מכתב של אבא מתוך התופת: שיתוף פעולה בין יד ושם למרכז האקדמי ויצו חיפה עורר לחיים עדות של אב צעיר מתוך קרון השילוח למחנה ההשמדה מיידנק, יחד עם צוואה רוחנית שהותיר לילדיו.

אהרון ליוורנט נולד ב־1907 בוורשה בירת פולין, ואת חייו הבוגרים בילה בפריז בירת צרפת בתפירת מוצרי עור. שם הוא גם נישא לשרה רעייתו והקים משפחה. ב־1943, בהיותו בן 36 בלבד, נשלח למחנה ההשמדה מיידנק בפולין - אבל מכתב ביידיש, שהצליח להבריח לילדיו בדרכו לשם, נחשף לראשונה ומהווה עדות מתופת השואה.

למכתב נחשפנו במסגרת שיתוף פעולה ייחודי בין מחלקת הדרכות חינוכיות בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם לבין המחלקה לתקשורת חזותית ועיצוב גרפי במרכז האקדמי ויצו בחיפה. שני הגופים חברו לפרויקט, בהנחייתו של אדוארדו מיטלמן, וייעדו יוצרים צעירים שיעסקו בהנצחת השואה מנקודת המבט של הדור הצעיר. במסגרת הפרויקט, יצרו הסטודנטים גלי איתן, נדב אבירן ודועא אבו עישה סרטון המאפשר לשמוע את הפסקול לדברים שכתב אהרון, לצד עבודת אנימציה.

בזמן שנשלח למיידנק, כתב אהרון לילדיו ברט וסימון, ואף מסר את המכתב מבעד לחרכי צוהר הבהמות ברכבת השילוח, לעובד הרכבת ששלח אותו לבתו ברט ששהתה בליון. המכתב הגיע ליעדו. אהרון כתב ביום הרביעי בדרכו בקרון, וסיפר לבתו שכ־700 אנשים הוכנסו ל־23 קרונות ללא תאים. הוא מציג את תחושת ההשפלה כשהכניסו דלי לקרון, לצד ניסיון לשמור על אופטימיות ולהיות חזקים בכל מחיר – ואפילו מצרף לה שני כרטיסי הגרלה.  הוא מבקש מבתו למסור מסרים אלו גם לסימון בנו: "הישארו אנשים חופשיים והסתכלו בעיניים פקוחות על הכל".

המכתב ששלח אהרון לילדיו (צילום: ארכיון יד ושם, באדיבות ז'ק ליוורנט)המכתב ששלח אהרון לילדיו (צילום: ארכיון יד ושם, באדיבות ז'ק ליוורנט)

ירון שין, ראש המחלקה לתקשורת חזותית ועיצוב גרפי במרכז האקדמי ויצו חיפה, אומר: "שיתוף הפעולה שלנו עם יד ושם חשוב והולם את תפיסתנו המקצועית והחינוכית". אורית מרגליות, מנהלת מחלקת הדרכות חינוכיות ביד ושם, מוסיפה: "העבודות הן חלק משיח חינוכי וערכי שאותו אנו מקיימים במסגרת ימי עיון ביד ושם".