במהלך הלוויה ספד לו אביו: "יהודה נרצח כשחזר מלימוד תורה בחומש. צוואתו - שיפסיקו להציק לצדיקים שבמסירות נפש ממש לומדים בחומש. 12 אנחנו אחים, האחד איננו, והקטון, יהודה בן הזקונים האהוב שלנו איננו. אנחנו רוצים להודות לקב"ה על 25 שנות חייו של יהודה ולהודות לאתיה אישתו הצדקת שהיו לו איתה חיים מאושרים. אמרתי אתמול לאנשים שניחמו אותנו מהצבא, שזו הצוואה של יהודה- שיפסיקו להציק לכל הצדיקים שבמסירות נפש ממש לומדים בחומש".
"בשבתות והוא ואתיה עלו לכאן, גרו בפחונים, והכל עשו מתוך שמחה ולא מתוך כעס. אבל הבעיה היותר קשה שלנו זה לא האויבים המסתובבים כאן מסביב, אלא שלעם ישראל יש חולשה, וזה הכי כואב, שחלק מהממשלות תקעו כאן את הגלגלים. ההריסות כאן זה כתם שחור למדינת ישראל, הערבים כאן מסביב צוהלים ושמחים לראות איך אנחנו מושפלים, במיוחד ע"י בג"צ ועוד אנשים משונאי ישראל עוזרים להם במאבק הזה", הוסיף.
"אנא הרם קרן ישראל עמך, הקב"ה שדמו של יהודה לא יהיה לחינם, אנחנו דורשים ואנחנו נהיה כאן ואנחנו נסכן את נפשנו, ומדינת ישראל תדאגו שאנחנו כאן נחיה לבטח ולשלווה, ארצנו היא ולא ניתן אותה לאחר. בע"ה ה' יקום דמו", אמר.
"איך נקטפת מאיתנו ביד כה אכזרית וזדונית רק כי אתה יהודי שחי בארצו? לפני 16 שנים נעשה הפשע הנורא מכל. ביד חזקה, באכזריות, קרעו את יהודי גוש קטיף וארבעת יישובי צפון השומרון: חומש, שא-נור, גנים וכדים. יהודה היה רק בן 9 כשקרה העוול הנורא הזה, כשאחינו ניסו לקרוע את האדמה מעם ישראל", הוסיף.
עוד סיפר: "הוא ראה, אבל לא המשיך הלאה בחייו. כנער צעיר הוא בחר לשאת את דגל המאבק, להשיב אותנו הביתה. נשא את הדגל עם חבריו בישיבת חומש. בגשם, בקור, בחום הקופח בקיץ, כאשר פעם אחר פעם מגיעים לפנות אותם מהמקום - הוא ישב ולמד תורה, והתפלל שעם ישראל יתעשת, שנחזור כולנו יחד לבתים שלנו, לאדמה שלנו, ללא חשש. מבלי להתבייש ולומר: זה שלנו. זה שלנו".
"אתמול בלילה גדע מרצח שפל, אוייב שרוצה לראות אותנו נכחדים לא רק מכאן - מחומש שבצפון השומרון, אלא נכחדים מעל האדמה. אתמול בלילה קטף האוייב הברברי את נשמתך והותיר את כולנו כואבים, המומים. ממשלת ישראל - האחריות עליכם, אתם אחראים לבטחון כל אזרחי המדינה - אלה שבחרו בכם ואלה שלא. דם יהודי לא יכול להמשיך להיות הפקר!", המשיך.
התרעות פיקוד העורף