שרה רוטקופ הרמתי, חברתו של רפאל וורצל ז"ל, שנהרג במורדות החרמון בפברואר 1967, התראיינה הבוקר (רביעי) אצל גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM וסיפרה אודות סיפור האהבה בין השניים, בתור מי שגדלה בבית חילוני ו"החביאה" את הרומן עמו, כמי שגדל בבית דתי.
בעודו בן 21, נעלמו עקבותיו של וורצל, כשליווה חבר במורדות החרמון. כשנה אחרי, הוחזרה גופתו על ידי הסורים משטחם. שנים נותר הסיפור המרגש בין רפאל לשרה בסוד, עד שהתגלה דבר אהבתם במקרה על ידי קרוב משפחתו של רפאל.
"זה התחיל כשהייתי בכיתה ה'. הוא שלח אליי אבן, שעליה הוא שם דף, וכתב 'אני הילד שנמצא ממול', כשהמרפסת שלי בקומה שנייה ושלו למטה ממש ממול", היא סיפרה. "זה מצא חן בעיניי ומיד כתבתי בחזרה, שלום, אני שרה, וככה התחלנו לדבר. במשך שלוש שנים או משהו כזה כל הזמן רק עשינו את זה בצורה הזו. הייתי אצל סבתא, אז זה היה יכול רק כשהגעתי לסבתא ושלחנו אחד לשני. כשסבתא עברה למקום אחר, הוא בא לראות מי ואיפה אני, ואז התחלנו להיות חברים אמיתיים".
היא הוסיפה כי "לא הייתה מבוכה, הייתה תחושה כאילו אנחנו חברים, אח ואחות. אני חילונית והוא דתי אמיתי, לא סתם. כיוון שהוריו ואחיו נפטרו והוא היה בבית ספר דתי, ברגע שהיה נדמה להם שהוא בקשר, אמרו לו 'שלא תעז לדבר איתה, לא מדברים על כאלה, זה לא מתאים ואתה לא צריך'. הוא החליט שמה שצריכים לעשות זה לדבר כשאף אחד לא רואה".
"זו הייתה אהבה, משהו. ביום שישי אחרי הארוחה אצלו בבית, הוא היה יוצא מביתו והולך ברגל ליד אליהו, ואז היינו יושבים ומדברים. המשפחה שלי מאוד אהבה אותו. אחיותיי היו חברות שלי, ואם למישהי הייתה בעיה היא הייתה שואלת אותו כל מיני דברים. אני לא הייתי צריכה לדבר עם אף אחד, הוא עשה תרגילים כדי שמשפחתו לא תדע. כשהיינו הולכים להצגות, הייתי מגיעה באוטובוס ואני לא יודעת איך הוא היה מגיע. הקשר הזה לא כל כך התגלה", כך סיפרה אודות סיפור האהבה שלהם.
היא טענה כי במשך השנים לא ניסתה ליצור קשר עמו דרך משפחתו, אלא רק דרך משפחתה ומכרים שהיו לה מהצבא. "פחדתי שלא יסכימו לשמוע אותי, כעסו על הקשר שלנו", היא ציינה. שנים רבות לאחר הקשר בין השניים, כששרה כבר נישאה והקימה משפחתה, היא נתקלה במודעה בעיתון על כך שמחפשים את שמו, ואז נמצאה גם תמונה של שרה ורפאל ומכתב שכתב לה, מכתב אהבה.
בהמשך, סיפרה רוטקופ על היום בו נעלם מבלי שום הסבר. "היינו בטוחים שרפאל בחיים. הוא נורא כעס שהתגייסתי לצבא, וכאילו הפסקנו את הקשר. רק דרך המשפחה שלי, אנשים שהיו קשורים לצבא, ניסו למצוא אותו. אחרי שנים, מגיעה ידיעה באיזשהו עיתון, בחור אחד, בן דוד שלו, לא ידע בכלל מי הוא ומה הוא ושום דבר. אחרי שאמו נפטרה הוא התחיל לחפש מי הבחור הזה, שקרוי על שמו. מצאו תמונה שלי איתו ומכתב שלו אליי. היה לי ברור שנתחתן, אין אפס, זה גם היה ברור קודם".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm