אירועי הרצח במגזר הערבי, ההתנקשויות תוך שימוש בנשק חם וקר, ההתפרעויות בערים המעורבות במהלך מבצע שומר החומות, מעשי הלינץ’ הקשים, חסימת צירי תנועה וגם ירי לעבר שוטרים - כל אלה גרמו לכך שלציבור, יהודים וערבים, יש תחושה שהם בדרך להיות קורבנות של נגע האלימות המתפשט.

המגזר היהודי הולך ומפנים את התובנה שמעשי הרצח הרבים במגזר הערבי הם בעיה של החברה כולה, ושהפשיעה עלולה לפגוע בכל מקום. “הפשיעה היא תוצאה ותולדה של תהליך מסוים, וחייבים לטפל בתהליך עצמו כשהוא בהתהוות ולא בתוצאה”, אומרים אזרחים שמסתובבים בתחושה של פחד, במיוחד אלה המתגוררים בסביבת כפרים ערביים ובערים מעורבות. “לא נמשיך לשתוק מול המציאות הזו”.

“הביטחון האישי שלי שואף לאפס”, אומר אזרח מיישוב קהילתי בשרון. “לא ייתכן שרעייתי תחשוש לצאת מהבית בגלל שאנחנו מתגוררים ביישוב המוקף כפרים ערביים. הנשק המצוי אצלם בשפע משמש למאבקים וסכסוכים ובסוף זה יגלוש גם אלינו. אולי המשטרה עושה הרבה, אבל זה לא מספיק. תופסים נשק, אבל יש אירועי רצח. חייבים לעשות משהו משמעותי”.

גם בצפון ובאזור חיפה, עכו והסביבה התושבים חוששים מהעתיד. “מדברים על תפיסות נשק ומבצעים, אבל בשנה הנוכחית יש כבר כמעט 100 קורבנות במגזר, אז איך אנחנו כתושבי המדינה נרגיש בטוחים?”, אומר תושב חיפה.

תושב המתגורר בעיר המעורבת לוד מספר על תחושה קשה של פחד. “אני מפחד ללכת לבית הכנסת בשעת ערב או בשעת בוקר מוקדמת”, הוא מודה. “פשוט מפחד. חיינו פה בשלום ופתאום המקום הפך לסיר לחץ. מעבר לעובדה שבכל יום כמעט שומעים באזור יריות במסגרת הסכסוכים שבין החמולות עצמן, אנחנו רואים שהתפתחה סוג של שנאה בתוכנו”.

במהלך מפגש בעיר עם אנשי חינוך וספורט אמר אחד הנוכחים: “מה שקורה עכשיו זו תוצאה של הזנחה מתמשכת בחינוך ובמתן הזדמנות ואופק לצעירים. כשאין תקווה מתחילות הבעיות. הגלישה לייאוש ולפשע קלה ולכן ההידרדרות המהירה עוברת לאלימות.

“המדינה לא משכילה לחבק את קבוצות השוליים ודוחקת אותן לקצה. ראינו את זה מול המגזר הערבי וכעת הפשע מגיע לקבוצות אחרות. השינוי חייב להיות לא רק באיתור ואיסוף הנשק הלא חוקי אלא ביצירת חיים אחרים לכל האוכלוסיות שמרגישות מודרות”.

גם בדרום התחושות קשות. “מגורים בבאר שבע הפכו למשהו מסוכן”, אומר תושב העיר. “ירי במרכז בילוי בעיר העתיקה עלול בקלות לקפח חיים של חפים מפשע. מלחיץ לעבור בכבישים בנגב. אתה חושש שתותקף על ידי תושבי הפזורות הסמוכות. להתגורר ביישובים הקהילתיים הסמוכים לכפרים זה פשוט להיות חשוף לירי”.

בקרב האזרחים הערבים התחושה היא בעיקר של ייאוש. "אין לנו אמון בגופים של המדינה", אומר תושב באקה אל גרבייה. "אם המדינה הייתה רוצה באמת, היו תופסים את אלה שרוצחים. אם חלילה מישהו היה נרצח בפרדס חנה או בתל אביב, תוך 24 שעות מקסימום היו תופסים את הרוצח. אבל כשמדובר בערביי ישראל, התחושה היא שלא עושים מספיק כדי להחזיר את הביטחון האישי. אנחנו רוצים לחיות בשקט, ואין לנו שקט. לילדים שלי אני נותן לצאת מהבית רק עם הגבלות, וכל הזמן משגיח שהכל בסדר".

זירת רצח בזרזיר (צילום: דוברות המשטרה)זירת רצח בזרזיר (צילום: דוברות המשטרה)

לא רק כלפי המשטרה יש לתושבים טענות. "לצעירים היום אין תקווה" אומר תושב זמר שבמשולש. "הם לא יכולים לקנות בית, כי לא נותנים לבנות. ילדים שבונים בשטח של ההורים לא יכולים להתחבר לחשמל כי לא נותנים להם טופס 4 בגלל שהבנייה נעשתה ללא רישיון, אבל בכלל לא נותנים להוציא רישיון".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: “האלימות היא נגע חברתי פסול ואנו פועלים למגרה ולהיאבק בה בכל האמצעים שברשותנו. הנושא מצוי בליבת העשייה ובמרכז הקשב הארגוני ומוקצים לכך משאבים רבים. אנו פועלים בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד עבירות האלימות והנשק בכל רחבי הארץ, ומאז תחילת השנה עצרה המשטרה אלפי חשודים בגין עבירות נשק וירי. כמו כן נתפסו כלי נשק רבים ואמל”ח לא חוקיים והוגשו כתבי אישום.

“גם במהלך מבצע שומר החומות, משטרת ישראל, שוטרי תחנת לוד ולוחמי מג”ב חירפו את נפשם ימים ולילות עד להשבת הסדר לעיר במהלך הפרעות והגנו על חיי התושבים. במשך שבועות ארוכים לאחר המהומות פעלה המשטרה למיצוי הדין עם הפורעים, ביצעה מעצרים והגישה כתבי אישום. גם היום פיקוד התחנה והמרחב מקיים שיח רצוף עם הנהגת העיר והתושבים.

“כחלק מהמאבק הנחוש נגד הפשיעה הוקמו בשנה האחרונה נקודות שיטור ופיקוח ונעשים כלל המאמצים על מנת לתת את המענה המיטבי לכל אירוע. נמשיך לפעול בכל העת למען שלום הציבור וביטחונו”.