אחד מחברי המשפחה שספד לו סיפר: "אלי, היית קדוש בחייך, חיית חיים של שליחות ואידיאלים. היית העולה הראשון לארץ מהמשפחה, למדת בישיבה, התגייסת לצנחנים, ובחרת להעביר את האהבה שלך לירושלים דרך הדרכה בכותל. תכננת להקים בית ומשפחה בקרוב. היית קדוש במותך, נרצחת על קידוש השם. היית בדרך לכותל. אתמול הידיים שלי רעדו כשקיבלתי את התפילין שלך ונתתי אותם לאבא. הוא אמר לי כשהוא שמע בבוקר שיהודי נרצח בעיר העתיקה הוא תכנן ללכת להלוויה שלו, הוא לא ידע שזו תהיה ההלוויה של הבן שלו. היית כל כך יפה, גם כלפי חוץ, שמאיר את פניו לכולם. חיפשת את האמת ואיך לעשות טוב לעם ישראל".
אחיו, כתריאל ספד: "אין סיבה להיות עצוב עליו. אנחנו מדברים על בחור שחטף ירי מרגמות בעזה. כשהקב"ה רוצה בן אדם - הוא יקח אותו. אני יודע שלאלי לא הייתה דרך אחרת: או בפיגוע או במלחמה. זו הדרך שלו. אלי תמיד היה נווד. עלה לארץ, הלך לישיבה, הלך לצבא. אז הגיע הזמן שלו לנוח".
"הם ניסו לפגוע, אבל משפחת קיי עומדת איתנה. עמדנו לפני רגע ליד מיטתו, ומסביב מצטרפים בני המשפחה אל השירה שבוקעת ועולה 'אני מאמין באמונה שלמה, אם אשכח ירושלים תשכח ימיני'. איזה תעצומות נפש יש בעם הזה. זה עם שראוי שתעזור לו ותעשה לו את הניסים הגדולים, שתזכה אותנו ונזכה לראות כבר כי הגיע מועד והגיעה השעה לזכות ולראות בנחמת ציון בירושלים".
"אלי, תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים עם כל קדושי החיים, תהיה נשמתך מליצת יושר עבור בני המשפחה ועם הקודש, עם ישראל כולו שמייחל לגאולה השלמה", אמר.
"אלי נפל כגיבור, בצורה הכי מתאימה לו", אמר אחיו חנן. "כל דבר שעשה הוא עשה בשיא הרצינות, אם זה לעלות לארץ, הזמן שלו בישיבה או כשהיה מצטיין קורס מ"כים, העבודה שלו בשומר החדש. הוא החליט לגור בעוטף עזה על הגבול. בתקופה האחרונה הוא ישן בממ"ד".
הפיגוע אירע אתמול בסמוך להר הבית, כשמחבל ירה למוות באלי כשהיה בדרך למקום עבודתו, ופצע שלושה בני אדם נוספים. שוטרים הגיעו למקום תוך זמן קצר וירו במחבל למוות. אלי פונה לבית החולים הר הצופים בעיר עם פגיעת ראש קשה תוך כדי פעולות החייאה, ושם נקבע מותו.