בצל מחאת האפודים הצהובים המתחדשת בעקבות עליות המחירים במשק, ועדת הכלכלה בראשות ח"כ מיכאל ביטון התכנסה הבוקר (רביעי) על מנת לדון בגל ההתייקרויות החריף וביוקר המחייה בישראל. היועץ המשפטי של אסם, עו"ד אלברטו פסח, משתתף בדיון.

בפתח הישיבה, יו"ר הוועדה מיכאל ביטון שיזם את הדיון קרא לראש הממשלה נפתלי בנט להקים קבינט ליוקר המחיה בו יהיו כל השרים הכלכליים – שכן זה הנושא הכי חשוב לאזרחים. בסיכום הדיון אמר: "ועדת הכלכלה תבקש מהממשלה בתוך חודש להציג תכנית עבודה ממשלתית למאבק ביוקר המחייה, הנושא הכואב הזה מחייב טיפול אינטגרטיבי בהובלת ראש הממשלה".

ביטון אמר עוד בפתח דבריו: "מי אחראי ליוקר המחיה? הוא באחריות הממשלה והמונופולים. הממשלה במיסוי יתר כמו דלק ובפתיחת שווקים ובהקטנת אגרות. הממשלה אחראית למה שהיא משפיעה עליו באופן ישיר. אבל גם המונופולים. אנחנו נאמנים לאסם, האם אסם נאמנה לאזרחים שלה? כנראה שלא. היא מפקיעה מחירים ומחלקת רווחי שיא. פגשנו מנכ"ל של חברה עם שכר, בונוס ודיבידנדים של 30 מיליון שקל ב-9 חודשים. את זה מביאים מהצלחת של אנשים".

מיכל כהן, מ''מ הממונה על רשות התחרות, הבהירה בדיון: "רשות התחרות תעשה את התפקיד שלה ותמשיך בלי קשר למכתב כזה או אחר. לא צריך לבקש מאיתנו לאכוף את החוק ולהיות נשכנים. אנחנו על השווקים האלה ותחום המזון בראש סדרי העדיפויות של רשות התחרות. אנו בודקים עכשיו את עליות המחירים האלה, לא כי אסור להעלות מחירים. אם יש הפרה של החוק - אנחנו נאכוף. אני שמחה על הדיון הזה ועל ההתעוררות הציבורית. העיסוק הזה ביוקר המחיה ובהעלאות המחירים - טוב שהוא נמצא על סדר היום הציבורי".

לינור דויטש (לובי 99) אמרה בפתח הוועדה, כי "אנחנו כופרים בטענה של החברות כי עליית המחירים מגיעה בגלל מחירי השינוע. הדוחות הכספיים של אסם ושסטוביץ אינם חשופים אבל אנחנו יכולים לראות שאסם נבחרה לשבח בדוחות של נסטלה העולמית שמחזיקה באסם שם מציינים את ישראל בתוך חמש המדינות הרווחיות ביותר בשנת 2020".

נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין שהשתתף בדיון אמר: "ממשלת ישראל תורמת ישירות להעלאת יוקר המחייה בישראל. אם הממשלה תעשה את הפעולות הנחוצות, אפשר יהיה לשתף פעולה עם המגזר העסקי ובאמת להוריד את יוקר המחייה". 

נשיא המועצה האקדמית העליונה, פרופ' ירון זליכה, קרא להכריז על היבואנים הבלעדיים כמונופולים: " למיטב הבנתי הממשלה העבירה מסר חד משמעי לציבור המונופולים שהחגיגה החלה והם יכולים להעלות מחירים ולנצל את המעמד המונופוליסטי שלהם על ציבור הצרכנים. אני רוצה להציע 5 צעדים. רשות התחרות חייבת להכריז על מונופולים. בתחום הרכב נאסר על יבואן לחתום על הסכמי בלעדיות, אני מציע לאמץ את זה ולאסור על מונופול מקומי כמו אסם להיות גם יבואן כי ככה לא מאפשרים לייבוא להתחרות בייצור המקומי".

הוא הוסיף: "יש לבטל את כל המכסים ביטול מוחלט ושהכנסת תחוקק חוק שמחייב מונופולים לפרסם דוחות כספיים שקופים לציבור כמו בבנקים ובחברות ביטוח שהן לא בורסאיות, כדי שהציבור ידע עד כמה הרווחיות שוחקת אותנו ורשות התחרות מפקירה אותנו. רשות התחרות יודעת את זה הציבור לא ואנחנו לא יודעים כמה רשות התחרות הפקירה אותנו בשנים האחרונות הפקירה אותנו, סירבה להכריז על יבואנים בלעדיים כמונופולים ומסרבת לאכוף את החוק שאוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים". 

"הממשלה צריכה להבין שאנחנו בפני גל אינפלציוני שלא יסתיים עכשיו, היא צריכה להיות מאוד זהירה לא לאשר ייקור של המוצרים המפוקחים כפי שעשתה לפני חודש ולהעלות מיסים שמייקרים את המחירים. הממשלה צריכה לספוג את עליית מחירי הדלק והחשמל, לפחות באופן חלקי, וגם להיערך למשבר הכלכלי שצפוי לקרות לנו גם בגלל התייקרויות המחירים וגם בגלל הבועה שמתפוגגת בארה"ב".

נעמה לזימי ורם שפע בוועדת הכלכלה (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נעמה לזימי ורם שפע בוועדת הכלכלה (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ח"כ נעמה לזימי אמרה: "בעידן הגלובלי כוחם של תאגידים הפך גדול משל מדינות. דומה שגם בישראל התאגידים חושבים שכוחם גדול מכוח המדינה ואנו צריכים להבהיר לתאגידים שחושבים שכוחם גדול משל המדינה שהם טועים. המדינה היא בעלת הכוח, וזו שאמונה על האינטרס הציבורי. התפקיד שלנו כנבחרי ציבור הוא להשתמש בכל שוט, אנחנו צריכים לחייב אותם לא רק להקפיא את עליית המחירים, בטח נוכח התחזקות השקל, אלא לדרוש הורדת מחירים שגם ככה גבוהים מידי. יוקר המחיה בישראל לא מתחיל מעלית המחירים. אוזלת היד של רשות התחרות ניכרת בנושא הורדת המחירים".

היא הוסיפה: "הגיע הזמן לקחת ברצינות את עניין הורדת המחירים שהוא סימפטום של אוזלת יד של שנים. שכר המינימום מבזה ונשחק, לא ייתכן שגם המחירים עולים כאשר המציאות היא שבני זוג שמשתכרים בשכר מינימום יחיו בעוני, התאגידים מייקרים את מוצריהם. כל השירותים התייקרו. החשמל, זכות יסוד כמו מים התייקרו. זה לא ייתכן. רק איום במכתב מסכן על מחירים בפיקוח תראו מה עשה. אין פה ניצחון לציבור. יש פה חברה שעשתה הערכת נזקים וזה לא מספיק. אנו צריכים לחייב אותם בהערכת מחירים".

לזימי סיכמה: "אלה סימפטומים לאוזלת היד המערכתית ארוכת השנים ובפרט של רשות התחרות, שהפקירה את האינטרס הציבורי. התפקיד של הממשלה הוא לא לעודד לעשות חרם צרכנים או לשלוח מכתבים, תפקידנו להפעיל כל אופציה שעומדת ברשותנו כדי לשנות את המציאות המעוותת הזאת. צריך לשנות את השיח ולדבר על הורדת מחירים ואז אולי החברות יתעוררו על עצמם".

מגיש תוכנית הצינור גיא לרר אמר: "הציבור הבין שאין דרך אחרת והבין שאם לא יעשה מעשה שום דבר לא יזוז. גם החברות בעיקר הגדולות חטאו בזה שהיו בטוחות שהציבור לא יעשה כלום. שהציבור בישראל אדיש. הוכח כאן שלא כך הם פני הדברים. ברמה האישית שלי היה לי ברור שלא צריך לחשוש מהחברות הגדולות למרות שזה עיסוק במפרסמים גדולים.

"צריך להבין שמנסים במשרדים של יועצים אסטרטגיים להרדים את המחאה. הם אומרים לא נורא. יום יומיים והמחאה תירגע. אם אני יכול לשפוט הפעם זה לא יילך. עם כותרות על חצי צעדים לא אפויים זה לא יילך. הפעם לציבור נמאס באמת. העלנו אתמול פוסט אחרי ההודעה של אוסם איך הציבור מתייחס אליה. אם פעם זה היה יופי תודה רבה, הפעם אנו לא שם. הציבור מרגיש את יוקר המחיה כמו מגף כבד על הצוואר ונמאס לו". 

גיר לרר בוועדת הכלכלה: "לציבור נמאס מיוקר המחיה" (צילום: ערוץ הכנסת)

ארז וינר, מנכ"ל וויליפוד: "האזרח שנכנס לסופר יש לו אפשרות לבחור. התפקיד שלנו היבואנים הקטנים לתת לו את האפשרות. אנו מנסים לשים במדף אלטרנטיבה בלי להתפשר על איכות. במחיר תחרותי. בשורה התחתונה יש לצרכן אפשרות לגשת למדף ולקנות גבינה צהובה מהולנד ב-29 שקל לקילו, לא פחות טובה מהמוצר ב-44 שקלים לקילו, ועדיין הציבור קונה את המוצר היקר. וזה נכון בעשרות מוצרים אחרים. הפתרון הוא פעילות שהכנסת והוועדה תוביל יחד עם גורמים אזרחים לחנך את הצרכן, אם באירופה 80% של העגלה היא לא מותגים, בישראל המצב הפוך. אם המצב ישתנה יוקר המחיה ירד מאליו והחברות יצטרכו לרדת במחיר מחוסר ברירה".

ח"כ סימן דוידסון אמר: "יש לאפשר ייבוא מקביל כדי לאפשר תחרות במשק".

ח"כ שלמה קרעי: "המחאה הזאת חשובה. סוף סוף הציבור התעורר והבין שלממשלה יש אחריות והיא לא מממשת את האחריות שלה וגרמה לגל, המחאה תביא או להפלת הממשלה או להורדת מחירים. כשהציבור קורס תחת הנטל צריך צעדים מיידים. למה יש מע"מ על חשמל ומים? תורידו מס שולי. תראו כשמורידים מיסים יש תחרות יותר טובה וכולם נהנים".

ח"כ רון כץ: "את הציבור מעניין מה יקרה מחר בבוקר לא מה עשינו שיקרה בחודשים הקרובים. קראתי ששרת הכלכלה בוחנת את כל הכלים שעומדים לרשותה להקל צריך לראות איך אנחנו נותנים פתרונות למחר בבוקר וזה לא מוריד אחריות מהמונופולים שצריכים להבין שנגמרה התקופה שלא מתייחסים אליהם. רשות התחרות הולכת להיות מאוד דומיננטית, נבדוק רשת רשת יבואן יבואן ואם תהיה בעיה התגובה תהייה קשה מאוד".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "הממשלה צריכה להבין שהיא לא תנועת מחאה ויש לה אחריות. הציבור ידאג למחות והממשלה צריכה לקבל החלטות. צריך להעלות את שכר המינימום לארבעים ש"ח לשעה עכשיו ולא בעוד שש שנים. גם כל העלאת הקצבאות בכמה מאות שקלים הן לא הפתרון, זה נבלע בהתייקרויות המחירים. להעלות את שכר המינימום עכשיו ובלי קשר לשכר הממוצע במשק - זה מה שצריך לעשות". 

ח"כ ענבר בזק: "קוראת לחברי הכנסת לגלות דוגמא אישית ולוותר בתקופה הקרובה על חלק משכרנו, להתגייס למען הציבור. הרבה יותר קל לשבת פה ולחפש מי אשם.  אם נפסיק להתעסק כל הזמן בעצמנו, לחפש מי אשם ונקח אחריות, נוכל להתגבר על המשבר הזה".

סגן השר אביר קארה אמר: "כולנו מסכימים על הבעיה. יקר לחיות בישראל. היו פה מחאות חברתיות אדירות. קשה לחיות פה. החברים שלי בכנסת לא רק שמצביעים על הפתרון אלא חלק מהם הולכים ליצר עוד בעיה. אם היה פתרון קסם כנראה ששר האוצר הקודם היה עושה אותו. הפתרון הוא לא פתרון קסם. הבאנו רפורמות אדירות. יש לנו הזדמנות חסר תקדים. יש לנו ראש ממשלה בלי קבוצת לחץ על הראש". 

יו"ר איגוד המזון דוד מנביץ אמר: "האינפלציה עמדה על 2.1 אחוז מהנמוכים בעולם וב-OECD. הסיבה היא שתעשיית המזון הישראלית הוזילה את המוצרים שהיא מייצרת מ-2013 ועד נומבר 2021 ב-7 אחוז. באותה תקופה ב-OECD המחירים עלו ב-9% והמחירים בישראל עלו ב-2% בלבד. אנחנו המדינה אחת משלוש היחידות בעולם שמחירי המזון כמעט ולא השתנו כשבעולם הם עלו ב-6.5 אחוז".

"אני קורא לממשלה לריסון עליות מחירים בשליטתה ותעשיית המזון תפעל במה שנמצא בשליטתה עד שצונאמי התייקרות המחירים יחלוף. חומרי הגלם בעולם מתייקרים בעשרות אחוזים. בתהליך הנוכחי ובעלויות שישנם יצרנים יסגרו ורמת התחרות תצומצם. תמכנו באופן מלא ביישום הרפורמה בייבוא, משום שאנחנו לא חוששים מתחרות משום יבוא. יש כאן תעשיית מזון ישראלית חזקה ואמינה שהוכיחה את עצמה בתקופת הקורונה. מי שחושב שיש מוצרי מזון יותר זולים בעולם מוזמן לייבא. אין עלינו חסמים".

נשיא התאחדות התעשניים רון תומר אמר: "זה לא אנחנו נגדכם. מאז 2011 נוצר נוהל חדש כשהממשלה לא יודעת איך לענות לציבור היא תופסת הכי קל את אנשי העסקים ומסיתה את האש אליהם. כי אפשר לעשות טיקטוק על פסטה מטורקיה אבל מישהו יעשה טיקטוק על צריכת מים ותאגידים שמרוויחים מאות מיליוני שקלים? אם נבין שכולנו בסירה אחת נוכל לשאוף לפתרון. איך אתה שובר מונופולים תשברו בלקיים פה עוד תעשיות ותחרות אבל העליהם יגרום לאנשים לפחד לפתוח פה מפעלים. גם אם הביקורת מוצדקת צריך לעשות אותה בשום שכל".

יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון סיכם את הדיון: "ועדת הכלכלה תבקש מהממשלה בתוך חודש להציג תכנית עבודה ממשלתית למאבק ביוקר המחייה, שנגזרת ממכתב שר האוצר ושרת הכלכלה לגופים העסקיים בענף המזון שיש שם חשד לשליטה בנתח שוק שמאפשר לייקר מחירים באופן לא מידתי. התכנית תוצג לוועדה בעוד חודש על ידי האוצר ומשרדי הממשלה הכלכליים יציגו בפני הוועדה גם הם".

"אנחנו קוראים לממשלה לחזק את ידי הרגולטורים ולהקצות להם את כל המשאבים והסמכויות לפעולה. העובדה שהמועצה לצרכנות נאבקת על קיומה זה לא ראוי. הממשלה נדרשת להביא לוועדה את כל תיקוני החקיקה שיאפשרו לרגולטורים לפעול ביתר שאת לפעול למאבק ביוקר המחייה. הוועדה קוראת לראש הממשלה לעמוד בראש קבינט יוקר המחייה. זה לא אשמת גורם אחד ואירוע חד פעמי זה אירוע מתמשך וכואב. במיוחד למשפחות בשכר מינימום. הנושא הכואב הזה מחייב טיפול אינטגרטיבי בהובלת ראש הממשלה והממשלה צריכה לעשות את חלקה במיסוי יתר ורגולציית יתר ופתיחת שווקים". 

"חובתו של המגזר העסקי זה לנהוג בהגינות כלפי הצרכנים. יש חברות שמספקות לצרכן הזדמנות למוצר שאפשר לרכוש בזול אותן חברות שחושבות שהצרכן חייב להשתמש באסם או בקולגייט או בסנו לא חייבים להשתמש במוצרים האלה, כל עוד הם לא מופקעים. וזה חל על כולם. הרשימה ידועה. זה לא אנשים רעים אבל הם לא מבינים שיש להם אחריות. חובת הנאמנות שלהם כלפי האזרחים לא פחות גבוהה אני חושב שהם יהיו צריכים לעשות חשבון נפש והציבור יהיה ערני".

מחאת האפודים הצהובים מתחדשת (צילום: אבשלום ששוני)
מחאת האפודים הצהובים מתחדשת (צילום: אבשלום ששוני)

בתוך כך, מחאת האפודים הצהובים התחדשה היום עם עצירת תנועה כללית שצפויה להתקיים בכל הארץ, ולאחר מכן הפגנה מול משכן הכנסת. המארגנים טוענים שזו רק תחילת המחאה וכי בניגוד למחאה על יוקר המחיה ב-2011, הפעם גם העצמאים משתתפים בהפגנות ובאירועי המחאה. 

מטעם תנועת המחאה נמסר: "אנו האפודים הצהובים, אנו אזרחי מדינת ישראל, דורשים מחברי הכנסת להתחיל לעבוד עבורנו ולא עבור הטייקונים. כל מה שאנחנו מבקשים זה לחיות בכבוד במדינת ישראל".

תנועת האפודים הצהובים החלה ברשת האינטרנט במאי 2018, והובילה להפגנות שהחלו בצרפת ב-2018. ב-22 בדצמבר נערכה מחאת אפודים צהובים בתל אביב, על רקע גל ההתייקרויות במשק הישראלי.

הפגנת האפודים הצהובים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
הפגנת האפודים הצהובים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

המחאה כאמור מגיעה בצל עליות המחירים במשק ולאחר ששר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי פנו במכתב חריף אל יצרני ויבואני המזון ודרשו מהם לעצור את גל עליית המחירים, בו איימו כי "לא יהססו לנקוט בצעדים הנדרשים להבטחת כלכלה תחרותית והוגנת". עד כה, שטראוס, סנו ואסם הודיעו שלא יעלו מחירים ואף יורידו את חלקם.

כמו כן, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד איים גם כן ואמר בריאיון ל-103FM כי "במידה והגל הזה לא ייעצר, ובמידה ואני אראה שיוקר המחייה פה ממשיך לעלות ואנחנו לא זוכים פה לשיתוף פעולה מצד כולם כמו שאנחנו נקטו בצעדים האחראיים שלנו אז אני אוציא את האנשים שלי לרחובות ואנחנו נפתח בצעדי מחאה".