בעמדתו הדגיש היועמ"ש כי אין זה ראוי כי חותמות אושוויץ ימכרו לידיים פרטיות לכל המרבה במחיר. סחר מעין זה פסול מבחינה ערכית, מוסרית, לאומית וציבורית. מכירה פרטית של חפץ זה, מעבר לזילות שבמכירתו לכל המרבה במחיר, עלולה אף להביא לאובדן הוכחה חשובה להנצחת הזיכרון הלאומי ולאובדן של פיסת היסטוריה חשובה ביותר לעם היהודי.
"הצורך לנצור ולזכור למען הדורות הבאים ולזיכרון נצח את ההיסטוריה והמורשת הייחודית של השואה", אמר והוסיף כי מקומן הראוי של חותמות אושוויץ הוא ביד ושם, שם, הפריטים ישמרו באופן מיטבי, ישמשו כעדות היסטורית, יונגשו לציבור הרחב ויאפשרו מחקר לגביהם.
כזכור, בית מכירות פומביות בירושלים הציע למכירה מערכות מחטים ששימוש לקעקוע המספרים על זרעותיהם של אסירים יהודים באשוויץ. מלבד המחטים וחותמות המתכת, לאסוף מצורת חוברת השיווק וההפעלה של חברת AESCULAP הגרמנית, שסיפקה אותן למחנה ההשמדה. בעולם ישנם שלושה אוספים כאלה הנמצאים במוזיאון הצבאי בסנט פטרסבורג ובמוזיאון הנמצא בשטח מחנה ההשמדה אשוויץ, אולם האוסף המוצע כעת למכירה נחשב לגדול מבין השלושה.
סימון אסירים על ידי קעקוע המספר על הגוף החל באושוויץ בסתיו 1941. תחילה נעשה שימוש בתבנית שבה סודרו מחטים באורך של כסנטימטר בצורת המספר, לאחר מכן הייתה התבנית מוצמדת במכה לחלק השמאלי העליון בחזה האסיר ומיד לאחר הסרתה היה דיו נמרח אל תוך החורים המדממים.
החל מאביב 1943 כל האסירים במחנה הריכוז אושוויץ קועקעו, הן אלה שהגיעו לאחר מועד זה ואף אסירים ותיקים שהיו כבר במקום אותה עת. יוצאי הדופן היחידים, אשר לא זכו לקעקוע מספר אסיר, היו אסירים לא יהודים בעלי אזרחות גרמנית, ואסירים שהגיעו למקום לצורך "חינוך מחדש" או "חינוך לעבודה" והוחזקו במחנה נפרד.
התרעות פיקוד העורף