יחסוך כאבי ראש: מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק איות שמות רחובות, דרכים ומקומות ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת איתן גינזבורג. 33 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.

מוצע כי האקדמיה ללשון העברית תהיה המוסד שיקבע את נכונות איות שמותיהם של מקומות ציבוריים, לצורך שמירה על אחידות ותקינות השפה, וכי ינוהל מאגר שמות המקומות הציבוריים שיפורסם גם באינטרנט. 

האקדמיה ללשון העברית (צילום: ויקיפדיה)האקדמיה ללשון העברית (צילום: ויקיפדיה)

 
בדברי ההסבר נכתב: "שמות המקומות והאתרים בישראל עקביים אך ורק בשפה העברית. במקרים רבים איות שמות מקומות ואתרים בשפות זרות משתנה משלט לשלט. כך לדוגמא תייר המבקש לנסוע משדה התעופה נתב"ג לקיסריה יתקל פעם בשם Queysaria, פעם בשם Caesarea, ופעם בשם Ceysariya. תייר המבקש להגיע לכינרת יתקל בשלטים המובילים ל-Sea of Galilay, ולאחר מכן בשלט המוביל ל Yam Kineret. נוסע המבקש לעלות לתחנת הרכבת בתל אביב ייתקל, בין השלטים המובילים ל-"train station" גם בשלט המוביל ל-"rakevet". הדבר מקשה מאד כמובן על דוברי שפות זרות, אזרחים ותיירים כאחד, ומעמיס על המשק נטל כלכלי ותדמיתי מביך ומיותר.
 
התופעה נפוצה בתוך שטחי הרשויות המקומיות גם בהקשר לשמות רחובות. כך אפשר למצוא רחובות בשם Ebn Gabirol ובמקום אחר Ebn Gvirol, או לדוגמה רחוב הרצל יהיה ברשות אחת Hertzel וברשות אחרת Herzel, וכן הלאה. הדבר נכון גם לעניין איות שמות המקומות והאתרים בערבית".
 
ח"כ גינזבורג: "הצעת החוק הזו באה פשוט לעשות סדר וליצור מאגר אחיד לשמות ובכך לכבד את השפה העברית הערבית והאנגלית, ונתקדם עוד צעד קטן בדרך להיות מדינה מסודרת".