מספר ימים לפני חידוש שיחות הגרעין בין איראן לבין המעצמות בסוף החודש בוינה, נאם הבוקר (שלישי) ראש הממשלה נפתלי בנט, בכנס ביטחוני-מדיני באוניברסיטת רייכמן. בפתח דבריו התייחס בנט לפעילותה של ישראל כנגד האיום האיראני: "במשך שלושה עשורים אויב הייחוס מספר אחת של ישראל היא הרפובליקה האסלאמית של איראן. המשאבים שהשקיעה המדינה בהתמודדות עם האיום האיראני, הצבאיים, המדיניים, הכלכליים, הטכנולוגיים, החשאיים והגלויים - הם אדירים. נראה שיש צורך להתבונן מה השגנו ולבדוק האם עלינו לכייל מחדש את המאמץ העצום הזה. אם מתבוננים באופן מפוקח התשובה היא חיובית".

"כשנכנסתי ללשכת ראש הממשלה נדהמתי מהפער בין הרטוריקה לבין המעשה. מצאתי מרחק מטריד בין היגדים מסוג 'לעולם לא נרשה שאיראן תהיה גרעינית' לבין הירושה שקיבלנו. איראן נמצאת במצב מתקדם ביותר של תכנית הגרעין שלה, כשמכונת ההעשרה שלה משוכללת ורחבה מתמיד", הוסיף.

ראש הממשלה בנט באוניברסיטת רייכמן (צילום: אורן שלו)ראש הממשלה בנט באוניברסיטת רייכמן (צילום: אורן שלו)

בהמשך, התייחס ראש הממשלה לקירבתה של איראן לגבול: "איראן כיתרה את ישראל בטילים בזמן שהם יושבים בטהרן. הם מציקים לנו מרחוק, מסבים לנו נזק ושואבים מאיתנו אנרגיה, וכל זה מבלי כמעט לצאת מהבית. הם מקיזים דם בלי לשלם מחיר, סידור נח בסך הכל. המסקנה המתבקשת היא שלרדוף אחרי הטרוריסט התורן שמופעל על ידי כח קודס פשוט לא הגיונית יותר. עלינו להגיע לשולח".

בנט התייחס לטענתו, לשגיאה האסטרטגית הישראלית: "הא-סימטריה היא השגיאה הישראלית האסטרטגית הגדולה. הם שולחים אלינו שליחים מלבנון, מסוריה, מעזה ואפילו מרחוק יותר, ואנחנו מתגוששים עם השליח. התשה מתמשכת שמשחקת לידיהם, זה בדיוק מה שהם רוצים שיקרה. מסקנה שנייה, צריך לנצל את היתרונות היחסים שלנו בצורה טובה יותר מבעבר. יש לנו לגיטמיות בין לאומית, סייבר, דמוקרטיה. כך, בין השאר, ניצחה ארה"ב את ברית המועצות בסוף שנות ה-80. מעולם לא הייתה תקיפה קינטית של בריה"מ".

"שלוש. עלינו להגדיל את הפער מול אויבינו, כולם יחד וכל אחד לחוד. ישראל חזקה, אבל צריכה להיות אפילו חזקה יותר. איך עושים את זה? צריך לדאוג לכלכלה תחרותית וצומחת שתקפיץ את הכלכלה. את פירות הצמיחה צריך להשקיע בהתעצמות", הוסיף.

על המצב הפוליטי ועל המלחמה בקורונה, אמר: "מדינה שלנו בכיוון טוב. עצרנו את הסחרור הפוליטי, הקמנו ממשלה, העברנו תקציב, החזרנו את היציבות למדינת ישראל, אנחנו מתמודדים עם הקורונה היטב, עם כלכלה פתוחה, יש צמיחה במשק. בגל הרביעי בנינו כלים שיאפשרו לנו לקיים חיים נורמליים גם בתסריט קיצון של פנדמיה מתמשכת. הסכסוף בינינו לבין שכנינו, שהגדיר אותנו מאז ראשית הציונות, מגדיר אותנו פחות", הוסיף.

בסיום, דיבר בנט על המצב הפוליטי של הרפובליקה האסלאמית: "קיימתי עשרות פגישות עם מנהיגי העולם, הם דיברו איתי על החדשנות הישראלית ועל שיתופי פעולה. מולה ניצבת הרפובליקה האסלאמית של איראן, עימות שלא ביקשנו, עם שאין לנו נגדו דבר. משטר שכדי להצדיק עצמו לפני 40 שנה צייר שטן גדול ושטן קטן. אבל איראן הרבה יותר פגיעה ממה שנהוג לחשוב".

"המשטר של משמרות המהפכה נמצא במצב הקשה ביותר שלו מאז 1979. מדובר במשטר שלא מצליח לספק מים לאזרחיו, הכלכלה חלשה, משטר מושחת ששולט בכוח הפחד. האיראנים לא ששים להתאבד. הם יעדיפו למצוא מתנדבים לבנונים שיילחמו בשמם. זה מאבקו של העולם כולו נגד משטר שמטלטל את העולם".

"אנחנו מקווים שהעולם לא ימצמץ, אבל גם אם כן, אנחנו לא נמצמץ. אנחנו בפני תקופה מורכבת, ייתכנו אי הסכמות עם הטובות בידידותנו. גם אם תהיה חזרה להסכם, ישראל היא לא צד בהסכם ולא מחויבת לו. הטעות שעשינו ב-2015 לא תחזור. אז כל הרעש שעשינו השפיע עלינו, מדינת ישראל נרדמה בשמירה. מהטעות הזו נלמד", סיכם.