מטבע שקל מכסף טהור, ששימש למסחר בירושלים לפני כ-2000 שנה, בתקופת בית המקדש השני, התגלה בירושלים על ידי הילדה ליאל קרוטוקופ, בת 11 מפתח תקווה. המטבע התגלה על ידי ליאל קרוטוקופ, בת 11 מפתח תקווה, שהגיעה עם משפחתה ל"חוויה הארכיאולוגית" שמפעילה עיר דוד יחד עם רשות הטבע והגנים בגן לאומי עמק צורים בירושלים. החוקרים סבורים, כי המטבע שנחשף, הופק מעתודות הכסף הרבות שהיו בבית המקדש השני, ויתכן כי הוטבע על ידי אחד מכהני המקדש, שנרתמו למאמצי המרד הגדול של היהודים ברומאים, ערב חורבן בית שני.

משקלו של המטבע כ-14 גרם. בצידו האחד מופיע תיאור של גביע עם הכיתוב: "שקל ישראל" ובסמוך לגביע מופיעות האותיות: ש"ב – המבטאות את המילים "שנה ב'" – השנה השנייה למרד הגדול של היהודים ברומאים. בצידו השני של המטבע מופיע תיאור המזוהה על ידי החוקרים כמטה של הכהן הגדול, ולידו מופיעות בכתב עברי קדום המילים: "ירושלים הקדושה".

ד"ר רוברט קול, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, אמר: "מדובר בממצא נדיר, שכן מתוך אלפים רבים של מטבעות שהתגלו עד היום בחפירות ארכיאולוגיות, רק כ-30 מטבעות הם מטבעות עשויים כסף, מתקופת המרד הגדול".המטבע נתגלה בעפר שהגיע מחפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות ב"דרך עולי הרגל", בגן לאומי עיר דוד. לדברי הארכיאולוג ארי לוי, ממנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "על הרחוב הזה, שחיבר בין בריכת השילוח שבדרום עיר דוד להר הבית שבצפון, והיווה את הרחוב הראשי של ירושלים בתקופת בית שני, צעדו אלפי עולי הרגל בדרכם אל המקדש. אין ספק שהתקיימה כאן פעילות מסחר ענפה מאד. על כך, מעידים המשקולות ומטבעות הברונזה הרבים שמצאנו כאן. אבל למצוא מטבע מרד מכסף טהור, זה בהחלט מיוחד ומרגש". 

ד"ר קול הוסיף: ""מדובר בכסף באיכות גבוהה מאד. איפה עוד אפשר היה למצוא כסף בכמות כזו ובאיכות גבוהה כזו באותם ימים? רק בבית המקדש. אם כן, אנחנו יכולים לומר בזהירות, כי המטבע הזה, הוא, ככל הנראה, אחד הפריטים היחידים שאנחנו יכולים להחזיק כיום, שמקורם בבית המקדש עצמו".

ד"ר עמית ראם, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות, התייחס לגילוי: ""כתובת זו, גילתה שהקולוסיאום הנודע שכולנו מכירים ברומא, נבנה ע"י הרומאים משלל בית המקדש שנבזז מירושלים. כך נכתב בה: "הקיסר אספסיאנוס (שלצד בנו טיטוס, דיכאו את מרד היהודים והחריבו את המקדש) ציווה את בניית האמפי תיאטרון החדש הזה (קולוסאום) מחלקו בשלל". נסו לתאר לעצמכם את היקף השלל ואת כמויות הכסף שמצאו הרומאים במחסני בית המקדש".

מנהל החפירה ארי לוי (צילום: יניב  ברמן עיר דוד ורשות העתיקות)מנהל החפירה ארי לוי (צילום: יניב ברמן עיר דוד ורשות העתיקות)

במסגרת החפירה, המטבע שנמצא נשלח לסינון רטוב בגן לאומי עמק צורים. הילדה ליאל אמרה: "שפכנו את הדלי עם העפר על המסננת, ותוך כדי שסיננו את האבנים שהיו בתוכו, ראיתי משהו עגול". כך תיארה הילדה את הרגעים המרגשים של חשיפת הממצא הנדיר. "בהתחלה לא ידעתי מה זה, אבל זה היה נראה שונה מכל שאר האבנים. אבא שלי הביא את זה לאחת העובדות, והיא הראתה את זה לארכיאולוג".

הילדה ליאל הוסיפה: "הוא הסתכל על זה ואמר שזה מטבע מכסף שצריך לעבור ניקוי. מאוד התרגשתי". לדברי הילדה, "כשהגעתי לעמק צורים חשבתי שבטח יש בדליים מטבעות פשוטים, אבל לא חשבתי שאני אמצא בעצמי מטבע, ובטח שלא מטבע כזה נדיר מכסף טהור. היה לי מזל שהצלחתי לגלות את זה, אבל אני רוצה גם לומר תודה רבה לאחותי כי היא בחרה את הדלי שסיננו, ואם היא לא היתה בוחרת דווקא את הדלי הזה, כנראה שלא הייתי מוצאת את המטבע".

לאחר מכן, המטבע, שנשלח למעבדות רשות העתיקות, עבר תהליך כימי לצורך ניקוי, ולאחרונה, עם השלמת התהליך, התבררה משמעותו של הממצא. על כך אמרה ד"ר קול: ""מטבע הוא סימן של ריבונות. אם אתה יוצא למרד, אתה משתמש באחד הסמלים המובהקים ביותר של תביעת עצמאות, ואתה מטביע מטבעות. הכיתוב שמופיע על המטבע – מבטא, באופן ברור, את שאיפותיהם של המורדים". לדבריו, "גם הבחירה להשתמש בכתב עברי קדום, שכבר לא היה בשימוש באותה התקופה – הוא לא מקרי. השימוש בכתב הזה בא לבטא את הערגה של בני התקופה לימי דוד ושלמה ולימי הממלכה המאוחדת – ימים שבהם היתה לעם ישראל עצמאות מלאה בארץ".

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, סיכם: "שמחתי לראות את ההתרגשות והסקרנות שאחזו בילדה ליאל עם מציאת המטבע הנדיר. רשות העתיקות רואה כמשימה ראשונה במעלה, את החיבור של הדור הצעיר למורשתו, באופן חוויתי ובלתי אמצעי. המרכז החינוכי שלנו יגיע לכיתה של ליאל, יעביר בה פעילות על הטבעת מטבעות, וישתף את כל חבריה בממצא ובחשיבותו".

המטבע הנדיר יוצג לקהל הרחב במהלך ימי החנוכה בגן לאומי עמק צורים בירושלים. בעיר דוד וברשות הטבע והגנים מזמינים את הציבור להגיע ולהשתתף בפעילות הסינון ב"חוויה הארכיאולוגית" שמתקיימת במקום.