במהלך שנת 2021 חל זינוק של כ־47% בתנועת המטיילים בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים לעומת שנת 2020, שרובה הייתה תחת הגבלות קשות בשל משבר הקורונה. כך מסרה אתמול רשות הטבע והגנים במסיבת עיתונאים שערכה לסיכום השנה. על רקע ההגבלות והרתיעה של רבים לצאת לחו"ל, אתרי הטבע בישראל הפכו השנה למקומות מבוקשים ואטרקטיביים. מתחילת שנת 2021 ביקרו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים כ־9.548 מיליון מטיילים, לעומת כ־6.501 מיליון מטיילים ב־2020.

לנוכח האיסור על כניסת תיירים לישראל, כ־99% מהביקורים באתרי הרשות היו של מטיילים ישראלים. לשם השוואה - בשנת 2019, לפני משבר הקורונה, ביקרו באתרי רשות הטבע והגנים כ־13 מיליון מבקרים, מתוכם כ־3.747 מיליון תיירים מחו"ל. באופן מפתיע, הגן הלאומי אשקלון דורג בשנה האחרונה עם המספר הגבוה ביותר של מבקרים כ־576 אלף – זינוק של 56% לעומת 2020.

מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין העריך כי מעבר לייחודיות של המקום, למתן האפשרות ללינת לילה הייתה השפעה על הזינוק החד. לאחר סגירת חופים לאורך ישראל ללינת מטיילים, ניתן כיום ללון רק בגן הלאומי אשקלון ובאכזיב שבגליל המערבי. במקום השני מדורג השנה הגן הלאומי ירקון, כ־452 אלף מבקרים, זינוק של 92% לעומת 2020. אחריו שמורת הטבע עין גדי עם כ־426 אלף מבקרים, ושמורת הבניאס – כ־405 אלף. שניים מהאתרים המובילים בעבר, הגן הלאומי קיסריה, כ־386 אלף מבקרים, ומצדה כ־242 אלף, דורגו השנה רק במקום החמישי והתשיעי בהתאמה.

הגן הלאומי אשקלון (צילום: רשות הטבע והגנים)
הגן הלאומי אשקלון (צילום: רשות הטבע והגנים)

במקום השישי דורג גן השלושה (הסחנה) עם כ־374 אלף מבקרים ואחריו תל דן – כ־287 אלף ונחל שניר – כ־247 אלף. את העשירייה הראשונה סוגר הגן הלאומי חורשת טל – כ־227 אלף מבקרים. נוסף אליהם, קיימים אתרים של קק"ל ורשויות נוספות, בהם אגמון החולה, פארק המעיינות ואתרי טבע עירוניים, שגם אותם פקדו המוני מבקרים במשך השנה האחרונה.

כלבים לאיתור רעלים
עלייה חדה נרשמה גם במספר מנויי מטמון של רשות הטבע והגנים - מכ־118 אלף ב־2020 לכ־153 אלף השנה. גידול נרשם גם ב־17 חניוני הלילה בתשלום של רשות הטבע והגנים, כאשר ב־2021 נרשמו כ־425 אלף לינות, לעומת כ־181 אלף ב־2020 וכ־422 אלף ב־2019. עוד עולה כי במשך 2021 השתתפו פקחים של רשות הטבע והגנים ויחידות החילוץ של משטרת ישראל ב־533 אירועי חילוץ מטיילים, לעומת 345 אשתקד. מכלל אירועי החילוץ, נרשמו 384 מקרי פציעות, לעומת 228 אשתקד וכעשרה מקרי מוות. זאת, לעומת 228 מקרי פציעות ושני הרוגים ב־2020.

אוכלוסיית הנשרים בישראל מונה כיום 217 פריטים. לפני כחודשיים נספרו 230 נשרים, אבל בעקבות ההרעלה באזור נחל קינה, מתו 13 נשרים. במשך השנה האחרונה מתו 24 נשרים בישראל, לעומת 14 אשתקד. גולדשטיין ציין כי הרשות משקיעה משאבים בטיפוח יחידת כלבי גישוש, שיאתרו רעלים בשטח, "בזכות הכלבים נמנע אירוע הרעלה קשה נוסף באזור השרון".

עוד נתון מעודד היה על אוכלוסיית הצבאים בישראל: 4,332 פרטים של צבי ישראלי נספרו השנה, לעומת 4,137 אשתקד, 2,061 צבי הנגב השנה, לעומת 1,450 אשתקד, ו־33 צבי שיטים, לעומת 27 אשתקד. גולדשטיין, המסיים עשר שנות כהונה בתפקיד, הביע תקווה שלאחר שנים ארוכות, יאושר בכנסת חוק ההגנה על חיות בר, אשר יטיל הגבלות על הציד והחמרת ענישה על מי שייתפס בציד לא חוקי. "כאשר הלחץ על השטחים הפתוחים גובר, יש לחזק את אכיפת החוק", הוא מתריע. "חוסר המשילות באזורים שאינם מאוכלסים פוגע קשות בטבע ובשרידי המורשת, פגיעה שלעיתים היא בלתי הפיכה".