זיני, אחז את תיקה של נכדתו אנאל בת ה-3, שנהרגה יחד עם אחיה דקל בן ה-12 וליאם בן ה-10, ואמר בבכי: "הם היו משפחה מאושרת". הסב הוסיף וסיפר על המשפחה: "מורן מאוד רצתה בת אחרי שני בנים, היינו מרגיעים אותה. כשאנאל נולדה היא שלחה לנו ווטסאפ שיש לה בת. זה היה אושר ושמחה".
"הם נסעו לחצור הגלילית לבקר את אח של ראובן, הם תכננו לעשות על האש ותפילת הודיה", סיפר על סיבת הנסיעה שבמהלכה קרתה התאונה, שבה ככל הנראה אוטובוס סטה מנתיבו, התנגש בכמה רכבים פרטיים והתהפך.
הוא שיתף ברגע בו הבינו שמדובר בבני משפחתם שמעורבים בתאונה. "ראינו בטלוויזיה שקרתה תאונה, אבל נרגענו ברגע ששמענו את הגילאים של הפצועים, כי בטלוויזיה טעו בגילאים. אבל אז עמי, אחיו של ראובן, התקשר אלינו ואמר להגיע לבית החולים רמב"ם. אמרו שיש קצינה שמחכה לדבר איתנו והחתן שלנו לקח אותנו כי לא יכולתי לנהוג".
מוקדם יותר היום, ראובן בן אלי, בעלה של מורן שנהג ברכב, שב להכרה. רופאיו בישרו לו את הבשורה הקשה, על מותם של אשתו ושלושת ילדיהם.
בנוסף, התייחס להחלטה להביא היום למנוחות את אשת אחיו, מורן, ושלושתם ילדיהם, דקל, ליאם ואנאל, בני 12, 10 ו-3 שנהרגו בתאונה, והסביר: "עניין של דחייה זה חילול כבוד המת. ראובן לא נמצא במצב שהוא יכול לקבל החלטות בעניין. אתמול היינו בבית החולים זיו, זיהינו את הגופות וקיבלנו את ההחלטה".