"התנדבתי לשרת בשב"ס ועברתי קורס סוהרות שנמשך מספר חודשים, וככל חיילות צה"ל שמושאלות לשב"ס כסוהרות, הוצבתי להשגיח ולשמור על אויבי המדינה - האסירים הביטחוניים שעשו הכל כדי למחוק את קיומה של מדינת ישראל ורצחו יהודים", סיפרה הילה.
"לרוע מזלי, מכל בתי הכלא, הוצבתי בכלא גלבוע, שם כלואים המסוכנים שבמחבלים, כלא עם מקסימום שמירה. שם גיליתי לתדהמתי שיש 'מפקד' אחד שהוא מחבל פלסטיני עם דם על הידיים אשר שלט בכל הקצינים ואנשי הסגל שנשמעו לו וביצעו את 'פקודותיו' (בקשותיו) בלי שום ויכוח. הוא הסתובב בחופשיות ברחבי הכלא כשהוא אינו אזוק, ושלח את ידיו המזוהמות ונגע בגופן של חיילות באין מפריע. כולם ידעו. כולם שתקו. כולם פחדו. כולם 'עבדו' אצלו".
"הלוואי שלא הייתי פוגשת אותו לעולם. הלוואי שלא הייתי מתגייסת לשרת כסוהרת. חשבתי שיש לי כוח, שאתרום למדינה, אבל בסופו של השירות הצבאי שלי, הפכתי אני להיות אסירה, שיפחת המין הפרטית שלו", הוסיפה.
לדבריה "הוא יכול היה לרצוח אותי, או לקחת אותי כבת ערובה, רק שנינו, לבד, בלי אזיקים ובלי סורגים, והוא רוצח מורשע! מחבל טרוריסט. מה הם חשבו לעצמם? שהוא "רק" יתענג עלי? שזה בסדר? שמותר להקריב חיילת צה"ל בשביל מידע? שקט? כסף? אני אפילו לא מצליחה לדמיין איזו תמורה בכלל אפשר לקבל תמורת גופה של חיילת". את דבריה היא חתמה באומרה כי "אני דורשת שתוקם ועדת חקירה בלתי תלויה".
התרעות פיקוד העורף