בפתח דבריו, הצהיר בנט כי הוא מקבל אחריות על הכשלים. "באירוע הקשה הזה נטלתי את מושכות האחריות בכל כוחי כדי לבצע תיקון. לא גלגלתי לאף אחד אחר את המשימה. מדברים הרבה על נטילת אחריות, אני רוצה לומר את תפיסתי: הערך המוביל בחיי הוא ערך האחריות. לקחת אחריות זה לעשות הכול כדי שאסון כזה לא יקרה שוב לעולם ולשמור על המכינות".
"האחריות לחיילי, אחריות לפקודיי, אחריות למדינת ישראל. כלוחם בסיירת מטכ"ל, כמפק"צ שהוביל לוחמים למארבים, כמפקד מבצעים בעומק לבנון, כמנכ"ל בהייטק, כשר חינוך, כשר ביטחון ששולח חיילים לסכן את חייהם, וכראש ממשלת ישראל - עם האחריות הקדושה ביותר של שמירה על קיום מדינה יהודית בארץ ישראל", הוסיף.
"אחריות זה ברגע האסון להקים חמ״ל, להיות בקשר ברמה של כל כמה דקות, ללוות את המשפחות ואת בתי הספר", ציין, "אחריות זה שהגעתי אישית לבתים של כל אחת מעשר המשפחות, להסתכל לכל אחת מהן בעיניים אחרי שאיבדו את היקר להן מכל. לפגוש את כל מנהלי המכינות, מצד אחד להדריך אותם לתיקון מיידי ועמוק, ומצד שני לחזק אותם ברגע קשה".
לסיום אמר בנט בוועדה כי "הכי קל היה לי להיכנע ללחץ שקרא לסגור את כל מפעל המכינות. זו לא אחריות, אלא לתקן את מה שצריך בלי לפרק את המפעל האדיר הזה של המכינות. גם באסון נורא זה תפסתי את מושכות האחריות בכל כוחי לא גלגלתי לאף אחד אחר את המשימה".
ליברמן: "היכולת שלי להתערב הייתה מאוד מוגבלת"
לעומת זאת, ליברמן פתח את עדותו בהבהרה כי "המעורבות של משרד הביטחון במכינות היא בעיקר מבחינה תקציבית. התפטרתי מתפקידי מאז אבל אני חושב שצריך להעביר את האחריות של המכינות הקדם צבאיות תחת משרד הביטחון. לא היה לנו הרבה מה לעשות״. אולם, באותה עת העירה השופטת ואמרה: ״זה לא נכון״.
"כבר אחרי האסון היה ברור שיכולת משרד הביטחון להשפיע מוגבלת", הוסיף ליברמן, "לא קראתי את כל העדויות בדוח הביניים ואני מדבר מזיכרוני, אבוהב היה מנכ"ל משרד החינוך והוועדה קבעה בהמשך שמשרד הביטחון יהיה אחראי על הכנה גופנית לצה"ל. פחות או יותר זה תפקידו של משרד הביטחון. בטיולים השתמשו המכינות בחדר המצב ובאמצעים של משרד החינוך".
מיכי וסרטייל, יו"ר ומייסד "יד-תמר" המעניקה סיוע קהילתי ייחודי למשפחות שנקלעו למשברים שונים, אמר בתגובה כי: "משפחה שאחד מקרוביה היה מעורב באסון גדול וטראומתי ממשיכה לחוות את הטראומה בכל אזכור של המקרה בבית או מחוצה לו ובמיוחד במקרה אסון שמסוקר תקשורתית לאורך זמן.
"הטיפול המשפטי הממושך לא יפצה על האבדן או יאחה את הפצעים- אך מצד שני הסחבת וגלגול האחריות מחזירים את הטראומה ומעוררים כעסים שאינם תורמים למצב המשפחתי המורכב ממילא. לפיכך חובה לספק למשפחה את כל התמיכה הנדרשת כדי שתרגיש שאינה לבד ותמיד יש על מי לסמוך ואת זה יכולים לתת רק חברי הקהילה הקרובים והמעורבים בחיי המשפחה כל הזמן".
התרעות פיקוד העורף