מנהיג הכת הירושלמית, דניאל אמבש, נמצא מת בתאו בכלא איילון. מנהיג הכת היה נשוי ואב ל-14 ילדים ונשפט ל-26 שנות מאסר בגין עבירות מין. בנו, נתן אמבש, התייחס לאירוע, ובפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו כתב: "היום קברתי את אבא שלי, האבא שהתנהג כמו מפלצת חסרת רחמים".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
"האבא שחיכיתי יום יום שהוא יאהב אותי, למבט האוהב. החזקתי את המיטה שלו בדרך האחרונה, והרגשתי את כל העצב והבושה מתפתלים בגוף שלי מתערבבים לעיסה גדולה של כעס. מטומטם אחד תראה מה עשית, למה אבא למה? למה לא ביקשת סליחה אפילו? איש עקשן וטיפש שכמוך. נזכרתי ברגעים שהוא ישב לידי כשהייתי בן ארבע כשהיינו רק אבא אמא וכמה ילדים, והוא סיפר לי על העגלה הקטנה והעגלה הגדולה בכוכבים ואני בכלל ראיתי מלא נצנצים והוא דגדג אותי בבטן עד שהתחתנתי שיפסיק", כתב בפתחו של הפוסט.
"נזכרתי במגע של היד שלו על הפנים שלי כשהוא ליטף אותי ואמר לי שמעתי מאמא שהיית ילד טוב היום, אני אוהב אותך. הוא כשהוא גונן עלי כשאמא דחפה אותי אותי וצעק אל תפגעי בילד שלי. היום קברתי את האבא המפלצתי שלי. עם הזיכרון שלו מצמיד אותי לקרש הגיהוץ ומכניס לי בכל הכוח עם הצד הכואב של החגורה כי לא הצלחתי להבדיל בין ימין ושמאל. הזיכרון שלי רעב ותשוש מצום של כמה ימים וצלקות בכל הגוף שיתפתי יום אחרי רק תקשיב לי אבא התחננתי והוא בתגובה אטם את הלב".
"והגרוע מכל הרגעים שראיתי אותו פוגע באחים שלי שאני כל כך אוהב. הגוף הלך והסיפור נשאר, חרוט עמוק עמוק בתוך הבשר הצרוב של כל אחד מאיתנו. חשבתי על האריה הגדול שכל כך הערצתי ואהבתי כילד יורד בבושה לתוך האדמה, ראיתי את העיניים העצובות של אמא שלי שאיבדה הכל. הרגשתי את הבושה שלי, זה האבא שלי זה הסיפור שלי לא משנה כמה רחוק אברח מכאן, ראיתי איך היא והוא ואנחנו אוכלים את הדייסה שהם בישלו בעצמם, הצדק נעשה הכאב נשאר. לאורך ולרוחב, אף פעם לא חוויתי סיפוק מהנקמה. בעיני כאב הוא כאב לא חשוב כמה נוראי האדם שחווה אותו".
היום קברתי את האבא שלי בעיניים דומעות כשאחי אהובי אביעד עמד ליידי וביקש לוודא שהוא נקבר מספיק עמדנו רחוקים בנקודות המבט והתחושות, והכי קרובים בגוף ובאהבה שלנו. היום אני מבקש לתת מקום לכל הקשת של הרגשות בתוכי הכעס העצב הגעגוע, הבושה, למורכבות האינסופית, בעולם ובתוכי. היום אני בוחר לתת מקום לאחים אהובים שלי שבוחרים לתת מקום לקול שלהם לכאב ולכעס. היום אני בוחר לתת מקום לעצמי שמרגיש את כל הקשת של הרגשות מההקלה שבסיום ועד האבל והבושה על סוף עצוב ולא פתור שימשיך ללוות אותי בסיפור חיי", הוסיף.
"אני ועוד כמה מהאחים והאחיות הנפלאים שלי בוחרים היום לשבת את את השבעה שלנו על חוף הים, מקום לשנוא לכאוס לפרוק לצחוק לחגוג לקלל מותר הכל, רק לשמור ולכבד את המקום של האחרים. מי שרוצה מוזמן להצטרף, לחבק, לאהוב. רק תביאו איתכם הרבה רגישות וחיבוק, שלגונים ואיזה בקבוק שיעזור להכל להחליק טוב יותר בגרון", סיכם.