יודעים לפתור את זה. אבל העובדה שבאו וקיבלו החלטה גורפת בלי להתחשב באופי הפעילות - אני חושב שמישהו פה לא עשה שיעורי בית כמו שצריך".

מילר דורש שיהיה מודל פיצוי לירידה בהכנסות. "הקניונים מפוצצים, בחנויות אין הגבלה, ואותנו מגבילים", הוא אומר. "מה, שם אין דוחק? אנשים לא עומדים בתור? אבל אם החלטתם להגביל את האטרקציות, אי אפשר לשלוח את החייל לקרב בלי לספק לו תחמושת ואספקה. שר האוצר אמר שהלונה פארק והסופרלנד מלאים. היו הרבה הורים שבאמת באו ועשו בדיקת קורונה לילדיהם, אבל עדיין לאותו מקום, שבשיא הקיץ יכול היה להכיל 5,000 אנשים ועכשיו הכיל 2,000, אין ספק שיש פה נזק כלכלי. צריך גם להביא בחשבון שיש הבדל בין אטרקציות שאת יכולה לבלות בהן יום שלם כמו פארק מים או לונה פארק, לעומת אטרקציות של שעה־שעתיים. אנשים לא יעמדו בתור לבדיקת קורונה ויסכנו את הילדים בשביל בילוי של שעתיים".

אופיר מילר, יו''ר התאחדות האטרקציות בישראל  (צילום: יח''צ)אופיר מילר, יו''ר התאחדות האטרקציות בישראל (צילום: יח''צ)


אילו אטרקציות הן בסופו של דבר הנפגעות העיקריות?
"האטרקציות הקטנות, שהן בעצם מפעלי חיים של אנשים פרטיים. אחרי שנה קשה מאוד של הקורונה, הם הגיעו לחופש הגדול, והיום נמצאים עם 30% תפוסה בקושי. לפי סקר שערכה ההתאחדות, לאחר החלת התו הירוק יש ירידה של 60%־80% בהכנסות, בעיקר בקרב עסקים קטנים, שהם השבירים ביותר".

בכל יום אני מקבל כמה שיחות טלפון מבעלי עסקים שפשוט לא יודעים מה לעשות: אם לפטר את העובדים, להמשיך להעסיק אותם? יש גם אטרקציות שהן עד גיל 6 בלבד. תחשבי מה קורה שם. איתי מדברים נכון להיום בדמעות לפחות 20 בעלי אטרקציות שהם רגע לפני סגירת הפעילות שלהם. חלק מהם הפניתי לחברי כנסת כדי שידברו איתם באופן אישי".

"כואב הלב שאדם שרצה לעשות טוב ולשמח ילדים ומשפחות צריך לחשוב לסגור את מפעל חייו בגלל גזירה ללא שום פיצוי לצדה. אני מקווה מאוד שבמשרדי הבריאות והאוצר מישהו יתעשת וימצא פתרון לעסקים האלה, אחרת הם פשוט ייסגרו. בנוגע לאטרקציות שבאים לבלות בהן יום שלם, הנתונים שלנו מראים על פגיעה של 30%־40% בהכנסות".

מילר אינו מכחיש שייתכן שיש בימים אלה אטרקציות שלא בדיוק מקפידות על הנחיות התו הירוק, ואולי עוצמות עין כדי להתפרנס. "אנחנו כהתאחדות מקפידים וחושבים שיש לקיים את הוראות הממשלה במלואן", הוא אומר. "עם זאת, והדבר נאמר בוועדת החוקה בידי ארגונים נוספים, בדרך שבה הממשלה מטילה הגבלות בלי שום מודל פיצוי, שלא יתפלאו אם בסופו של דבר התקנות האלה יישארו ריקות כי בעלי עסקים לא יוכלו לעמוד בדילמה אם להביא כסף הביתה ולהעלים עין או לשמור על ההנחיות במלואן".

מה אתה מצפה שיקרה?
"אני מצפה מהנציגים שלי בכנסת ובממשלה שיסתכלו על התמונה המלאה: לא רק על הפן הבריאותי, שהוא חשוב מאוד, אלא גם על הפן הכלכלי. אם רוצים את שיתוף הפעולה של בעלי העסקים, שייתנו להם את התחמושת המתאימה כדי להילחם במלחמת הקורונה. לא הציגו לנו שום מודל פיצוי, זה פשוט הזוי. אני מקווה מאוד שעם הירידה בתחלואה ישכילו לבטל את התו הירוק, לפחות במתחמי האטרקציות. אנחנו ערוכים להגבלת פעילות באופן כזה או אחר מבחינת התקהלות, אבל לא מהבחינה שתגרום להורים לחשוב פעמיים אם לצאת אלינו או לא, אם לעבור את כל המסע הלוגיסטי של בדיקות הקורונה. כתבנו לראש הממשלה ולכל השרים הרלוונטיים, השתתפנו בוועדת החוקה, הסברנו לחברי הכנסת שהיו אמורים לאשר את התווים את הבעייתיות, העברנו את כל החומרים הרלוונטיים כדי להגמיש את ההגבלות. אבל נכון לעכשיו, אנחנו עדיין עם תו ירוק לילדים ללא כל מודל פיצוי".

חשבתם אולי לסבסד בדיקות מהירות בכניסה לאטרקציות?
"עלות בדיקה מהירה היא לא עלות שולית שהיינו יכולים לסבסד. זה שווה ערך למחיר כרטיס מלא או לאחוז ניכר ממנו, וזה לא ריאלי לסבסד. מלבד זאת, אנחנו לומדים שגם באטרקציות שנמצאות ליד מתחמי בדיקה חינמיים שמסובסדים בידי משרד הבריאות, הורים רבים מסרבים לעמוד בתור לבדיקה או מסרבים לבזבז עוד שעה כדי להגיע למתחם. העובדה שצריך תו ירוק משפיעה אוטומטית על אנשים. הם מוותרים על ההגעה, והאבסורד הגדול הוא שהם מעדיפים בסוף להצטופף במקום סגור כמו קניון. משרד האוצר צריך לדבר איתנו על מודל פיצוי ולא על כך ש'לא נראה שיש פגיעה'. אנחנו לא פוצינו כראוי בעקבות הקורונה, וההגבלות החדשות רק הרחיקו את היכולת להתאושש. המזל הוא שמי שמתעסק בתחום הזה, ובכלל היזמים, הם אופטימיים בנשמה. להקים עסק בישראל בכל תחום זה לא פשוט. הבירוקרטיה שצריך לעבור היא אינסופית, ובלי אופטימיות ללא תקנה אני מציע ליזמים שלא ייכנסו לזה בכלל".

אבל לצד הקושי יש גם אופטימיות. "דווקא משבר הקורונה יכול להפוך להזדמנות מבחינת משרדי הממשלה בהכרה בענף ובחשיבותו", אומר מילר. "אנחנו פועלים כדי שהעבודה בתחום האטרקציות תיחשב כעבודה מועדפת ותעודד חיילים משוחררים לבוא ולעבוד אצלנו. יש גם המון עבודה שצריך לעשות בתחום חסמים בירוקרטיים בהקמת מתחמי אטרקציות, רישוי עסקים, תקנים, ואני מקווה שהממשלה תרים את הכפפה יחד איתנו בניסיון להקל על היזמים שרוצים גם להגשים את החלום שלהם וגם לשמח ילדים ומשפחות".