"עוד לפני שהייתה הסכמה, יצרנו קשר עם חברה חיצונית שיוצרת לנו קשר עם בתי הארחה שונים בארץ", הוא אומר. "היישובים יודעים מראש לאן תושביהם יתפנו במקרה הצורך, ובתי ההארחה יודעים שיש להם מחויבות בזמן חירום. בתוך זמן קצר מהרגע שאנחנו מודיעים שאנחנו רוצים להגיע, הם מפנים לנו חדרים".
ככה מאפשרים לממשלה ולצבא לפעול בשקט, לקחת את הזמן שלהם, והקהילה נוסעת להתאוורר במקום אחר. זו הקלה עבור הקהילה. התוכנית הזו מראה שהמדינה, ממשלת ישראל ושר הביטחון הבינו את הצרכים של התושבים. התוכנית הזו מראה איך כסף קטן עושה שקט גדול. היא גם נותנת חוסן לאנשים צעירים לבוא ולגור פה, כי הם יודעים שבזמן לחימה יש פתרונות".
ניצני התוכנית נבטו במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. "אז בפעם הראשונה עלתה השאלה: 'למה לא פיניתם את האנשים?', כי ביישובים צמודי הגדר קשה מאוד לנהל אורח חיים חירומי סביר, ואנשים פשוט חיים בתוך הממ"דים", אומר יורם לרדו, ראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון. "בעקבות זה, נבנתה תוכנית 'מרחק בטוח צבאי' המבוססת על פינוי צבאי.
כלומר, כשהצבא מבין שיש אירוע מיידי וחיי התושבים בסכנה, הוא מפנה אותם. אלא שאז הגיע מבצע 'שומר החומות', שבו לא היה איום קונקרטי וסכנה מבצעית מיידית, שבאמת חייבו פינוי. הצבא לא הכריז על פינוי, אבל עדיין היה קשה לחיות במרחב. בפגישה של שר הביטחון עם ראשי המועצות במהלך המבצע ההוא הם העלו בפניו את הנקודה הזאת וביקשו עזרה.
שר הביטחון הקצה לכך כסף. מאז רשות החירום הלאומית לקחה את זה על עצמה. מאז 'שומר החומות' ועד היום בנינו יחד עם המועצות האזוריות תוכנית במקביל לתוכנית 'מרחק בטוח צבאי' שעלותה כ־30 מיליון שקלים".
התוכנית מעניקה משאבים לכל מועצה אזורית של יישובים סמוכי גדר, הנמצאים בטווח של 0־4 קילומטרים מהרצועה. כרגע היא נותנת מענה ל־24 יישובים בארבע מועצות אזוריות. "תקצבנו את השהות ליממה של כל אזרח במתקן הארחה ב־320 שקלים", אומר לרדו. "התוכנית מדברת על שבוע של שהות בבית הארחה. היא לא מדברת על פינוי, אלא אומרת שכל אזרח שרוצה להתרענן - ירים טלפון למוקד במועצה שלו, ויפנו אותו לחדרים בבתי הארחה או בבתי מלון שאיתם קיימת ההתקשרות הזאת.
יש היענות גדולה, אבל יש כאלה שגם מעדיפים להישאר בבתיהם. זו תוכנית שמבוססת על רצונם של אנשים. עד היום יצאו 6,000 איש, והתוכנית הזאת הורידה לחץ מהתושבים".
מבחינת זמינות החדרים אומר לרדו: "חלק מהחדרים הושגו על בסיס ההתקשרויות שהמועצות הכינו מבעוד מועד. אותם המלונות ובתי הארחה הקצו לתושבים חדרים בהתאם למספר החדרים הפנויים שהיו להם באותה עת. חלק נוסף של החדרים הדרושים הושג על ידי פנייה יזומה לבתי מלון והארחה שעמם עבדנו בעבר, וכעת, לנוכח המצב, הם נעתרו והקצו חדרים נוספים".
רום ספינזי, אחד מתושבי קיבוץ אור הנר, הגיע למלון גלעדי יחד עם משפחתו, המונה חמש נפשות. "אחרי מבצע 'שומר החומות' עדכנו אותנו שהמועצה שלנו עובדת עם הממשלה כדי שתהיה תוכנית מסודרת", הוא אומר. "זה נתן לנו הרבה שקט כשהיינו במצב שגרה. ידענו שבעת הצורך יש תוכנית מסודרת, וזה נתן לנו תחושת רוגע. עכשיו, כשהתחיל כל הבלגן, קיבלנו מענה הולם.
ידענו שהתוכנית מופעלת ושרק צריך לעדכן מי רוצה להשתמש בה. גם ב'שומר החומות' קיבלנו מענה קהילתי, אבל אז זה לקח כשבוע. עכשיו זה קרה בתוך ימים ספורים. ביישוב שלנו יש היענות מאוד גבוהה לתוכנית. חשוב לנו להיות ביחד עם הקהילה, ולכן אנחנו משפחות רבות שנסעו לאותו מקום. כרגע אנחנו פה למשך שני לילות. אחר כך נקבל עדכון אם יש מענה נוסף בכפר גלעדי או במקום אחר".
התרעות פיקוד העורף