חלק מהפרוטוקולים נחשפים: "איך המלך נעשה עירום ביום אחד, המודיעין הטוב ביותר בעולם. היכן היה המודיעין הטוב שלנו?", אמר חייל מילואים במהלך מפגש טעון בין חיילים וקצינים ששבו מהשבי המצרי עם אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש). ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף לקראת יום השנה ה-48 למלחמת יום כיפור שחל היום (שלישי) פרוטוקול מאותו מפגש טעון.

חייל ממוצב המזח התריס: "היה ברור שהמשך לחימה זו התאבדות, למה לא קיבלנו פקודה?". אהוד, חייל ששירת בנח"ל, סיפר שהתריע על ההכנות של הצבא המצרי למלחמה: "שלושה שבועות לפני המלחמה ראינו פעילות לא שגרתית, ראינו חיילי קומנדו, באו, מדדו, צפו וכדומה. אמרתי לקצין הפיקודי שתהיה מלחמה, אבל לא האמינו לנו".

חייל מחטיבה 600 המחיש את התחושות הקשות של הלוחמים במהלך הלחימה: "חיכינו לסיוע חיל האוויר וארטילריה. אם היה חי"ר איתנו אפשר היה להתגבר. הם דפקו אותנו ממארבים לאחר שפרצנו". גורודיש השיב: "יש לי את אותן שאלות, היתה תחמושת, למה לא ירו – אינני יודע. שאלות תשאלו לא אותי, כשיבוא היום. למה לא תקפו עם יותר כוח – שאלה שלי גם כן".

אריאל שרון עם גורודיש (צילום: ארד שלמה, לע''מ)אריאל שרון עם גורודיש (צילום: ארד שלמה, לע''מ)

מפקד פלוגה בנחל שלחם במעוז המזרח אמר: "אף אחד משלושת המעוזים לא קיבל התרעה, אלא עשר דקות לפני שנפל עלינו הפגז הראשון. השאירו בידי את ההחלטה אם להיכנע או לא. מדוע?". חייל נוסף האשים: "חטיבת המילואים שלנו יצאה למלחמה ללא תחמושת במקלעים". גורודיש השיב: "זו שערוריה. יש מה לחקור – גם אולי לי היו שיקולים מוטעים".

בהמשך המפגש, סיפר חייל שביום שני בבוקר, כאשר החלה ההתקפה האחרונה, לא היתה תחמושת. "ביקשנו סיוע מחיל האוויר, שלא עזר. ביקשנו אש על מוצבנו, ירדנו לבונקר ולא באה אש. המצרים נכנסו, זרקו רימוני עשן וכדומה. נתנו הוראה לרדת לבונקר ואש לא באה. יכול להיות שזה מה שהיה מציל אותנו".

חייל מילואים מגדוד 113, בפיקודו של סא"ל אסף יגורי, אמר: "הגענו לבלוזה בלי פקודה, לאן נוסעים, באיזה כוח. כל מפקדי הפלוגות נהרגו. הם שאלו תחילה 'למה שוחטים אותנו'. עניתי בחקירה אצל המצרים, שכל הכבוד לחייל המצרי שזורק רימון נ"ט ודופק טנק". גורודיש אמר: "ביום שישי הלכנו לישון עם מחשבה שלא תהיה מלחמה".

מלחמת יום כיפור (צילום: לע''מ)מלחמת יום כיפור (צילום: לע''מ)

קמב"ץ בחטיבת מילואים במוצב אורקל סיפר: "היו חיילים שלא ידעו להפעיל נשק אישי. במעוז שלי הייתי עם חמישה חיילים, מינימום חיילים. קיבלתי חבר'ה מישיבה, כדי להעביר את השבת. על חשבונם הוצאו חיילים הביתה. למעשה, יש להעריך אותם כ'בשר תותחים'. למה העדיפו את בודפשט וכל הזמן הטעו אותי ואמרו 'תחכה לחילוץ'?". גורודיש ענה: "מצטער שזה קרה, את בודפשט החלטנו להחזיק בכל מחיר. היו שם תותחים שהתפוצצו. קיווינו שנתחבר ל'אורקל'. ביום ראשון כבר ראינו שלא נוכל להתקבל ל'אורקל'".

בסיום המפגש אמר גורודיש: "יש אווירה עכורה בארץ ואסור להיות לה שותפים. המלחמה לא נגמרה, תכניות הערבים כלפינו לא השתנו. הרבה צריך לתקן, צריך להרגיע כי אנחנו משחקים בנפשנו. אני שמח שיוצא לי לדבר איתכם". הוא המשיך וסקר את השתלשלות האירועים, מנקודת מבטו: "ב-5 באוקטובר 1973, הוכרזה כוננות ג'. התרגיל של המצרים נמשך כמקודם, היו דיונים במטכ"ל האם זה תרגיל והתייחסנו לעניין כתרגיל", ציין. "היתה סבירות נמוכה ביותר למלחמה. בשבת בשעה שבע בבוקר נאמר לי במטכ"ל שתהיה מלחמה והאש תתחיל בשעה שש בערב". אולם, בפועל, האש נפתחה סמוך לשעה שתיים, כארבע שעות מוקדם יותר מההערכות בצה"ל.

מוטי אשכנזי אשכנזי מוביל את המחאה נגד הדרג המדיני אחרי מלחמת יום כיפור (צילום: שמואל רחמני)מוטי אשכנזי אשכנזי מוביל את המחאה נגד הדרג המדיני אחרי מלחמת יום כיפור (צילום: שמואל רחמני)

גורודיש אמר עוד: "ידענו על הצליחה מדיווח המעוזים, אחר כך גם חיל האוויר הודיע על כך. המצרים מילאו את השטח באנשי קומנדו שהונחתו בהליקופטרים, הטנקים שלהם החלו לגשת למעוזים ורבים לא הגיעו. ביום שני בערב (כיומיים לאחר פרוץ המלחמה) נודע לנו שיש לנו עסק עם צבא מצרי אחר".

גורודיש מתח ביקורת על החלטת הדרג המדיני להסכים להפסקת אש: "אילו לא באה הפסקת אש, היה נוצר מצב שונה. הוכרחנו להפסקת אש, גבולות אלה לא נוחים, אבל אפשר להחזיק בהם. לא יודעים כמה מצרים נפגעו, ההערכה היא של 20 אלף מינימום, מעל אלף טנקים. אבודתינו היו כ-2,000 הרוגים וכ-300-200 טנקים".