השרה לשוויון חברתי מירב כהן (יש עתיד) מציגה הבוקר סקר עומק מיוחד בנושא קהילת הלהט"ב בישראל, שחלקים ממנו מתפרסמים לראשונה ב"מעריב". בסקר, שערך המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב של האגודה בהובלת ד"ר סיגל גולדין, השתתפו 1,471 חברות וחברי קהילת הלהט"ב בישראל בפריסה ארצית, המייצגים מגוון זהויות מגדריות ומיניות.

בכל הקשור לזכויות להט"ב המדינה מסרבת לשנות את גישתה

כמעט מחצית מחברי הקהילה מדווחים כי נחשפו באופן אישי למקרה של להט"בופוביה במהלך השנה האחרונה, לפחות במידה מסוימת. המצב מדאיג עוד יותר בקרב בני הנוער בקהילה. 90% בני 14־15 סיפרו כי חוו מקרים שונים של להט"בופוביה במהלך השנה האחרונה בבית ספרם - המרחב שבו נתונים הצעירים לעוצמה הרבה ביותר של להט"בופוביה, בעיקר מצד תלמידים אחרים.

זאת ועוד, 78% מתלמידי בית ספר דיווחו כי הם "אינם מרוצים מיחס בית הספר לנושאים להט"ביים". עוד עולה כי כמעט מחצית מבני 16־18 מדווחים שהיו נתונים בשנה האחרונה ללהט"בופוביה בבתיהם, מתוכם 15% "בתדירות גבוהה מאוד". יותר משליש (35%) מחברי הלהט"ב בישראל ענו כי הם חשים צורך להסתיר את זהותם לפחות במידה מסוימת. 65% חיים מחוץ לארון, אבל כ־45% מחברי הקהילה בגילי 16־18 נמצאים בארון. בקרב בני 19־25 יש 37% בארון, ובקרב בני 26 ומעלה - 21% בארון.

הרוב המכריע של חברי הקהילה בכל קבוצות הגיל אינם שבעי רצון מהמענים הקיימים לקהילת הלהט"ב באזור המגורים שלהם: 73% סבורים שהמענים הקיימים עבורם ביישוב המגורים אינם טובים. פחות ממחצית מבין המשיבים (46%) דיווחו כי הם חשים בנוח כלהט"ב ביישוב שבו הם מתגוררים. המשרד לשוויון חברתי יזם קול קורא לרשויות המקומיות לפעילויות לקידום אוכלוסיות הלהט"ב ברשות, כאשר כבר יותר מ־70 רשויות בכל הארץ הצטרפו לפרויקט, שצפוי להתרחב לרשויות נוספות.

השרה כהן מסרה: "במדינה שבה רק לפני פחות מ־35 שנה משכב זכר היה בבחינת עבירה פלילית, יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות. הקצאת 90 מיליון שקל עבור הקהילה בתקציב האחרון היה צעד חשוב, וההחלטה שהעברנו בממשלה תסייע לנו לקבע את העשייה למען קהילת הלהט"ב".
היא הוסיפה: "חשוב להבטיח כי אוכלוסיית הלהט"ב תקבל מענה קבוע לצרכיה מממשלות ישראל ולא תמשיך להיות תלויה בהכרעות של בית המשפט או בתקציבים קואליציוניים שונים לקידום הקהילה".

ד"ר סיגל גולדין, ראש המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, ציינה: "המחקר מראה שלהט"בופוביה במרחב הבית־ספרי היא תופעה כלל ארצית, שצריכה לא רק לעורר דאגה בקרב גורמי חינוך, אלא היא בבחינת קריאת כיוון להתערבות מבוססת נתונים ולהכוונה של מדיניות ברורה מצד משרד החינוך".