בתוך כך, לפנות בוקר נחתו כ-122 עולים מפולין, ובצהריים עתידים לנחות כ-170 עולים ממולדובה. בשעות אחר הצהריים תנחת טיסת הצלה ועליה 162 זכאי חוק השבות. בשעות הערב המאוחרות תנחת טיסה הכוללת 160 זכאי חוק השבות.
"אנחנו רואים את התמונות וחושבים שההתנהלות הזאת היא לא נכונה מבחינת דיני הפליטים והמוסר, אבל גם כמשרד שעוסק בתחום במשך 20 שנה ומכיר את עולם ההגירה, אז מצאנו שהחלטת שרת הפנים פשוט ניתנה לדעתנו בחוסר סמכות", אמר.
לדבריו, ב־2010 ממשלת ישראל חתמה עם ממשלת אוקראינה על פטור מאשרות, "נכון להיום המדיניות בין ישראל לאוקראינה זו כניסה לישראל, זה דבר שדורש החלטת ממשלה בצורה הכי משפטית ובסיסית. לא משנה כרגע אם זה נכון או לא נכון, יש דרך קבלת החלטות חוקית במדינה, ואם הממשלה נתנה החלטה שקובעת הסכם מסוים, שרת הפנים לא מוסמכת לבטל אותו".
כשנשאל האם הדבר נכון גם אם מדובר במספר בלתי מוגבל של אנשים, השיב: "כרגע אלה ספקולציות, גם זה שיגיעו לכאן 100 אלף זכאי שבות וזה אמור להוות בסיס לחסימת פליטים. זכאי שבות הם לא פליטים, הם קודם כל זכאי שבות. אנשים נמדדים לפי המעמד הגבוה ביותר שהם מקבלים, ובמקרה הזה, זו אזרחות ישראלית".
"אין לנו מכסות לזכאי שבות, ואם יגיעו ב־2022 מיליון עולים מכל העולם, אנחנו לא נחסום אותם, כי חוק השבות לא מאפשר את זה. אין קשר בין זה לבין קליטת פליטים זרים שנמלטים על נפשם ומגיעים לישראל בכמות בודדת יחסית", הסביר.
על השאלה האם אזרחים אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות מוגדרים כפליטים מבחינת החוק הבינלאומי, השיב: "יש אמנות בינלאומיות משלימות שמדברות על בריחה ממצב מלחמה ומדברות על הצורך בהגנה לנמלטים. מהבחינה הזאת, הם זכאי הגנה, נקודה, זה לא משנה כרגע הטרמינולוגיה. עכשיו, עולה טיעון מצד משרד הפנים שבעצם הם לא בורחים מאוקראינה אלא ממדינות גובלות - מפולין, מהונגריה וכו'".
"כאשר יש בישראל אזרחים ישראלים שיש להם קרובי משפחה אוקראינים, ויש כאן עובדים זרים אוקראינים שאנחנו הבאנו לעבוד בסיעוד, ויש להם בני משפחה שכרגע יכולים להישען עליהם ולהיתמך על ידם, לעומת להיות תקועים במדינה שלישית אליה הם ברחו בלי כלום, אז אני חושב שכל אחד מאיתנו היה מצפה שיאפשרו לנו לקלוט את בני המשפחה אצלנו בבית ולתמוך בהם ולעזור להם", הוסיף.
לטענתו, "הם מגיעים לארצות אירופה, הם חוצים את הגבולות. תיאורטית הם יכולים לקבל שם הגנה, אבל לפה הם צריכים לרכוש כרטיס טיסה. אז ברור שזה לא דבר שסתם אזרח אוקראיני יעשה, אלא אם כן הוא מגיע לכאן למשפחה ותמיכה, ופה בדיוק הביקורת שלנו. זה גם לא נכון כלפי אזרחי ישראל וגם לא נכון כלפיהם בצרה שבה הם נמצאים".
עו"ד ורשה הסביר כי בעתירה לבית המשפט העליון הם ביקשו שני דברים: "צו ארעי שיאסור על כניסתו לתוקף של המתווה, עד להחלטה בעתירה. ודבר שני, לקבוע שההחלטה הזאת התקבלה, קודם כל, בחוסר סמכות, שהעניין יובא בפני הממשלה, ותתקבל החלטה אחראית שלוקחת בחשבון גם את הנקודות שכרגע מניתי".
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה: "צפיפות זה דבר שיכול לקרות כי אין לנו שליטה על כמות הנכנסים"
"חלק גדול מהעומס שראיתם בטלוויזיה היה עומס של אנשים שהגיעו כזכאי שבות וחיכו לבדיקות של נתיב ולטיפול של משרד הקליטה. חלק מהם היו גם כאלה שלא היו זכאי שבות, והגיעו וחיכו לטיפול שלנו. העומס הזה לא היה אמור לקרות. כדי לצמצם אותו - את כל זכאי השבות והעולים העברנו לטרמינל 1 והם מטופלים שם ישירות על ידי נתיב ומשרד הקליטה", הסביר.
לדבריו, כעת יש במלונית 18 עולים במלונית, "בסופו של דבר, אנשים חיכו כמה שעות שתיערך להם בדיקה. ראיתי את התמונות, צריך להבדיל. כאשר מגיע אדם שאנחנו יודעים מראש שהוא עולה, וזה הרוב המכריע של העולים, הם מגיעים והם עוברים טיפול מהיר מאוד ולא נמצאים בחדר הזה. יש אנשים שלא מגיעים בצורה מתואמת מראש, וכשהם מגיעים, הם אומרים, 'אני זכאי שבות', את האנשים האלה צריך לבדוק. וחלקם גם בסופו של דבר, מסתבר שהם לא אומרים אמת ולא זכאי שבות".
עוד טען מוסקוביץ' כי הרשות השתפרה בקליטת הפליטים מאוקראינה: "אם מחיר הקליטה הזאת תהיה כמה שעות לא נעימות ולאחר מכן שיפור, אני חושב שזה יהיה מאוד לכבודנו בסופו של דבר".
כשנשאל כמה הוא מוטרד מהעתירה לבג"ץ, השיב: "אנחנו פעלנו לפי הייעוץ המשפטי של רשות האוכלוסין וההגירה בתיאום מלא עם משרד החוץ לאורך כל הדרך, שאמר שהבדיקה שאנחנו עושים בחוץ, שבסופו של דבר נועדה למנוע בדיוק את התמונות האלה שראיתם, היא בהתאם להסכם הוויזות. הסכם הוויזות צריך להזכיר, עוסק בתיירות, לא בקליטת פליטים. אף אוקראיני שהגיע לארץ לא בא כדי לראות את מצדה".
התרעות פיקוד העורף