הרופאים המתמחים עדיין נדרשים לעבוד 26 שעות ברציפות, גם לאחר שנאבקו על קיצור משמרותיהם למעלה מעשור. המשמרות הארוכות שוחקות את הסטאז'רים ומקשות על רכישת הידע והניסיון הדרושים להמשך הקריירה. ברקע איסוף מכתבי ההתפטרות הרבים, המועמדים להגשה בסוף החודש, ד"ר דן מילקובסקי, ממובילי המחאה, שוחח הבוקר (חמישי) עם אריה מליניאק וליאת רון ברדיו 103FM על מאבקו, והסביר: "מה אעשה מעבר להגשת מכתבי התפטרות? אסור לי לשבות. להתאבד? לשבות רעב? אני מתפטר כי אין ברירה אחרת".

"אתם התחלתם באיסוף מכתבי התפטרות של רופאים בבתי החולים ועומדים להגיש אותם ב־25 באוגוסט. יש לי שאלה: האם האקט הזה הוא לא בבחינת זאב זאב?", שאלה רון בתחילת שיחתם. "תראי", ענה מילקובסקי, "אנחנו, לצערי, נאלצים להשתמש בפטיש הכי כבד שיש לנו. שום דבר אחר לא עוזר. מה את רוצה שאני אעשה מעבר להגשת מכתבי התפטרות? הרי אסור לי לשבות. זה מה שנשאר. להתאבד? לשבות רעב? אני מתפטר כי אין ברירה".

"לצערי", הוא המשיך, "יש פה ממשלה שקיבלה החלטה על סמך לא פחות משלושה משרדים עם תאריך יישום מאוד ברור, אבל היא לא מצליחה להוציא את זה לפועל. לא רק שהיא לא מצליחה להוציא אותה לפועל היא אפילו מנסה לקבור את ההחלטה הזו קבורת חמור מכוערת, ולהגיד 'בעוד שנה' - מי יודע אם נהיה פה בעוד שנה? אנחנו לא יכולים לעבור על זה בשוויון נפש, אין לנו ברירה".

"עובדים עליכם בעיניים", הוסיף מליניאק. מילקובסקי הגיב: "לצערי אתה צודק. אין דרך אחרת להסתכל על זה. כל אחד מהגורמים צריך לקחת אחריות על שלא הצליח להוציא לפועל את ההחלטה שהוא הציג בעצמו. משרדי הממשלה וההסתדרות הרפואית בישראל קיבלו החלטה, חתמו עליה, הגדירו תקציבים, ולא הוציאו אותה לפועל".

"גם אתם לא בסדר", הוא אמר. "לראיין אותי זה קל, אבל מה עם שר האוצר? שר הבריאות? שרת הכלכלה? איפה התשובות לשאלות? איפה היו"ר של ההסתדרות הרפואית או סגנו שיתנו את התשובות על השאלות האלה?". "תשמע, אתה מחפש תשובות - אני מחפש ביצוע", אמר מליניאק. על כך ענה לו מילקובסקי: "אז תשאל את מי שצריך לבצע".

מליניאק המשיך: "הוא ימרח אותי. אם מישהו יבדוק כמה מהחלטות הממשלה מתבצעות - הם סתם מקשקשים".  רון ביקשה ממוביל המחאה: "אתה מתמחה בנוירולוגיה, ספר לנו על שגרת יומך בתורנות. איך זה נראה?".

מילקובסקי סיפר על שגרת יומו בתורנות הארוכה: "קם ב-6:30 וב-7:15 אני כבר במחלקה בבית החולים. ביום כזה אתה רואה בערך עשרה מטופלים עד 16:00 ואז אתה יורד למיון עד לבוקר למחרת. אני עובד 26 שעות רצוף, ובהרבה משמרות אתה לא ישן אפילו דקה. אתה חוזר הביתה, ואתה מרגיש סמרטוט. אין שום סקטור במשק - לא מורים, לא טייסים, לא נהגי משאית, לא נפחים, לא רואה חשבון, רק מתמחים ברפואה - וזה נראה נורמלי? המכתבים האלה אמיתיים, ואם אחרי ההגשה שלהם לא יקרה שום דבר הם יכנסו לתוקף.