"אנחנו כבר התייאשנו": בטבריה חוששים מפני רעידות האדמה ואדישות הממשלה

בפתח דבריו אמר יוסף: "כשמדברים על רעידות אדמה, אז לא כל המדינה תושפע. מי שצפוי לחטוף אותה, זה אלה שנמצאים על השבר הסורי-אפריקאי. מי שיחטוף את זה יותר חזק, זאת אומרת בנפש, זה כל אותם הבניינים שהם מעל שלוש קומות, זה פחות או יותר המתווה".

בהמשך, התייחס לפעולות משרד השיכון לחיזוק המבנים בטבריה: "אנחנו כבר התייאשנו, אבל אני מתחיל לראות קרן אור דווקא ממשרד השיכון ושר השיכון. שר השיכון קבע איתנו פגישת עבודה לעוד שבועיים, הוא מגיע לפה עם המנכ"ל וכל הצוות, אנחנו רוצים להציג תוכנית מהירה לביצוע, אבל לא סתם תוכנית שהיא תיאורטית, אלא אני רוצה להציג תוכנית שהיא מעשית".

"יש לנו בניינים ישנים משנות ה-60 וה-70 שנבנו בכלל לא על פי תקן של רעידות אדמה, כי לא היה אז תקן כזה. כשאני לוקח את הבניינים אלה, אני אומר שהפתרון הטוב ביותר זה פינוי-בינוי, כלומר התחדשות עירונית. אני הורס את הבתים, בונה בתים חדשים", הוסיף.

לאחר מכן נשאל כמה כסף המדינה צריכה להשקיע על מנת לעשות פינוי-בינוי בכל אזור הגליל והשיב: "לא הרבה, כמה עשרות מיליארדים, לא יותר. תחשוב שמחלף אחד עולה יותר ממיליארד. אם היה לנו כרגע כאן בטבריה חשש לטילים מסוריה, המדינה לא הייתה באה ומציבה פה סוללת טילים? מרעידת אדמה אנחנו לא מוגנים. לצורך העניין הזה, יש לי תוכנית שהיא סדורה".

לדבריו, "אני חושב שבקטע של פינוי ובינוי, כאשר ייתנו לנו סמכות, לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לתת קרקע משלימה, מה זה קרקע משלימה? אני נותן לקבלן עוד קרקע. אם נניח הבניין הזה היום בנוי על דונם ו-200, וליד זה יש לי קרקע שמיועדת לשצ"פ – שטח ציבורי פתוח, אני נותן את השצ"פ הזה לאותו יזם. הוא בונה, במקום על שטח של דונם ו-200, הוא בונה על שטח של דונם וחצי או דונם ו-300, אני נותן לו יותר זכויות בנייה ואז כדאי לו, ואז מה אני אשיג? א', בניין עמיד בפני רעידת אדמה, ב', תושבים מקבלים דירות חדשות, אותם תושבים שגרים שם, ג', אני מקים עוד יחידות דיור בטבריה".

בסיום העריך כמה גדולה צפויה להיות התוכנית במידה ותצא לפועל: "יש לנו בסביבות 600-500 בניינים, משנת 1960-1980. אני אומר, בואו ניקח את המבנים המסוכנים, אותם מבנים שהם על קומות, אותם מבנים שנמצאים בשבר הסורי-אפריקאי, נטפל בהם מקצועית, אבל מה? תנו לי את הכלים, לא להיות בביורוקרטיה. אני לא צריך ללכת עכשיו לוועדה המחוזית ולוועדה הארצית, וזה לטיול שנתי שיימשך על כל בניין, שינוי של תב"ע, למשך 7-5 שנים".

סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, 103FM