בן כספית וינון מגל פתחו הבוקר (שני) את תוכניתם ב-103FM בהתייחסות למכתב שנשלח אליהם מהשחקן חנן גולדבלט שהורשע באונס ועבירות מין. גולדבלט כתב כי "אני כיום 10 שנים לאחר ריצוי של שבע שנות העונש, שבמהלכו עברתי סדרת טיפולים מאתגרת ויסודית. ברגע היציאה משער הכלא, אל מול המצלמות שהקיפו אותי מילותיי הראשונות היו הבעת חרטה ובקשת סליחה ומחילה מכל מי שפגעתי".

עוד נכתב כי "זאת לא הייתה מניפולציה, כך באמת הרגשתי ומרגיש כך גם היום. התמודדתי, הפנמתי, ולקחתי אחריות מלאה על מעשי. אבל העונש הנוסף, והקשה מכול שנענשתי בו - העונש שלא נגמר, שנמשך כבר 17 שנה, שגומר אותי: נמנע ממני לחזור למקום העשייה שהיה מרכז חיי ונשמתי. 17 שנים, והשנה אני בן 80. אז אולי אחרי כל כך הרבה שנים, כמעט שני עשורים, אולי אפשר לחשוב על התחלה שלמחילה, לחשוב על לתת הזדמנות שנייה ולאפשר לי בשנים שנותרו  - לחזור?"

בפתח דבריו אמר בן: "קשה להגיב על דבר כזה כי קודם כל הוא בן 80 אלוהים. אצלי הוא גשש בלש, יש מקום שאני מזדהה איתו. החברה שלנו, מכל דבר משתקמים, אריה דרעי ישב על שוחד ואני לא מגיע אליו כדי להטריל אותו במסגרת הסכסוך שיש לי איתו. הוא הלך וישב על שוחד, חזר לאותו מקום החוק אפשר לו את זה ואני תמכתי בזה".

"בקטעים האלה, גם המקצוע שלנו קשה מאוד לחזור אליו, לא רוצה לזרוק דוגמאות. זה כואב. אם הוא היה מאלה שמכחישים ומה פתאום ושפכו את דמי ומנהל קרב כמו שעשה בזמנו חיים רמון על קשקוש הרבה פחות חמור. לא, הוא הלך לבית סוהר, ישב, הוא בן 80, אני מרגיש רע. אני חייב להגיד", הוסיף.

ינון: "זה באמת עצוב".

בן: "העמדה שלי לגבי תקיפות מיניות, אונס הטרדות מיניות, טרור מיני. יש קמפיין עכשיו מעניין ויפה בטלוויזיה, שזה קורה במקום העבודה ושתקתם – אתם חלק מהסיפור. אני חושב שצריך להחמיר את הענישה בעיקר על עבירות מין קשות לפעמים אתה רואה אנס נכנס לחמש שנים ובא לך לתלוש את השערות אבל כשיש כזה מקרה, איש כזה, מבוגר, לקח אחריות, ישב שנים בבית סוהר - בואו נשחרר".

ינון השיב: "זה חוכמת ההמון, אנחנו יכולים להעלות אותו לשידור ולהגיד שזה עצוב וקשה ויש צדדים לכאן ולכאן. אבל העבודה שלו זה עבודה שקהל צריך לבוא. כל אדם יחליט אם הוא יוצא להצגה שלו או לא, אם מתאים לו לשלם כסף על הדבר הזה או לא. זה לא שהוא תלוי בעורך או משהו ששם אותו בתפקיד ברדיו או בטלוויזיה או בעיתון או בכלל בעבודה אחרת של נהג או אופה ודברים אחרים. כלומר, פה, שהוא על הבמה".

בן: "אני לא חושב שאם הוא היה יכול לחזור הוא היה הולך להצגת יחיד. הוא היה הולך לתפקיד אורח שנכנס להצגה לשתי דקות. אם זה הצגת ילדים תעלה השאלה והיא לגיטימית, האם אנחנו מחנכים את הילדים שלנו שמישהו שהיה בכלא על עבירות מין חוזר לבמה? זה מורכב. לכתוב, לביים, הוא גם במאי, הרבה דברים".

ינון: "הוא נענש בחומרה, שבע שנים. לא עושים עונש לכל החיים, זה לא אנושי, לא עושים עונש לכל החיים אלא אם מוציאים להורג. תוציאו את האדם להורג ונגמור עניין, כיסא חשמלי. חלק מהדמוקרטיות הגדולות בעולם עושות את זה".

בן: "מורכב מאוד, כואב לי הלב. אם היה לי תיאטרון גדול והוא היה מציע להיות במאי של מחזה הייתי שוקל את זה".

"עברו 17 שנה והבעתי חרטה"

בהמשך השידור השניים שוחחו עם גולדבלט שהסביר מדוע פנה אליהם במכתב, ולמה הוא מייחל. "הייתי רוצה לחזור לעשייה לבמה, לתיאטרון, למה שעשיתי כל החיים שלי מגיל 18. אני לא יכול לוותר על זה, אני חושב שאדם נולד לדברים האלה. עברו 17 שנה והבעתי חרטה, אי אפשר להחזיר אחורה את הגלגל. שילמתי עונש, ב'אבו-אבוה' שילמתי עונש".

לדבריו, "העונש הכי גדול בטיפול זה ההפנמה, שפתאום נופל האסימון שאתה באמת אשם, שעשית את כל הדברים שעשית. בכלא יש קבוצות טיפול מצוינות שנופל לך האסימון, זה המצב הכי קשה, זה העונש הכי קשה. הרגשתי חוסר אונים, הבנתי שעשיתי דברים רעים, פשוט מאוד. מה שנשאר לי להצטער, להביע חרטה ולבקש עוד פעם חרטה".

עוד הוסיף, במסגרת חשבון הנפש שהוא עושה במהלך השנים מאז הפרשה, כי "אין לי את מי להאשים. דפקתי לעצמי חלק גדול מהחיים, האשמה היא בי. אני לא מעבר לזה". כשנשאל על החברות עם דודו טופז, והאם חשב לרגעים לסיים את חייו כפי שעשה טופז, השיב: "לא חשבתי על זה. חשבתי על תיקון, חשבתי על בקשת סליחה וחרטה".

על החיים לאחר השחרור, אמר: "עם הילדים הייתה תקופה קשה מאוד, חזרנו אחד לשני. אבל הייתה תקופה קשה. ניסיתי בזמנו לפנות לתיאטראות, לבמאים, חשבתי שעצם העובדה שריציתי את העונש וביקשתי חרטה זה מספיק. התברר שלא וסורבתי. אני עובד בנהיגה 8 שנים כבר, בליסינג. אנשים מזהים אותי, מבקשים סלפי. נחמד שמזהים והיחס מהציבור בסדר גמור".

בסיום השיחה, טען: "אני חושב שהבעיה היא בקובעי דעת הקהל. אלה שמפיקים, בעיקר הפרטיים, אומרים לעצמם 'לך תדע, אנשים לא ירצו להוציא כסף'. כנראה שזה העניין".

סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן, 103fm