לדבריה, "רק מי שהיה במקום הזה יודע כמה זמן לוקח לפעמים להבין את גודל העוול שנעשה לך. זה יכול לקחת שנים ואף עשרות שנים. רק אדם שהיה שם יבין כמה זמן לוקח להודות בפני עצמך בכך שניצלו אותך, השתמשו בגופך והשחיתו את נפשך".
עוד הוסיפה, כי "אם יכולתי להעביר במילים את עוצמת הזעם שיש בי עדיין, בגיל 68, כלפי השכן שלי שלפני 60 שנה דחף את היד שלו לפתח הגוף שלי, ומי יבין את התסכול על כך שמעולם לא העזתי לספר למישהו, גם לא לאמא שלי. החיים נמשכו כרגיל, גדלתי והתבגרתי והיו עוד כמה אירועים מהסוג הזה. תמיד שתקתי. כמו ששתקתי עשרים שנה לאחר מכן כשנעניתי לחיזוריו של הבוס שלי, הוא התקרב לגיל 60 ואני רק בת 28, גרושה טרייה, עם ילד קטן, מוחלשת, עצובה, ללא בסיס כלכלי ומפוחדת מן העתיד. לא קלטתי שהטורף מצא טרף קל".