מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מציע שיטת לימוד חדשה לאנשים על הרצף האוטיסטי, שעשויה לקצר את תהליך הלמידה ואף לשפר משמעותית את הישגי המטופלים בכל הקשור ליכולות תפיסה ויזואלית.

מקבלים משמעות: מתנדבים עם אוטיזם ומוגבלויות שכליות מסייעים לחיילים
הכל עניין של איזון: טריק פשוט יגלה לכם עוד כמה שנים תחיו

לדברי החוקרים, שיפור יכולת התפיסה של אנשים עם אוטיזם הוא אתגר קשה עבור אותם מטופלים, המצריך על פי רוב אימון ממושך ומייגע לצד הקושי המאפיין אוטיזם ללמוד בתנאים אחרים.

השיטה החדשה שמציעים החוקרים מבוססת על "הבזקי זיכרון", שנמשכים שניות ספורות בלבד, ושבאמצעותה הנבדקים מצליחים הן לשפר את יכולות התפיסה הוויזואלית שלהם והן לשחזר את הלמידה – כלומר להצטיין במטלה דומה גם בתנאים שהם לא למדו בעבר.

המחקר נערך בהובלת הדוקטורנטית שירה קלורפלד־אוסלנדר ופרופ' ניצן צנזור מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ' אילן דינשטיין וצוותו מאוניברסיטת בן־גוריון, ופורסם בכתב העת Current Biology.

פרופ' צנזור מסביר: "כבר היום אנחנו יודעים להגיד שחלק גדול מהלמידה לא קורה בתהליך האימון, אלא לאחר מכן בתהליכי הטמעה וחיזוק של זיכרון המתרחשים אופליין, למשל כאשר המוח שלנו במצב שינה".

פרופסור ניצן צנזור (צילום: אוניברסיטת תל אביב)פרופסור ניצן צנזור (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

אלא ששיטות הלימוד הרגילות עדיין דוגלות בגישה שלפיה אימון ממושך יותר שווה למידה טובה יותר. "אם אתה רוצה לנגן על פסנתר כדאי שתתאמן בכל יום שעות רבות בנגינה על פסנתר עד שהנגינה תהפוך טבעית לך. אנחנו זיהינו מנגנון למידה חלופי שמשתמש בהבזקי זיכרון – חשיפה קצרצרה למטלה שכבר נלמדה – כדי להטמיע ולהכליל את הכישורים שפותחו".

במסגרת המחקר צוות החוקרים בחן כ־30 נבדקים בוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה שנתבקשו ללמוד מטלה ויזואלית, אולם במקום לחזור על המטלה מדי יום הנבדקים בקבוצת הניסוי המרכזית למדו את המטלה לעומק ביום הראשון, ובימים שלאחר מכן נחשפו לגירוי הוויזואלי למשך מספר שניות בלבד.

במבחן התוצאה, אף שהנבדקים למדו את המטלה במשך זמן מינימלי ביצועיהם השתפרו משמעותית, בכ־%20־25%, בדומה ללמידה רגילה מרובת חזרות ובדומה להישגים של נבדקים ללא אוטיזם.

זאת ועוד, גם כשהוצגה בפניהם מטלה בתנאים חדשים שלא נלמדו הנבדקים שלמדו בשיטת הבזקי הזיכרון הציגו ביצועים משופרים מאשר הנבדקים בקבוצת הביקורת, כישורים שבהם אנשים עם אוטיזם מתקשים מאוד.

פרופ' צנזור מדגיש: "המחקר החדש יכול לסלול את הדרך ללמידה משמעותית יותר של אוכלוסיות עם אוטיזם במגוון רחב של מטלות ובנוסף, השיטה עשויה לסייע בשיקום אחרי פגיעות נוירולוגיות, כלומר באימון המוח לייצר מחדש את הקשרים שנפגעו".