"במעמד המקודש שבו אנו נועלים את היום נורא ההוד הזה, שמזכיר לנו את התהום העמוקה אליה הגיעה האנושות; אני מבקש לדבר גם על האופן שבו נוכל להפוך את השיעור למעשה. הרי היום הזה אינו עוסק רק בעבר, ואסור לו שיעסוק רק בו, אלא גם באחריות המוטלת עלינו בהווה ובעתיד וזאת הדגשתי אמש בנאומי בעצרת ביד ושם", אמר הרצוג והוסיף, "אחיותיי ואחיי, הגורל הועיד אותנו ואת ילדינו להיות למעשה הדור האחרון שיזכה לשמוע את זוועות השואה ממקור ראשון. וכן - זוהי זכות עצומה. אנחנו עם זוכר. הזיכרון היהודי, הוא מעשה אקטיבי. אבל אסור שהשואה תהפוך רק לתחום חקר היסטורי. אסור לנו להסתפק בזיכרון בלבד.
"הטקס הזה מתקיים בסימן "מורשתנו לדורות הבאים", והמסורת היהודית נותנת לנו כלים כיצד מטמיעים מורשת וזיכרון, וכיצד הופכים אותם למעשה. רק לפני מספר ימים ציינו את חג החירות, ואת סיפר יציאת מצרים. כשישבנו בשולחן הסדר, למדנו כי הפסוק "כי ישאלך בנך מחר" הוא העירבון לזיכרון. כלומר הדרך לזיכרון הדרך להטמעה של הסיפור המכונן, היא באמצעות שאלות, באמצעות דיון, ואפילו באמצעות המחלוקות - שהן הליבה של המתודה היהודית. רק כך האדם מרגיש שהזיכרון הוא גם שלו. רק כך הוא מרגיש מחוייב להפיק ממנו לקח, להפוך לימוד למעשה.
במעמד הדלקת המשואות צוינו סיפורי חייהם של שישה שורדות ושורדי שואה - יהודית מסד, בלה פיש, פרופ' יהושע זק, מיכאל ויגאל, בניהם של בוריה ונעמי יודקובסקי ז"ל, חוה לנג, נכדתו של אברהם קורצפלד ז"ל וכן הונח זר חסידי אומות עולם - אלוזיה פלבה (פולין).
התרעות פיקוד העורף