אומנם המהפכה הדיגיטלית העצומה גרמה לכך שהמספרים לא ממש החמיאו למהדורות החדשות המרכזיות והנצפות בישראל, אבל ייתכן שמדובר בסך הכל בתקופת מעבר. במערכות השונות מנסים להבין איך להתמודד עם הרגלי הצפייה של הצופים הצעירים יותר, שחלק לא מבוטל מהם מעדיף לצרוך את החדשות שלו ממקורות חלופיים. יהיה מעניין לעקוב אחר מה שיקרה למהדורות החדשות השנה כי התחושה היא שלמגישים שלהן, בניגוד אולי לחלק מהפרשנים, עדיין שמורה לציבור פינה חמה בלב.
האם תצליח יונית לוי לשמר את העניין במהדורה היומית המרכזית של ערוץ 12? האם תצליח העברתה של הילה קורח המוערכת למהדורה של השעה שמונה בערב בערוץ 13 במקום תמר איש שלום, שעוברת למהדורת השבת? מה יהיה על היומנים של שישי בערב, אלו שמגישים דני קושמרו (12) ואיילה חסון (13)? ואגב כך: האם מהדורת החדשות של כאן 11 היא עדות להצלחתה של מיכל רבינוביץ' ושל התאגיד או ש"ערוץ 1" פשוט נתפס כמאוזן יותר? ואולי בכלל יצליח ערוץ 14 לייצר מהדורת חדשות ימנית אלטרנטיבית? עושה רושם ששנת 2022 עשויה לשנות את מעמדן של מהדורות החדשות המרכזיות, ואולי אף את יחסי הכוחות ביניהן.
רזבוזוב יודע שידיו, במקרה הזה, כבולות: עוד ועוד מדינות באירופה הופכות לאדומות, ישראל נאבקת בכל כוחה בחדירת זן האומיקרון לשטחה - והתיירות הישראלית היא הראשונה והעיקרית לשלם את המחיר. רזבוזוב נאבק בימים אלה בעיקר בנושא הפיצויים שלהם יזכו סוכני הנסיעות ומורי הדרך, אך ברור כי מדובר בטיפה בים לנוכח מצבו האנוש של הענף, שלא ברור כיצד יתאושש ומתי.
כל זאת בזמן שרזבוזוב עדיין מתרגל לתפקידו, תשע שנים לאחר שהחל את דרכו הפוליטית כשהצטרף לרשימת המייסדים של יש עתיד ושש שנים לאחר שהפך לראשונה לחבר כנסת, הג'ודוקא לשעבר, שגדל בקריית ים, הפך לאחד השרים הצעירים בממשלה.
חייו של רזבוזוב ידעו עליות ומורדות: בצעירותו נחשב הג'ודוקא לאחד הספורטאים המבטיחים בישראל וסומן מיד כמועמד למדליה אולימפית. בגיל 16 זכה באליפות ישראל, ולאחר מכן בשתי מדליות כסף באליפויות אירופה, וב־2004 הוא נכלל בסגל של נבחרת הג'ודו למשחקים האולימפיים באתונה. למרות הופעה פושרת על המזרן (סיים את דרכו ברבע הגמר), נראה היה ששיאו של רזבוזוב עוד לפניו.
אולם שנתיים לאחר מכן, ובעיצומן של ההכנות למשחקי בייג'ינג 2008, הגיעה פציעה ששינתה את מסלול חייו. היכולת נפגעה, הביטחון ירד גם הוא, ודווקא לאחר שכבר נכלל בסגל לאולימפיאדה, הגיעה פציעה נוספת שהייתה שריקת הסיום לקריירה הקצרה שלו. בד בבד הוא החל לצעוד בדרכו הציבורית, כשנבחר למועצת עיריית נתניה, וב־2011 תלה רזבוזוב את החלוק סופית.
ומה בהמשך? בפוליטיקה, בדיוק כמו בג'ודו, אתה טוב כמו הקרב האחרון שלך, וגם בזירה הזאת רזבוזוב רעב להישגים. אולם נראה שגם הפעם לא הכל תלוי בו: התיירות תמשיך לשלם את מחיר הגבלות הקורונה גם בשנים הקרובות, ורזבוזוב ינסה להפעיל את כל כובד משקלו כדי להשיג פיצויים ראויים לעוסקים בענף.
בעבר שימש גבאי כמנכ"ל בזק, פרש ממנה לאחר שורה של הצלחות מקצועיות ואקזיט נאה על המניות שבהן החזיק - ובתווך, כזכור, התמודד בבחירות לראשות מפלגת העבודה.
ריפבליק הוקמה בינואר 2017 בידי מבשרת נבו ולירון הרשקוביץ. החברה מתמחה ועוסקת בשלוש צלעות מרכזיות - ייעוץ רגולטורי, ניהול משברים רגולטוריים ומחקר ומידע רגולטורי. ריפבליק הייתה הראשונה לזהות את השינוי בענף, ובחרה להוביל קו של מקצוענות ויכולות מחקריות ולתת פחות דגש על פוליטיקה, או כפי שצוטט לקוח גדול של החברה: ״עם ריפבליק אני קודם כל חושב ואחר כך עושה, יש להם יכולות מחשבה ויצירתיות שאין בשום מקום אחר״.
בד בבד עם שימור הרלוונטיות של פייסבוק בקרב קהל הגולשים הצעיר והמתוחכם יותר, מנכ"לית החברה בישראל מצליחה לעמוד בפרץ של הביקורת הרבה שלה זכתה השנה הרשת החברתית, בייחוד בתקופה האחרונה. את האנרגיות היא מחלקת בין ניהול המשברים להשקעה המוצלחת במתחם החדשנות של פייסבוק ישראל, שמעניקה תשומת לב רבה למיזמים ולסטארט־אפים ישראליים, במטרה לפתח ולטפח את מנוע החדשנות של המדינה שכבר זכתה לכינוי "סטארט־אפ ניישן".
סופר תאני סומנה כבר בשנת 2009 כאחת ההבטחות של עולם העסקים בישראל. היא שימשה בעבר כמנכ"לית קידום ויו"ר חברת הסטארט־אפ ג'ינג'ר תוכנות. לתפקידה כאישה המשפיעה ביותר על תחום הדיגיטל בישראל מונתה ב־2014, ומגזין "פורבס" בחר בה פעמיים לאחת מ־50 הנשים המשפיעות בארץ.
אחד המשברים בשנה החולפת נגע לעדכון מדיניות הפרטיות של וואטסאפ, שזכתה לקיתונות של ביקורת. סופר תאני חידדה את המחויבות לפרטיות של החברה, ובכך נדמה שהצליחה שוב לשקם את קבוצת פייסבוק (עוד בטרם הפכה להיות קבוצת "מטא") מעוד משבר תדמיתי. כל זאת היא עושה באמצעות ניהול דומיננטי, עדכני, חריף ולא מתנצל.
מובן שהצלחתה, וכן הביקורת נגד הרשת, תלויה במידה רבה בצעדי ההנהלה של מטא בחו"ל, אולם הרושם הוא שכל מה שתלוי בתאני סופר, כמנכ"לית השלוחה הישראלית של הפלטפורמה החברתית, יוסיף להתנהל כהלכה.
מדז'יבוז' ייצגה את ישראל בדיוני ועדת האו"ם לזכויות אדם, הובילה קמפיינים ציבוריים לקידום מעמד הנשים והענקת פרס ישראל לנשים ויצאה נגד הסדרים מקלים לנאשמים בעבירות מין. לתפקיד מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה היא מונתה בידי השרה גילה גמליאל, לאחר 16 שנים שבהן עבדה בתפקידים בכירים בעולם התקשורת וכחברה בדירקטורים של חברות גדולות במשק.
אחד הפרויקטים שיזמה בתפקידה החשוב היה קמפיין "תתמודדי", שמטרתו הייתה להוביל לעלייה בייצוג הנשים בבחירות המוניציפליות בשנת 2018, והוא הוכתר בסופו של דבר כהצלחה, והביא לעלייה ניכרת בייצוג נשים בבחירות המקומיות. במסגרת תפקידה יזמה והובילה פיילוט להטמעת חינוך מגדרי בקרב בני הגיל הרך, בשיתוף משרד החינוך, והמשיכה את תהליך הטמעת התקציב המגדרי במשרדי הממשלה השונים.
בשנים האחרונות הפכה מדז'יבוז' דוברת, מתוקף נסיבות חייה האישיות, בנושא חברתי חשוב אחר: הורות לילד על הרצף האוטיסטי. היא חשפה את חייה ואת חיי בנה בגילוי לב והצליחה לעורר מודעות גם בתחום הזה.
אחת מפעילויותיו בארגון הייתה להתמקד באוכלוסיות יעד מסוימות, ובהן אנשים עם מוגבלות, נוער בסיכון והגיל הרך. כן פעל למען קידום תוכניות המעודדות הפגת בדידות בקרב האוכלוסייה הוותיקה לצד פעילויות המעודדות העצמת נשים.
יצחקי ומפעל הפיס כולו דואגים בשנים האחרונות לפנות לכלל החברות במשק כדי לעודדן להעסיק עובדים עם מוגבלות, לנוכח הנתונים המלמדים כי רק 40% מבעלי המוגבלות שכשירים לעבודה מצליחים להשתלב במשק הישראלי. השאיפה של יצחקי בתחום זה היא להעלות את הנתונים ל־60% לכל הפחות.
מפעל הפיס השקיע משאבים רבים מאוד בשנת 2021 בהובלת קמפיינים להעלאת המודעות לנושאים חברתיים רבים, בהם, כאמור, בדידות בקרב האוכלוסייה הוותיקה והשלכותיה וכן עידוד צריכה של תוצרת מקומית כחול לבן, עידוד ההתחסנות בקרב הציבור, פעילות לילה סגול - שעמדה השנה בסימן העלאת המודעות לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות ותעסוקה שווה לכולם ועוד, נוסף לפעילויות החשובות השוטפות, המאפיינות את הארגון מאז ומתמיד.
שניהם נחשבים, כל אחד בסגנונו, לדעתניים. לא פקידים אפורים, אלא אנשים שאינם חוששים להביע את דעתם, גם כשהיא לא נוחה לשומע. יעקב התבטא לא מזמן נגד מעלימי הכנסות באמצעות מטבעות דיגיטליים, והצהיר: "עוד נגיע גם אל כל מי שמתחכמים בקריפטו". יעקב היה בעבר המשנה למנכ"ל משרד האוצר, ונדמה כי הוא מחזיק באחד התפקידים הכי כפויי טובה במערכת הציבורית.
בתחילת משבר הקורונה, לדוגמה, האשימו את רשות המסים בכך שהיא מייגעת את בעלי העסקים ומעכבת את תשלומי המענקים שאושרו להם. נופפו מולו בשיטה הגרמנית, שלפיה קודם כל ניתנו לבעלי עסקים מענקים כדי שישרדו - בלי לדרוש הוכחות לירידה במחזורים ומתוך אמונה כי הרוב מדווחים אמת, ומי שלא, כבר יפגוש את רשות המסים בפרק הבא. אך כשהוא יישם לבסוף את המדיניות הזאת בדיוק, ובעלי עסקים נדרשו להחזיר מענקים שקיבלו על סמך דיווחים מוטעים ומטעים שהעבירו לרשות המסים, זעקה קהילת העצמאים חמס וגלגלה את הנושא לפתחו של בג"ץ.
שפיגלר צמח גם הוא בתוך השירות הציבורי והיה בעברו מנכ"ל קק"ל ומנכ"ל משרד הדתות. כאמור גם שפיגלר ידוע כמי שאוהב לעמוד על דעתו, גם כשהיא סותרת את הציפיות ממנו. הוא אינו מהסס לתקוף את בכירי האוצר, וזכורה לו האמירה "שאול מרידור לא יודע מה זה להיות מובטל" שהפנה אל ראש אגף התקציבים במשרד, זמן קצר לפני שמרידור התפטר מתפקידו. כששר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ מתח ביקורת על הביטוח הלאומי, הוא הזכיר לציבור ולתקשורת שמשרד האוצר לא ממונה עליו ושהוא אינו כפוף לו.
אולם המילים, כך נדמה, חשובות הפעם מעט פחות מהמנגינה. העובדה ששני העומדים בראשי המנגנונים הללו הפכו למוכרים מדברת בעד עצמה: הקורונה הוכיחה עד כמה חיוניות הכנסות המדינה ממסים לשימוש בעת צרה; והביטוח הלאומי - כמו קופות החולים בעת מבצע החיסונים - לימד את הציבור את החשיבות הרבה שבקיומו של מנגנון רווחה יעיל ומתפקד.
ברמה הציבורית בלטה בן דויד כשעמדה בראשם של מאבקי המורים נגד הדרישות שהופנו כלפיהם בזמן ניהול משבר הקורונה, בהן החזרת ימי לימוד שבוטלו בשל הסגרים וחיסונו של כלל ציבור המורים. לאחרונה היא עוררה סערה כאשר דרשה להחריג מורים שנפשו בחו"ל מחובת הבידוד המוטלת על כל אזרח, שכן, לטענתה, בידוד מורים ייאלץ אותנו לייבא "מורים מסין". אמירות כאלו ואחרות זיכו אותה בחיקוי ב"ארץ נהדרת", אבל גם קוממו נגדה רבים. אולם נראה שלבן דויד זה לא מפריע: כל עוד היא אהודה על אלו שהיא מייצגת, דימויה הציבורי משני בעיניה.
גם בשנה החולפת הצליח ברוך שי, מנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי "כאן", להתנהל בהצלחה מול מתחריו בערוצים המסחריים. מהדורת החדשות של כאן 11 ממשיכה לתפוס תאוצה. דוגמה טובה לכך קיבלנו בעת מבצע שומר החומות, שבה הצליחו חדשות התאגיד להעלות את הרייטינג ולשמש חלופה נאותה לכל מי שמצא את עצמו שבע מפמפום בלתי פוסק של שידורי רצף. זה קרה בעיקר בזכות הגשה נטולת עודף חשיבות עצמית וצוות עיתונאים ומגישים - ויש לומר, הרבה מגישות - צעיר ורענן, המייצג את פני הדור הבא של התקשורת הישראלית, שמנסה וגם מצליח לעשות דברים בצורה קצת אחרת.
האתגר שעוד עומד בפניו של שי בשנה הקרובה הוא לא רק לשפר את הרייטינג, אלא להקפיץ את מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ לדרגת מתחרה ברורה לערוצים המסחריים. עם האיכות כאמור, אין בעיה, נותר כעת רק שלב המיתוג וחיזוק תדמיתו של השידור הציבורי. אבירם אלעד, המנכ"ל החדש של חדשות 13, נכנס לתפקיד בערוץ שעבר טלטלות לא פשוטות בשנים האחרונות ונאבק על חייו. אלעד, איש תקשורת עם ניסיון רב, שימש בעבר כעורך הראשי של "וואלה!" וכראש מחלקת החדשות של "הארץ". הוא נכנס לתפקידו הראשון כמנהל ערוץ מסחרי עם הבטחות גדולות, פרגון של קולגות מכלי התקשורת השונים, ובעיקר עם אמונה רבה שהוא זה שיצליח לייצב את הספינה המכונה רשת 13 ולהעמיד אותה כחלופה כמעט שווה למתחרה הגדולה ב־12. בינתיים זה לא קרה - וברור שזה לא יקרה בן לילה - אבל אולי הדם החדש שזורם בעורקים של הערוץ החבוט יצליח לעשות את השינוי.
ארדן הגיע לארה"ב בנקודה גורלית ביחסיה עם ישראל, בעת סיום כהונתו כנשיא של דונלד טראמפ, אוהד וידיד, וכניסתו של הנשיא הנבחר החדש ג'ו ביידן לבית הלבן. המעבר היה רגיש ומורכב לשני הצדדים, אולם ארדן השכיל לרכך את נקודות המפגש, לבנות מערכת יחסים ידידותית עם הממשל החדש ולנווט את הקשרים הטריים לצרכיה של ישראל. בד בבד עם תפקידיו בזירה הבינלאומית, ארדן פעל לגייס את הנשיא ואת צוותו לקידום שורה של נושאים הקשורים באופן ישיר לנעשה באו"ם. ככל שנקף הזמן, התברר שדווקא הניסיון וההיכרות של מי שחי ופעיל בשתי הזירות בעת ובעונה אחת, לצד הוותק שרכש כשר וכחבר קבינט בישראל, סייעו לארדן לחזק את התמיכה האמריקאית בישראל - הנכס החשוב ביותר בוושינגטון ובאו"ם.
ארדן פגש בארה"ב נשיא ומפלגה עם גישה שונה בתכלית מזו של טראמפ. עובדה זו דרבנה אותו לקיים פגישות עם חברי קונגרס דמוקרטיים בעלי השפעה כדי לשמר את התמיכה הדו־מפלגתית. העבודה עם הממשל החדש ציידה את ארדן ברקע מדיני חשוב. הוא היה מעורב בשיח בין ישראל לארה"ב בסוגיית איראן ונאבק לבסס בתודעה האמריקאית את ההבנה שאיראן דוהרת לעבר הפצצה. לפני כניסתו לתפקיד השגריר הייתה עמדתה של ארה"ב שיש סיכוי רב לחזרה להסכם הגרעין, ואילו בסיום תקופתו שם, הודו האמריקאים שהסיכויים להסכם עם איראן קלושים ביותר. למעשה, הממשל הנוכחי קיבל את עמדת ישראל מ־2015, שהסכם הגרעין המקורי לא עונה על הדרישות ואינו טוב לה, והודה שיש לדרוש מנגנוני אכיפה הדוקים יותר ולהרחיב את הנושאים שההסכם מקיף.
ארדן קידם את הסכמי אברהם ופעל בקרב גורמי ממשל בדרישה למנף את השפעתם על מדינות מוסלמיות שאין להן קשרים עם ישראל כדי להגיע להסכמי שלום נוספים. הוא היה פעיל במאמץ להסביר לאמריקאים מהן הסכנות הגלומות בשלטון חמאס ובבחירות ברשות הפלסטינית וכן סייע לשכנע אותם לתמוך בהרחבת הבנייה בהתנחלויות וברפורמות נגד ההסתה ברשות הפלסטינית. כן הוא עזר לרתום אותם לטובת הרחבת פרויקטים כלכליים שישפרו את איכות חייהם של תושביה.
אבל ללא ספק תרומתו הניכרת הייתה בקידום תהליך מתן הפטור לישראלים מהוצאת אשרת כניסה לארה"ב. ארדן מיקם את נושא הוויזות בעדיפות עליונה. בשיחותיו עם חברי קונגרס ונציגי ממשל הדגיש את חשיבות ההחלטה מבחינת יחסי שתי המדינות, והסביר שההתייחסות לישראלים ששירתו בצבא צריכה להיות שונה מהיחס לצעירים משאר העולם. הרבה בזכותו, הביעו נציגי הנשיא ביידן והשר לביטחון המולדת אלחנדרו מיורקס נכונות לקידום המהלך.
כשהתחלפה ממשלת נתניהו בממשלת בנט-לפיד, ארדן נקלע למצב מורכב. היה עליו להמשיך לייצג ממשלה שמפלגתו מתנגדת לה. תפקיד השגריר בארה"ב הוא מינוי פוליטי המחייב אמון ביחסים עם ראש הממשלה ושר החוץ, ועל כן הוא בחר לסיים את תפקידו בוושינגטון. בפעילותו באו"ם ארדן לא נדרש לייצג שר בממשלה או חבר כנסת בקואליציה, אלא נושאים מרכזיים המוסכמים על הכל מראש. למרות הצלחותיו בזירה הבינלאומית, נדמה כי פגיעה במעמדו עלולה להגיע דווקא מבית: חקירת פרשת סרסור החיילות לאסירים ביטחוניים בכלא גלבוע כבר גרמה לכמה ריקושטים לעוף לכיוונו, מאחר שהיה אז השר לביטחון הפנים.
הוא היה בין הישראלים הבודדים שהגיעו לטקס חתימת הסכמי השלום בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין. בשנה האחרונה העניק אדמס סיוע לרוכבות אופניים אפגניות שנמלטו משלטון הטליבאן, והוא החבר הישראלי היחיד עד כה במיזם Giving Pledge של וורן באפט וביל גייטס, שבו חברים מיליארדרים שהתחייבו לתרום את רוב הונם (יותר מ־50%) ולהקדישו למטרות צדקה.
הוא פועל בכל הכוח להבאת אירועי ענק בינלאומיים לישראל. לאחרונה, כשיו"ר פיפ"א ביקר בישראל, הודיע אדמס כי הוא מקדם את השתתפותה של ישראל, עם מדינות המפרץ, באירוח גביע העולם בכדורגל. לצד יוזמה זו, אדמס מתכנן שורה של אירועים בינלאומיים נוספים שיגיעו ארצה. אדמס, שמתהדר בכינוי "שגריר ישראל מטעם עצמו", מקדיש את חייו לקידום מיתוגה של מדינת ישראל, בכל ההיבטים, ברחבי העולם.
הוא אחד הפילנתרופים הגדולים בכל הנוגע לתחום הבריאות, ובימים אלה נבנה ביוזמתו ובתרומתו בית החולים הראשון בישראל לרפואה דחופה בתוך בית חולים איכילוב. עוד יוקמו ביוזמתו ובתרומתו בתי חולים לילדים כחלק מבתי החולים וולפסון ואסף הרופא, והם ישמשו לניתוחי לב מצילי חיים לילדים מכל העולם. בתי חולים אלו הם חלק מהעמותה ההומניטרית "הצל ליבו של ילד", המסייעת לילדים חולי לב, ישראלים ופלסטינים. כן היא מפעילה בתי חולים שדה במדינות מתפתחות ברחבי העולם. אדמס תרם כספים להקמת מעבדת מחקר בבית החולים אסף הרופא, והוא תורם גדול לאוניברסיטת בן־גוריון בנגב ולאוניברסיטת תל אביב.
אחת מתוכניותיו הבאות היא לקדם פילנתרופיה בספורט. הוא נחוש לגייס פילנתרופים נוספים שיאמצו ענפי ספורט הזקוקים לדחיפה ויעניקו להם את התנאים ואת המימון הדרושים להצלחה. הוא מאמין שכשם שישראל נהפכה ל"אומת הסטארט־אפ" בזכות תקציבים והשקעה, גם הספורט כאן יוכל להתרומם ולמלא אותנו גאווה.
קל להגיד - קשה מאוד ליישם: בין אם זהו עוף בשקל ובין אם אלו הצגות חנוכה. הוא שבר את שוק הסלולר בתקופה שעוד היה צריך לשבור אותו, והרשת שלו הייתה היחידה כמעט שהצליחה לספק מסיכות ואלכוג'ל בעיצומו של משבר הקורונה והסגרים הקשים (שלא לדבר על ביצים בפסח), בימים שבהם ניכר מחסור ברשתות השיווק המתחרות.
ללוי ולזרועותיהם של עסקיו ההולכים וגדלים יש נגיעה בכל תחום צרכני במשק הישראלי. לוי, שמעיד על עצמו כמי שבילדותו אפילו לא חלם לעלות על מטוס, רכש מניות שליטה בחברת התעופה ישראייר. לאחרונה הוא אף הודיע כי הוא מתכוון להפסיק את טיסותיה בשבת, אם כי לא בטוח שמצבו של שוק התעופה יאפשר לו לעשות כן.
בזמן שמשבר הקורונה עדיין מסרב להיעלם מהמפה הבינלאומית, לוי החליט להרחיב את עסקי התיירות של חברת התעופה ולעבור לתחום המלונאות, עם רשת חדשה - בשיתוף מלונות "בראון" - שעתידה לשנות את מפת התיירות היוצאת ולשנות את מחירי החבילות המוצעות לנופשים. המלון הראשון כבר נפתח בקיץ האחרון ביוון, ובהמשך היא מתעתדת להתרחב למונטנגרו, לגאורגיה, לבולגריה ולמקומות נוספים.
לוי יודע מה הקהל שלו צריך ושומר על נגישות ועממיות, הן כאדם והן בעסקיו. מתח הרווחים (הנאה כשלעצמו) של הרשת הקמעונאית בניהולו נמוך יותר מזה של הרשתות המתחרות, ומבטא את נכונותו לשמור על מעמדו כזול ביותר, כפי שמובטח בפרסומות של הרשת. אולי בשל כך הוא התפרץ לאחרונה באופן שאינו מאפיין אותו, כשהתקומם נגד הטלת האחריות על יוקר המחיה על הקמעונאים, והורחק מוועדת הכלכלה של הכנסת. את חברי הכנסת שעמם התעמת ספק אם נזכור בעוד כמה חודשים, לכל היותר שנים. לעומת זאת, רמי לוי יישאר שם מוכר בענף הקמעונאות בישראל עוד שנים רבות.
אולם אז קארה למד על בשרו שלפעמים קל יותר למחות מבחוץ מאשר לפעול מבפנים: הוא ספג למשל ביקורת קשה כאשר התנגד להצעת חוק של דמי אבטלה לעצמאים. אומנם קארה הסביר שההצעה הייתה לא יותר ממלכודת דבש, אבל הנזק התדמיתי נגרם - ושוקם רק לאחר שהצליח להעביר חקיקה שתרמה לתיקון העוול המתמשך הנגרם לאוכלוסיית העצמאים, בכל הקשור לתנאיהם הסוציאליים.
מחוץ לכותלי הממסד נותר עו"ד רועי כהן, שמכהן כנשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) משנת 2015. בין יתר תפקידיו הוא משמש כמשנה לראש לשכת עורכי הדין וחבר הוועד המרכזי וכן כחבר מועצת המוסד לביטוח לאומי וגזבר פורום סגני ראשי הרשויות בישראל. נוסף לכך הוא בעל משרד עורכי דין עצמאי, הפעיל שנים ארוכות במגזר הציבורי והשלישי.
בינתיים נדמה שעשייתו מחוץ לכותלי משכן הכנסת מניבה תוצאות טובות כגון הצעות חוק שהפכו לחוקים: תיקון תחשיב דמי לידה לעצמאיות, שינוי תנאי קבלת מענק הכנסה לעצמאים (מס הכנסה שלילי), העדפת עסקים קטנים במכרזים ממשלתיים, אישור תוספת של 25% לתגמולי עצמאים המשרתים במילואים, ומעל כולם, המהלך ההיסטורי המחייב עצמאים במדינת ישראל לחסוך לפנסיה, שאושר בחוק ההסדרים, עם אישור תקציב מדינת ישראל לשנים 2017־2018 ועוד. כהן מוביל את המאבק להפחתת עמלות הסליקה לעסקים קטנים באמצעות מכרז עמלת סליקה הוגנת, בשיתוף להב ולשכת עורכי הדין. משבר הקורונה חשף לעין הציבור את מצוקותיהם של העצמאים, ועכשיו נותר רק לראות מה עוד יעשו למענו נציגיו - אלה שמחוץ לכנסת וזה שבתוכה.
הוותיקה מבין השלוש היא סיגל רגב רוזנברג, שמכהנת בתפקיד מנכ"לית קופת חולים מאוחדת כבר שלוש שנים, מאז 2018. היא האישה הראשונה בתפקיד מנכ"לית קופת חולים בישראל. לפני כן כיהנה כסמנכ"לית כספים וכסמנכ"לית חדשנות ומחקר במאוחדת. סיגל דדון־לוי צמחה בקופת חולים מכבי ומכהנת בתפקיד המנכ"לית מאז אוגוסט 2021. היא החלה את דרכה בארגון ב־1994 ומאז מילאה שורה של תפקידים בכירים, ביניהם ראשת אגף שירות ושיווק, ראשת מחוז השרון ומ"מ ראש חטיבת התפעול. הובילה את מבצע חיסוני הקורונה בהצלחה והביאה את מכבי למובילות גם בתחום זה. דדון־לוי החליפה את רן סער שמונה ליו"ר הקופה והיא האישה הראשונה שמכהנת כמנכ"לית מכבי.
לפני כשלושה חודשים נכנסה לתפקיד מנכ"לית קופת חולים כללית רות רלבג, שכיהנה כסמנכ"לית וכראש חטיבת הכספים בקופה. היא שימשה בתפקידים בכירים רבים בתחום הבריאות והפיננסים, בהם סמנכ"לית לתכנון, תקצוב ותמחור, ראש מנהלת בתי החולים במשרד הבריאות וסמנכ"לית לכלכלה רפואית במרכזים הרפואיים איכילוב ושערי צדק. בתחום הפיננסים שימשה כסמנכ"לית וראש אגף בנקאות מסחרית וקמעונאות בבנק הבינלאומי ובתפקידים בכירים נוספים במערכת הבנקאית. רלבג עומדת בראשה של הגדולה מבין שלוש קופות החולים, שבתוכה נכללים גם שורה של בתי חולים גדולים.
בשנתיים האחרונות הוא ניווט את הבנק בבטחה בסערת הקורונה שפקדה את המדינה, והצליח להעניק ללקוחות הבנק ודאות ורשת ביטחון בתוך ים אי־הוודאות שגעש מסביב. בשנה האחרונה, עם ההבנה שהקורונה איתנו וצריך לחיות לצדה, טופז הוביל את בנק ירושלים למהלך חדשני - חתימת שיתוף פעולה בין הבנק לחברת הפניקס בהקמת חברה־בת למתן אשראי צרכני. זהו מהלך ראשון מסוגו בישראל, היוצר חיבור של יכולת החיתום הקמעונאית של הבנק עם היכולות הפיננסיות של הפניקס לטובת הצרכן הישראלי.
בכוונתו של הבנק להרחיב ולגוון את פעילותו בתחום האשראי דרך החברה־הבת באמצעות הגדלת תיק האשראי הצרכני, בניית מהלכי דיגיטציה של מכירת האשראי ללקוחות קיימים וחדשים ושיתופי פעולה עם מלווים חוץ־בנקאיים. נוסף לכך, החברה מתכננת לרכוש תיקי אשראי במטרה לגוון את תיק האשראי ולמנף את פעילותה בתחום.
בתקופה האחרונה חווה השוק הישראלי גאות בביקוש לנדל"ן, ואיתה גם עלייה בביקוש למשכנתאות. בנק ירושלים, שעוסק בשלושה קווי פעילות אשראי מרכזיים - משכנתאות, אשראי צרכני וליווי בנייה - מלווה יזמים וחברות בתחום הבנייה ולקוחות שזקוקים למשכנתה בדרכם לדירה חדשה. "בנק ירושלים ימשיך להוביל את החדשנות במערכת הבנקאית ולהנגיש עוד מוצרים ושירותים חדשניים על ידי שימוש בכלים דיגיטליים בתחומים של אשראי ותחומים נוספים", הצהיר טופז. "הבנק ימשיך להציע פתרונות משכנתה מקצה לקצה, למשקיעים ולרוכשי דירות ולהראות המשך צמיחה ברווחיות גם ב־2022".
פאינרו היה סמנכ"ל כספים וראש החטיבה הפיננסית בלאומי בימים שבהם החלה קרן ורבורג פינקוס - האלמונית עבור רוב הציבור הישראלי, אך מי שמחזיקה בחברות מתחום הביטוח והפיננסים בהיקף נכסים של עשרות מיליארדי דולרים - להתעניין ברכישת מותג האשראי של הבנק השני בגודלו בישראל. כך נוצר הקשר הראשוני בין נציגי הקרן בישראל לפאינרו. מאוחר יותר, בשנת 2016, מונה פאינרו למנכ"ל לאומי קארד, וכאשר נאלץ הבנק להיפרד מהשליטה בחברת האשראי, בעקבות המלצות ועדת שטרום, חזרה קרן ורבורג פינקוס לתמונה.
לאחר שגברה על כמה קבוצות מתעניינות אחרות התחדש הרומן בינה לבין פאינרו בדיוק בנקודה שבה הפסיק לפני כמה שנים, והיה ברור כי חילופי הבעלים לא יגרמו לחילופי מנכ"ל, כפי שאירע בחברות אשראי אחרות. פאינרו ייצב ומיצב את פעילותה של מקס כחברת פיננסים ואשראי נפרדת מבנק לאומי, והצליח להתאים את פעילותה לשינויים המטלטלים שענף התשלומים והאשראי עובר בעולם ובישראל. נראה כי מקס משתלבת היטב בעידן אפליקציות התשלומים והארנקים הדיגיטליים, מייצבת את עצמה כחברת אשראי הפועלת גם כמעין מועדון צרכנות המעניק ערך לחבריו - וניכר כי פניה קדימה, אל האתגרים החדשים והמלהיבים שמציב בפניה השוק הזה, שלא מפסיק להשתנות ולהשתכלל.
עו״ד חימי ידוע כ"איש של אנשים". לפיכך הוא חרת על דגלה של לשכת עורכי הדין את החיבור לחברה ולקהילה על ידי חיזוק החטיבה החברתית של הלשכה והרחבת הפעילות החברתית בכל מחוזותיה, בין היתר באמצעות תוכנית "שכר מצווה" והקמת קרן סיוע מיוחדת לעורכות ולעורכי דין שנקלעו למשבר בעקבות התפרצותה של מגיפת הקורונה. נוסף על כך הצטרפה לשכת עורכי הדין לכמה הליכים עקרוניים הנוגעים לזכויות אדם ולשמירה על עקרון שלטון החוק.
בתקופת כהונתו של עו״ד חימי התחזק הקשר של לשכת עורכי הדין עם מערכת בתי המשפט, משרד המשפטים וכל שרי המשפטים שכיהנו, והלשכה זוכה לשיתוף פעולה ולאוזן קשבת. ראש הלשכה ידוע כאחד הלוחמים הגדולים ביותר למען השמירה על שלטון החוק, והוא התייצב לימינן של מערכת המשפט, שופטיה ונשות ואנשי מערכות אכיפת החוק גם כשהדבר היה לא פופולרי.
רק לאחרונה התייחסה הנשיאה חיות לנושא, וציינה בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין: "אין ספק, אבי, כי עשייתך ופועלך כראש לשכת עורכי הדין מלמדים על מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולזכויות אדם, וזוהי הזדמנות טובה להודות לך על כך ועל שהנך מתווה את דרכה של הלשכה ומוביל אותה, באומץ וביושר, בנתיב ערכי ללא פשרות. כל אלה ראויים להערכה ולהוקרה תמיד, גם בימים כתיקונם, ועוד יותר בימינו אלה, שלמרבה הצער, רחוקים מלהיות ימים כתיקונם".
עו"ד חימי נשוי לד"ר חנה חימי ואב לשתי בנות. הוא נולד בקריית שמונה של ראשית שנות ה־60, ועד היום הוא אחד משגריריה הגאים ביותר של העיר הצפונית בישראל. משפחתו מחזיקה בית בקיבוץ שדה נחמיה, המרוחק ממנה קילומטרים ספורים, וכמעט בכל סוף שבוע הוא מצפין, נפגש עם אחיו, שעדיין מתגוררים באזור, ולא מוותר על סיבוב קניות בשוק המקומי.
הרצון של רשות שוק ההון להכניס כמה שיותר שחקנים חדשים לתחום הפיננסים בכלל והפנסיה בפרט גרם לבן אסאייג להתבטא השנה בנושא כמה פעמים. עמדתו היא חד־משמעית: לא רק שהשוק אינו סובל מעודף ריכוזיות, כפי שנרמז מהרצון הרגולטורי לכפות עליו שחקנים חדשים, הוא אף מתאפיין בתחרותיות רבה בין השחקנים הפעילים בו כיום. בן אסאייג הביע את חששו כי כניסה של גופים קטנים לשוק שדורש יציבות עלולה להביא, בטווח הרחוק, לקריסתם של אחדים מהם.
בינתיים, בדל"ת אמותיה של החברה שהוא עומד בראשה, נדמה כי בן אסאייג הולך מחיל אל חיל. אם תחילת ימי הקורונה היו רעים לחברות הביטוח ולקרנות הפנסיה, שנת 2021 עמדה בסימן התאוששות: 578 מיליון שקל היו הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2021, כמעט כפול מ־285 מיליוני השקלים שהרוויחה בתקופה המקבילה אשתקד. רק כדי לסבר את האוזן, היקף הנכסים המנוהלים בידי מנורה מבטחים, נכון ליום הדוח הידוע האחרון, עומד על הסכום הפנטסטי של 264 מיליארד שקל, מתוכם כ־176 מיליארד שקל בקרן הפנסיה, שעל פי דוחות הגבייה (דמי הגמולים), מחזיקה בנתח של קרוב ל־27% משוק הפנסיה בישראל.
מאחר שנראה כי הגופים הרגולטוריים נחושים להכניס שחקנים חדשים לתחום הפיננסים, עיקר משימתו של בן אסאייג בשנה הקרובה תהיה לשמור על מעמדה האיתן של החברה, לנוכח הניחוח החדשני שינסו לשדר המתחרים הקטנים יותר. ההערכה היא כי יש לו את כל הסיכויים להתמודד עם האתגר בהצלחה.
עבור בית ההשקעות מיטב דש הייתה 2021 שנה מצוינת, למרות - ואולי בגלל - פסק דין של בית המשפט הכלכלי בתל אביב בנוגע לגביית דמי ניהול ממבוטחים, שהכריח אותו להפריש מאות מיליוני שקלים, מחצית מהונו עצמי. למרות זאת, המניה של בית ההשקעות ספגה מכה קלה בכנף בלבד וירדה באחוזים בודדים, עדות לביטחון המשקיעים בעוצמתו של בית ההשקעות.
מה העתיד צופן לבתי ההשקעות הגדולים בישראל אפשר רק לנחש, והבלבול גובר כשמביטים בתמורות בשוק ההון בשנתיים האחרונות. עם פרוץ הקורונה, היה נראה כי השוק מתרסק בשל החשש מקטסטרופה עולמית, אולם אז החלה התאוששות, שנהפכה לנסיקה. האם החוסן הזה לא היה תולדה של הזרמת הון מסיבית מצד הבנקים המרכזיים ברחבי העולם? התשובה מורכבת. מה שבטוח הוא שבשנת 2022 אוזלים הכלים בארגז: הסכנה שבאינפלציה תמנע את הצפת השוק בכסף על רקע חששות מתשניות נוספות של הנגיף. בד בבד צפויה העלאת ריביות, מה שייקר את הכסף ועלול להביא לפשיטות רגל של גופים עסקיים ואף של מדינות שמצבן רעוע גם כך.
אפשר להניח שלנוכח העננים המתחשרים בשמי הכלכלה העולמית, תעלה מאוד חשיבותם של מי שמנווטים את השקעות הציבור באפיקי הפנסיה, הגמל ובערוצים נוספים. הן אלטשולר שחם והן מיטב דש נראים ערוכים למשימה המאתגרת הניצבת בפניהם.
התרעות פיקוד העורף