"בכל פגישה אמרו לי שהומואים מסכנים": לאחר שנים בהן לא נאסר העיסוק בטיפולי המרה במסגרת טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי למטפלים המחזיקים ברישיון עבודה ממשרד הבריאות, הוחלט אמש על ידי שר הבריאות ניצן הורוביץ כי נגד אלו המבצעים טיפולים אלה יוטלו סנקציות משמעותיות. ההחלטה כאמור גרמה לסערה, ולצד הקולות התומכים בהורוביץ נשמעו גם אלו שהתנגדו לה.

הבוקר (רביעי) בתוכניתם של ינון מגל ובן כספית ב-103fm, שוחחו עם שלושה גברים שעברו את אותם טיפולי המרה בהיותם בעולם הדתי, ושמעו על חוויתיהם. בפתח השיחה, שיתף גד דפנה, חרדי הומוסקסואל שעבר טיפול המרה בעברו בסיפורו האישי: "מחריד אותי שאנשים מדברים על טיפול המרה בשלוות נפש. להעביר קטינים טיפולי המרה שהיא התעללות נפשית שגורמת בוודאות לבעיות נפשיות, צריך לתת להם את הבחירה. הייתי בציבור החרדי עד גיל 23 ורציתי לעשות טיפולי המרה. לא הייתה לי בכלל מודעות שהדבר הזה מזיק. הרגשתי שאני הומו מגיל מאוד צעיר, בסביבות גיל 7, אבל רק בגיל 17 נפל לי האסימון". 

"כשהייתי בחור ישיבה מאוד רציתי ולא היה לי כסף", סיפר בהמשך, "רק אחרי שהתשתחררתי והצטרפתי לארגון חברות"א אתה מגלה שטיפולי ההמרה זה לא כמו שמציגים את זה. אין שום הוכחה שהדבר הזה עובד. מציגים את זה כטיפול פסיכולוגי, וזה לא נכון. יש שם התעללות נפשית מאוד גדולה ולא מספרים להורים מה המחירים".

בהמשך, הצטרף לשיחה שי ברמסון, חרדי הומו שעבר טיפולי המרה שבעקבותיהם ניסה להתאבד, שביקש גם הוא לשתף בסיפור חייו: "החלטתי לאור ההבנה שלי שאני שונה ונמשך לבנים, שהדבר הכי חמור שזה לא בסדר לפי הקדוש ברוך הוא. פניתי כדי לקבל טיפול המרה והצמידו אותי לפסיכולוג, זה היה לא חוקי כי הייתי קטין. זה חולק לשלושה חלקים ואחד ממאפייני הטיפול זה למה בעצם אני הומו. לא הבנתי איך זה אמור לעזור לי להשתנות".

נער במצוקה, אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')
נער במצוקה, אילוסטרציה (צילום: אינג אימג')

"החלק השני היה יותר התנהגותי, היינו חושבים על עונשים במידה ואני חושב על בנים. הייתי אז בן 14 כשזה התחיל. בכל פגישה אמרו לי שהומואים מסכנים ומתאבדים בגיל צעיר", סיפר, והודה: "לא הכרתי בכלל הומואים בזמנו, לא יצאתי מגבולות נתניה באותה תקופה. אז חשבתי שזו האמת לאמיתה והחלק ההתנהגותי גורם לך לשנוא את עצמך ואת המיניות שלך. התפללתי כל יום לקדוש ברוך הוא שישנה אותי ושאני אתחתן עם אישה. זה נמשך 3 שנים".

"היה לי ניסיון אובדני שלא הצליח", הודה. "ניסיתי לחתוך את עצמי כשהייתי בן 16 וחצי. הבנתי שאני לא יכול לוותר על הזהות הלהט"בית שלי ושאני אצטרך לוותר על הזהות הדתית שלי. הייתה לי תקופה ארוכה של כפירה".

"בן אדם שרוצה לבחור בדרך הזו מנסים לכפות עליו לצאת מהארון"

למרות טענתם של דפנה וברמסון כי לא קיימים הומואים שעברו טיפול המרה והשתנתה נטייתם המינית, דני (שם בדוי), שמשיכתו המינית לגברים השתנתה בעקבות הטיפולים, ביקש להציג את טיפולי ההמרה מנקודת מבטו. 

בפתח השיחה, הסביר מדוע הוא אינו מעוניין לחשוף את זהותו: "אני היום נשוי עם ילדים, אני לא יודע מה תהיה התגובה של החברה והסביבה לשמוע על העבר שלי. אתה גם שומע איך האנשים שדיברו לפניי התבטאו, שאנחנו לא קיימים וזה לא יכול להיות ושאם יש מישהו כזה אשתו אומללה. יש תעמולה נגד".

גבר במצב נפשי רע, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג)
גבר במצב נפשי רע, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג)

"הסיפור שלי הוא שבעבר נמשכתי לגברים ולא רציתי בזה", אמר, והוסיף: "הלכתי לטיפול במטרה לשנות את זה, רציתי להתחתן, להקים בית עם אישה ולהימשך אליה. זה התהליך שעברתי. לא הפעילו עליי שום מניפולציות כאלו אגרסיביות, בעיקר דיברנו על עצמי, על התחושות שלי ועל הילדות שלי. לאט לאט שיניתי את היחס שלי אל עצמי ותוך כדי זה גם המשיכה המינית השתנתה".

עוד סיפר כי "התחלתי את התהליך כשהייתי בן 20, הרבה זמן הייתי בהדחקה. יש מגנון בנפש שאתה אומר לעצמך 'לא זה לא נכון'. לקח לי הרבה זמן להכיר בזה שאני באמת נמשך לגברים. פתאום התחלתי להרגיש שאני נמשך לנשים והעניין בגברים התחיל לרדת. ההחלטה מאוד מקוממת, בן אדם שרוצה לבחור בדרך שבחרתי מנסים לכפות עליו לצאת מהארון".