"אבא ואמא שלי נשארו בקייב, הם שומעים את הבומים ואנחנו מאוד מודאגים. אמא שלי, שיש לה אזרחות ישראלית, לא רוצה לעזוב את קייב. אני רוצה לטוס ולסייע. היתי בצה"ל מדריך קליעה ולוחם, אבל יש לי אח קטן ואני נשאר כאן כדי להיות איתו", אמר דניל, שהגיע מחולון והניף את דגל אוקראינה – "באתי לכאן כדי להזדהות עם אוקראינה".
מקסים מרמת גן, שסיפר שעלה לישראל לפני כ-12 שנה מרוסיה, הגיע להזדהות עם האוקראינים. "לא מזמן חגגתי את תחילת השנה האזרחית במערב אוקראינה. אני מתבייש במה שעושים לאוקראינה ובאתי להביע תמיכה", הוא סיפר.
איגור שהגיע מחיפה טען: "יש לי משפחה באוקראינה, אחותי הצליחה להיחלץ ממריופול. מאוד כואב לי מה שקורה. אני מאמין שאוקראינה תצא חזקה ומקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב".
סבטלנה, שהגיע עם שתיים מחברותיה מבת ים סיפרה: "אני כבר 25 שנים בישראל, אבל הלב שלי עכשיו באוקראינה. אני בטוחה שאוקראינה תצא חזקה מהמלחמה הקשה הזו ובאתי כדי לתמוך".
לפני נאומו של זלנסקי, שהוקרן על גבי מסך בבניין תיאטרון הבימה, נאם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי:"אנחנו יושבים ערב ערב מול המסכים ורואים בזמן אמת תמונות בלתי נסבלות, מאות ואלפי אזרחים פצועים והרוגים, שיירות של פליטים חסרי כל, ערי אודסה, קייב, חרסון, ערים שעד לפני שלושה שבועות היו שלוות ופורחות עולות באש ועשן, מותקפות מהאוויר, מהים מהקרקע, הופכות לתילי חורבות", ציין חולדאי – "מעבר לכל שיקול פוליטי, אנחנו חווים באירוע שבו ברור לנו מה הוא רע ומה הוא טוב. מי התוקפן ומי התוקף, זה רגע של בהירות מוסרית".
התרעות פיקוד העורף