"דפקתי לעצמי חלק גדול מהחיים": חנן גולדבלט מבקש מחילה ולחזור לעבוד

עוד נכתב כי "זאת לא הייתה מניפולציה, כך באמת הרגשתי ומרגיש כך גם היום. התמודדתי, הפנמתי, ולקחתי אחריות מלאה על מעשי. אבל העונש הנוסף, והקשה מכול שנענשתי בו - העונש שלא נגמר, שנמשך כבר 17 שנה, שגומר אותי: נמנע ממני לחזור למקום העשייה שהיה מרכז חיי ונשמתי. 17 שנים, והשנה אני בן 80. אז אולי אחרי כל כך הרבה שנים, כמעט שני עשורים, אולי אפשר לחשוב על התחלה שלמחילה, לחשוב על לתת הזדמנות שנייה ולאפשר לי בשנים שנותרו  - לחזור?"

"בקטעים האלה, גם המקצוע שלנו קשה מאוד לחזור אליו, לא רוצה לזרוק דוגמאות. זה כואב. אם הוא היה מאלה שמכחישים ומה פתאום ושפכו את דמי ומנהל קרב כמו שעשה בזמנו חיים רמון על קשקוש הרבה פחות חמור. לא, הוא הלך לבית סוהר, ישב, הוא בן 80, אני מרגיש רע. אני חייב להגיד", הוסיף.

"עברו 17 שנה והבעתי חרטה"

בהמשך השידור השניים שוחחו עם גולדבלט שהסביר מדוע פנה אליהם במכתב, ולמה הוא מייחל. "הייתי רוצה לחזור לעשייה לבמה, לתיאטרון, למה שעשיתי כל החיים שלי מגיל 18. אני לא יכול לוותר על זה, אני חושב שאדם נולד לדברים האלה. עברו 17 שנה והבעתי חרטה, אי אפשר להחזיר אחורה את הגלגל. שילמתי עונש, ב'אבו-אבוה' שילמתי עונש".

לדבריו, "העונש הכי גדול בטיפול זה ההפנמה, שפתאום נופל האסימון שאתה באמת אשם, שעשית את כל הדברים שעשית. בכלא יש קבוצות טיפול מצוינות שנופל לך האסימון, זה המצב הכי קשה, זה העונש הכי קשה. הרגשתי חוסר אונים, הבנתי שעשיתי דברים רעים, פשוט מאוד. מה שנשאר לי להצטער, להביע חרטה ולבקש עוד פעם חרטה".

עוד הוסיף, במסגרת חשבון הנפש שהוא עושה במהלך השנים מאז הפרשה, כי "אין לי את מי להאשים. דפקתי לעצמי חלק גדול מהחיים, האשמה היא בי. אני לא מעבר לזה". כשנשאל על החברות עם דודו טופז, והאם חשב לרגעים לסיים את חייו כפי שעשה טופז, השיב: "לא חשבתי על זה. חשבתי על תיקון, חשבתי על בקשת סליחה וחרטה".

על החיים לאחר השחרור, אמר: "עם הילדים הייתה תקופה קשה מאוד, חזרנו אחד לשני. אבל הייתה תקופה קשה. ניסיתי בזמנו לפנות לתיאטראות, לבמאים, חשבתי שעצם העובדה שריציתי את העונש וביקשתי חרטה זה מספיק. התברר שלא וסורבתי. אני עובד בנהיגה 8 שנים כבר, בליסינג. אנשים מזהים אותי, מבקשים סלפי. נחמד שמזהים והיחס מהציבור בסדר גמור".

בסיום השיחה, טען: "אני חושב שהבעיה היא בקובעי דעת הקהל. אלה שמפיקים, בעיקר הפרטיים, אומרים לעצמם 'לך תדע, אנשים לא ירצו להוציא כסף'. כנראה שזה העניין".

סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן, 103fm