מחר בערב תפלח את האוויר הצפירה שתבשר על כניסת יום הזיכרון. השכול של האחים שהותירו הנופלים עולה כנושא לדיון יותר ויותר בשנים האחרונות, לא מעט בזכות עמותת האחים שלנו, שאנחנו ב"מעריב" מלווים זו השנה השנייה. השנה היא מביאה את סיפורם של שני אחים שלחמו לצד אחיהם הנופלים בשדה הקרב.
איל שלו, כיום אב לשלוש בנות, הוא אחיו של סמ"ר שחר שלו ז"ל, שנפצע אנושות במבצע צוק איתן בקיץ 2014 וכעבור חודש מת מפצעיו. איל מספר: "שחר היה שנה וחצי מתחתיי, אני האח שהכי קרוב אליו בגיל. התגייסתי באוגוסט 2011 ליחידה בשריון, ושחר התגייס במרץ 2013 לפלחה"ן צנחים. זאת אומרת שהיינו במקביל שני לוחמים בבית במשך שנה וחצי. במהלך צוק איתן היו כמעט שבועיים שהיינו בשטחי כינוס והיו לנו שיחות להבין מה אנחנו עושים ואם נלחמים ביחד".
שחר נכנס ללחימה לפני איל. "כשהצטרפנו ללחימה וידאתי 20 פעם בכל פגז שאני יורה על האויב ולא על כוחותינו", משחזר אייל. "בבוקר ששחר נפצע הוציאו אותי מהפעילות וזאת הייתה חצי שעה של מחשבות מתקווה לייאוש במהירות מטורפת. כשהגעתי לבאר שבע הוא כבר היה בניתוח.
"הבנתי שאני לא יכול להישבר כשראיתי את האחים מפורקים. כעבור כמה שעות קראו לכולנו, נכנסתי לחדר שלו ולא הפסקתי לבכות, ראיתי את אחי, החבר הכי טוב שלי, זה שהיינו עושים שטויות מגיל קטן, פשוט שוכב, ואני מפנים שזהו, שזה נגמר. לפני שאחי נהרג לא היה לי חיבור אישי עם יום הזיכרון. הבנתי שכשאני מספר את הסיפור שלי על שחר, יש למה להתחבר. יש שם, פרצוף וסיפור ויום הזיכרון לא יעבור סתם".
טל שיינברום הוא אחיו של רס"ל יניב שיינברום ז"ל, שנפל בקרב בכפר עייתא א־שעב במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. "יניב גדול ממני בשלוש שנים. התגייסנו שנינו לגדוד 50 של הנח"ל המוצנח, כשהוא השתחרר אני התגייסתי. בטקס הכומתה הוא העניק לי אותה ולא המפקדים. בקיץ 2006 הייתי בסדיר במחזור האחרון לפני השחרור, ויניב בדיוק התחיל ללמוד למבחן הפסיכומטרי אחרי שחזר מטיול.
"שבועיים אחרי שפרצה המלחמה הוא התגייס למילואים. לפני כניסת הפסקת האש לתוקף, זיהו אותו בעמדה ושיגרו טיל נ"ט נגדם. יניב נפצע קשה. בזמן הפינוי פגע בו טיל שני והוא כבר לא שרד". טל נזכר: "ניסו להוציא אותי כמה פעמים מלבנון ולא הצליחו, 16 שעות לקח עד שפוניתי במסוק. כל מה שאני זוכר זה שאבא שלי אמר: 'רק אל תאיץ בהם'. הוא פחד שמרוב שימהרו להוציא אותי, גם לי יקרה משהו". אחרי השירות הלך טל בעקבותיו של יניב, טייל ולמד. "היום יש לי שני ילדים והחלטנו שהאות הראשונה של כל שם תהיה אחת האותיות של יניב. לבכור קראנו יובל, לשני נגב".
המיזם "האחים שלנו" כולל 1,200 אחים ואחיות שכולים, והוא קיים יותר מ־2,500 מפגשים שבהם מביאים האחים לשיח משותף זווית אישית של ההתמודדות. הם מהווים קהילה תומכת ומעצימה, גם מתוך הבנה שעם הזדקנות ההורים עליהם לקחת חלק בהנצחת הנופלים.