דוח העוני ואי־השוויון בישראל של הביטוח הלאומי שפורסם אתמול מציג נתונים קשים ומזעזעים. כל אחד מאיתנו צריך לחשוב איך מדינת ישראל – אומת הסטראט־אפ, היזמות, העוצמה, שהתל"ג שלה הוא 40 אלף דולר לנפש - יכולה לחיות בשלום עם נתונים שמציגים שאחד מכל שלושה ילדים עני ואחד מתוך חמישה ישראלים עני. המציאות הבלתי נסבלת הזאת היא כעין וכאפס לעומת המצב האמיתי המתרחש בשטח לצערי.

נתוני הדוח הציגו את המצב בישראל לשנת 2020, וגם הביטוח הלאומי מציינים כי אין מדובר במצב הקיים דה פקטו, שהרי בשנה זו עדיין הביטוח הלאומי סיפק גב למיליוני ישראלים עם חלוקת המענקים הממשלתיים. יש לומר בהגינות שלולא אותה תוכנית ממשלתית המצב היה חמור הרבה יותר. ועם זאת, המשק אומנם נפתח ב־2021, אבל רבים מדי לא הצליחו למצוא את מקומם בשוק התעסוקה המשתנה.

בו בזמן ראינו עליות מחירים משמעויות בדיור וכמעט בכל תחום המשפיע ישירות על יוקר המחייה בישראל, שיוצרים פערים חברתיים בלתי נסבלים ובלתי נסלחים.

אנחנו הרגשנו וממשיכים לצערי להרגיש את המצב האמיתי בשטח ולצערנו נתוני הדוח לא הפתיעו אותנו – הם רק מכה מקדימה לתמונה הקטסטרופלית שתוצג בדוח שיסקור את שנת 2021. התמונה הזאת צריכה להדיר שינה ממקבלי ההחלטות בישראל, החייבים להתייחס לסוגיה הבוערת לפני שיהיה מאוחר מדי.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון פתחון לב.

העוני הגיע בהפתעה / יעל (שם בדוי)

אם היו אומרים לי כי יבוא יום שבו נוגדר כ"משפחה נזקקת", הייתי מבטלת זאת בבוז. העוני לא קשור אלינו. אנחנו בעלים של בית דפוס מצליח ואני עובדת כסגנית מנהלת ברשת שיווק מזון מוכרת. יש לנו שני ילדים ואנחנו יודעים להתנהל נכון עם מה שאנו מרוויחים. מעולם לא היינו בצד הנזקק, כי אם תמיד בצד הנותן.

אבל אז באה הקורונה והפכה הכל. בית הדפוס קרס ויחד איתו משק הבית, שכן משכורת אחת לא מספיקה. אז לוקחים הלוואה קטנה, ומשלמים פה ושם בתשלומים ולוקחים עוד הלוואה קטנה והנה תוך זמן קצר מאוד מצאנו את עצמנו רודפים אחר עצמנו. ועדיין – איך אפשר להיות ענייה כשאני מרוויחה מעל הממוצע? והנה, לפני מספר חודשים הודעתי לילדים שאין יותר חוגים. הכל יהיה בסדר, אני משכנעת אותם ואת עצמי ופתאום בסופר לא לוקחים עוד גביע גבינה, כי אחד מספיק. ופתאום אפשר להתקלח במים פושרים כי לא שווה להדליק דוד.

כל חיי הייתי ישרה וחייתי בהתאם ליכולותיי. היום, המילים שלי מרוחות בעיתון כי אני בהחלט ענייה. אנחנו משפחה שנתמכת על ידי ארגון פתחון לב ולולא הסיוע, אני לא יודעת היכן היינו. העוני הגיע בהפתעה והוא לא מרחם. לוקח לנפש זמן להכיר בכך והיא נלחמת. איש לא אשם בהתפרצות הקורונה אבל זכרו שהעוני פוגע גם במי שהתחסן בפרנסה טובה. מקווה שתמיד נהיה בצד הנותן.

הכותבת הצטרפה למעגל העוני השנה.