"המרכיב השני הוא המורים הוותיקים, ושם עיקר הבעיה. זהו מקור המשבר. האוצר נותן בין 300 ל־400 שקלים תוספת, וזה קרוב ל־3 אחוז. הדרישה של המורים היא למעלה מ־10 אחוז. המרכיב השלישי במשא ומתן קשור למנהלים, כאשר מנהל מתחיל יקבל 20 אלף שקלים, ואילו מנהל ותיק יקבל 27 או 28 אלף שקלים. זו עלייה של 20 אחוז, ואפילו יותר. המרכיב הרביעי זה גמולים למורים שייקחו על עצמם תפקידים נוספים".
לשאלה מדוע איננו מזכיר את מה שתמיד הכל מתפוצץ עליו - החופשות, השיב אבואב כי "הדרישות של משרד האוצר זה שכר דיפרנציאלי, שכר לפי חוזים אישיים, וצמצום מספר ימי החופש. לדעתי, האוצר התחיל בקול ברמה, וירד לקול ענות חלושה, ואתה לא שומע את הדרישות האלה בצורה דומיננטית".
עוד הוסיף המנכ"ל לשעבר ש"באה יפה בן דוד ואומרת 'שלוש שנים אני באיחור של הסכם, אז תשלמו לי שלוש שנים לאחור'. מנגד, בא האוצר ואומר 'בקופה שלי יש לי 4 מיליארד שקל ועל זה אני יכול לנהל את המשא ומתן. למה? כי אני חושש שהרופאים והשוטרים והסייעות ועובדות הרווחה ידרשו גם הם. בזה שארגוני המורים דורשים מעל הסרגל המקובל, אתם חושפים אותנו ל־40 מיליארד שקלים לקבוצות הלחץ האחרות'".
בכל הנוגע לבחירות הקרוב ועד כמה הן משחקות תפקיד במגעים, ענה אבואב ש"כולם עובדים ככה. האפשרות היא שתהיה חתימה על הסכם, כי אני לא רואה את הממשלה הזו מצליחה לעמוד מול מצב של שביתה. האפשרות הנוספת היא שההסתדרות הכללית תפתח בעיצומים עד סוף החגים, ותתחיל את השביתה אחרי החגים. המצב רגיש ולחיץ, והאוצר היה צריך להוביל את המשא ומתן הזה כבר לפני שנתיים".
אבואב ציין שניתן להתגבר על המחסור במורים: "בשנה, יש חוסר בממוצע של עשרת אלפים מורים חדשים. לא מסובך להתגבר על זה". ולטענה מדוע בכלל השרה שאשא-ביטון מנהלת את המשא ומתן ולא מנכ"ל המשרד, האשים את המשבר הפוליטי: "תראה מה קרה פה, ב־5 שנים התחלפו 4 שרי חינוך, ו־5 מנכ"לים. כל שר בא עם רפורמה חדשה, אין המשכיות - לכן צריך תוכנית לאומית".
התרעות פיקוד העורף