הפסיכולוגיה הציבורית בישראל היא נקודת המפגש הראשונה של אזרחים רבים עם מערכות בריאות הנפש. משך ההמתנה לתורי טיפול פסיכולוגי בכלל השירותים הציבוריים מגיע למספר חודשים ואף לשנים, וזאת אף על פי שאדם הזקוק לטיפול פסיכולוגי אינו יכול להמתין זמן כה רב, ומצבו עלול להחמיר עד לתחילת הטיפול.
שירותי הפסיכולוגיה הציבורית מצויים במשבר עמוק אשר מקורו במדיניות ארוכת שנים של התעלמות ממצבה והתועלת הרבה שהיא עשויה להביא למשק, בהחזרתם לתפקוד מיטבי של אזרחים רבים. ישנו מחסור רב בתקנים בהתמחויות רבות בפסיכולוגיה ובקושי באיוש תקנים קיימים. דבר שמוביל לעומסי עבודה גבוהים ולתנאי שכר ירודים.
סקר שערך "פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית" לדירוג המדיניות של הממשלה היוצאת בנושא, שאנחנו מפרסמים לראשונה, מגלה כי הפסיכולוגים מעניקים לממשלה ציון 2.6 (מתוך 10) באמונה כי תקציב המדינה שעבר לאחרונה יסייע לשקם את מערך הפסיכולוגיה הציבורית.
המדינה מקבלת מהפסיכולוגים את הציון של 7.3 במדד הפער בשירותי הפסיכולוגיה הציבורית הניתנים בין המרכז לפריפריה. 83% מהפסיכולוגים בשירות הציבורי סבורים כי אזרחי המדינה כלל אינם מודעים או מודעים במידה מועטה מאד, לזכותם לקבל טיפול פסיכולוגי בחינם ו־91.8% מהם סבורים כי המדינה כמעט שאינה מיידעת את אזרחיה לגבי זכותם לקבל טיפול זה בחינם.
בהתאם, 60.8% מהפסיכולוגים ומהפסיכולוגיות סבורים שהמדינה מצפה מאזרחיה לממן את הטיפול הפסיכולוגי שלהם מכיסם הפרטי.
מחקרים רבים הוכיחו כי מענה פסיכולוגי מסוגל לשפר תפקוד ולחזק את החוסן הנפשי של האדם ומשפחתו. טיפול פסיכולוגי זמין ונגיש במערכות הציבוריות יכול לאפשר לציבורים מוחלשים לקבל סיוע ולתרום ליכולתם לממש את עצמם.
ד"ר יובל הירש, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר ומראשי "פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית", אומר: "הממשלה כשלה בשיקום מערך בריאות הנפש. היא חייבת לקבל באופן מיידי הכרעה על הפניית משאבים משמעותיים לטובת שיפור מערך הפסיכולוגיה הציבורית".