השופטת בדימוס שהתפקדה לאחרונה למפלגת הליכוד, אתי כרייף, שוחחה הבוקר (חמישי) עם גדעון אוקו ב-103FM, על מנת להסביר מה עומד מאחורי המהלך האחרון בשרשרת פעולותיה לאחרונה. כרייף, ששמה עלה לראשונה לכותרות כחלק מפרשת יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה, טענה כי ההתפקדות היא בסך הכל "התנהלות טבעית, שלא לומר ספונטנית". בנוסף, כרייף טענה כי היא "לא יודעת אם אני מודל, לא מרגישה סמל".
לדבריה, היא גדלה בבית מרכז-ימין, אך שמרה על עמימות דעותיה "מתוך מתן מעמד לתפקידי הציבורי לכאורה. אם זה היה מתוכנן או מניפולטיבי, לא הייתי מתייצבת במסעדה בנתניה וחותמת עם עט בשקל אלא בסניף הליכוד. לא כולם אוהבים אותי, זה מותר ולא חייבים אך בסך הכל התפקדתי. כולם יכולים לנשום לרווחה".
בפתח השיחה, השופטת בדימוס סיפרה על התקופה אותה היא חווה מאז הריאיון ל'עובדה', שהחזיר את שמה לתודעה הציבורית: "אתי כרייף זאת אתי כרייף, אשה, אימא, אחות בת זוג, עורכת דין, מרצה, סופרת,. לא דמיינתי, אני מתחילה לחשוד שלנסוק לגבהים ולצנוח לתהומות זה אחד הדברים שנכפו עליי. הסיטואציה לא מרגישה טריוויאלית, חלק מהזמן נעים לי, עצוב לי מביך לי, חלק מהזמן אני כועסת וחלק מהזמן – מאושרת".
כרייף התייחסה גם לפרשת האזנות הסתר במשטרה שנחשפה בימים האחרונים ואמרה כי "התופעה של דריסת זכויות יסוד בחסות גורמי אכיפת החוק זה משהו שהכעיס אותי בגלל מה שקורה כאן, בגלל ההד המאוד גדול של מה שנעשה, בגלל השקט של כל ארגוני זכויות האדם והנשים עד כה, זה צורם, זה כואב אך זה חלק מהחיים. נזכרו ממש עכשיו עם כל סיפור הרוגלה לצקצק על העוול הדמוקרטיי הנוראי ושכחו שיש גם פרט שחווה את זה לפעמים, לא צריך שזה יהיה בהיקף נרחב כדי להגן על זכות, זכות אחת היא שוות ערך. הזכות שלי נרמסה אך אני כאן כדי לנסות שזה לא יקרה יותר".
בשלב זה, אוקו שאל את המתפקדת החדשה לליכוד מה יש בה שמעורר אמוציות אצל חלקים בציבור: " "אני לא שקופה. נכון, או שאוהבים אותי או ששונאים אותי, אני מתכוונת להשתמש בכלי הזה לא בפוליטיקה נכון לעת הזו, אלא לטובת עוולות, הצפת עוולות, זכויות נשים, מעוטים ומי שנרמס תחת גלגלי ה-D9 של הפרקליטות והמשטרה, יש כמה עשבים שוטים ואותם צריך לנקות".
"אדם אחר שמתמודד עם תופעה דרקונית ומטלטלת שכזו לא בהכרח יכול לצאת מחוזק כמוני. הייתי שלוש שנים מתחת להריסות, ואשתדל להגן על זכויות של אחרים. אני לא יודעת אם אני מודל, אני לא חושבת כך ולא מרגישה סמל. אני רק לא שקופה, ואם אצליח לעשות טוב וחסד לאדם או אישה אחת, דיינו. אין לי שום כוונה לשתוק, בטח לא להתפייד ולשים על עצמי שק אפר ולהגיד סליחה על מה שלא עשיתי. הייתי רוצה שמי ששומע אותי ונקלע לסיטואציה של פתיחת תיק במשטרה נגדו, אז יתרשם מהיכולת לנער את האבק מהכתפיים, לעמוד זקוף ולאיתן ולומר שאין שום סיבה שיתחפר".
לסיום, היא הסבירה מה עמד מאחורי הגעתה להשקה מוקדם יותר השבוע: "תתפלא, גם שופטי בדימוס וגם בני אדם הולכים להשקות, סרטים, מבלים, מתפרנסים, מתייפים, מביעים דעה, מה קרה? למה לא? אני לא מתכוונת להתבייש בשום דבר שעושה או עשיתי, הפיל הוא להתבייש במה שהמדינה, הפרקליטות, שטייף ושי ניצן עשה. אני לא צריכה להתבייש. הבושה היא להיכנס לפרטיות ולרמוס את כבודו ואת העבודה שהוא היה שופט מצוין. זה לא בסדר. לא מפריע לי, כל עוד אני משתמשת בזכויות הבסיסיות. הזכות של אישה על גופה ורצונה על גופה זה לא רק כשגבר בעל תפקיד מטריד אותה. אני ממש בעד להגן על זכויות נשים, אך אם מגנים אז עד הסוף".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm