השפעת מגיפת הקורונה על שוק העבודה הייתה גדולה אך קצרת מועד - כך עולה מדוח מרכז טאוב, המתאר את תמונת מצב המדינה בשנת 2022. יותר מ־70 אלף איש נותרו ללא עבודה עקב הקורונה, ומחודש מאי 2021 עומד שיעור העובדים שנואשו ממציאת עבודה על כ־1.2%. כמו כן, העבודה מהבית הפכה למאפיין מרכזי של התעסוקה, ללא קשר למגיפה.

המחוזות החלשים ביותר ספגו את הפגיעה הקשה ביותר בתעסוקה בזמן המגיפה: שיעורי התעסוקה במחוז הצפון ירדו ב־13%, במחוז הדרום - ב־9% ובירושלים - ב־7%. במחוזות המרכז, בתל אביב ובחיפה נרשמו ירידות של 4%־5%. לפי הדוח בעריכת פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר־אילן, שיעורי התעסוקה עולים ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר. בקרב מי שלא סיים תיכון, שיעורי התעסוקה נמוכים מ־40%. שיעור התעסוקה עולה ל־70% בקרב בוגרי תיכון ול־80% בקרב בעלי תואר אקדמי. שיעורי התעסוקה של בעלי תואר שלישי - כ־90%.

כבישי ישראל ריקים בסגר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
כבישי ישראל ריקים בסגר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

רמת ההשכלה של כוח העבודה בדרום היא הנמוכה ביותר בארץ: רק כ־40% מהתושבים היהודים בני 30־44 הם בעלי תואר ראשון, לעומת כ־57% במחוזות תל אביב והמרכז. ממצא שעולה מהדוח דווקא שובר את הסטיגמה המקובלת: השכר השעתי הממוצע של יהודים ממוצא מזרחי הוא גבוה יותר. יהודים אשכנזים משכילים יותר בממוצע, אבל יהודים מזרחים צפויים להשתכר יותר ברוב רמות ההשכלה. ממצא מטריד אך לא מפתיע הוא שהשכר השעתי הממוצע של לא־יהודים נמוך יותר, ללא קשר לרמת השכלתם.

עוד עולה מהדוח כי נשים הן כ־56% מכלל העובדים בעשירונים 1־8, אך הן רק כ־34% מכלל העובדים בעשירון התשיעי וכ־27% בלבד מהעובדים בעשירון העליון. לעומתן, שיעור הגברים האשכנזים גדֵל כמעט פי שלושה ככל שעולים מהעשירונים התחתונים לעשירון העליון, ושיעור הגברים היהודים האחרים גדֵל כמעט פי שניים.

כ־80% מכלל מקרי הרצח בשנים 2020־2021 אירעו באוכלוסייה הערבית, שהיא 21% מכלל אוכלוסיית ישראל. בין השנים 2016־2021 הוכפל מספר מקרי הרצח בחברה הערבית. חלק מההסבר לאלימות הגואה בחברה זו טמון בריבוי צעירים בני 18־22 הסובלים מתת־תעסוקה ואינם פונים ללימודים גבוהים.חוקרי מכון טאוב מזהירים כי על פי תחזיות דמוגרפיות, בשנת 2026 ובמשך עשור וחצי לאחר מכן צפוי להיפתח פער גדול בין מספר הגברים למספר הנשים בגיל הנישואים בחברה הערבית, והקושי למצוא רעיה בקרב אוכלוסיית הנשים הערביות בישראל עלול להוות מקור נוסף לאי־יציבות חברתית־פוליטית.

כך גם הפיכת ההשכלה הגבוהה לנחלתן העיקרית של נשים: בשנת 2021 היוו הנשים הערביות יותר מ־67% מכלל הסטודנטים הערבים לתואר ראשון ושלישי וכ־74% מהסטודנטים הערבים לתואר שני.