העולם מציין היום (רביעי) חצי שנה למלחמה באוקראינה ומשרד הרווחה והביטחון החברתי פרסם נתונים מתוך מינהלת 'צו השעה' אודות הסיוע של מדינת ישראל לאזרחי אוקראינה שאינם זכאי חוק השבות ושוהים בישראל.

"רוסיה עלולה לבצע משהו גועלי": אוקראינה מציינת 31 שנה לעצמאותה

מהנתונים עולה כי מיום תחילת המלחמה נכנסו לישראל 33,533 אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות, מתוכם כבר יצאו מהארץ 14,631 איש. כיום שוהים בישראל 14,615 אזרחי אוקראינה שנמלטו מהמלחמה ואינם זכאים לתעודת עולה. בנוסף במהלך תקופה זו הגיעו 4,287 אזרחים אוקראינים שנכנסו לישראל כנמלטי מלחמה אך הוכרו כזכאי חוק השבות במהלך שהותם בישראל ועברו לטיפול של משרד העלייה והקליטה.

מוקד צו השעה מעניק סיוע הומניטרי לנמלטי המלחמה אשר כולל חלוקת תלושי מזון, סיוע נפשי על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים, ציוד טכנולוגי כטלפונים, כרטיסי סים וטאבלטים, השמה במסגרות חינוך בלתי פורמלי ובמערכת החינוך, סיוע בקבלת טיפול רפואי, פינוי למסגרות חוץ ביתיות של משרד הרווחה ומסגרות לדיור במידת הצורך ועוד. 

12,788 נמלטי מלחמה נרשמו באופן אקטיבי במערכות 'צו השעה' לשם קבלת סיוע הומניטרי. כ-29% מתוכם יצאו מהארץ תוך ולאחר קבלת הסיוע. 7,784 קיבלו סיוע בכרטיס לרכישת מזון ועד כה בוצעו 15,416 הטענות חודשיות לכרטיסים אלו, בסכומים משתנים בין 200 ל-700 ש"ח לחודש לאדם, על פי הגיל.

305 פונים קיבלו סיוע נפשי ע"י מטפלים מומחים בטראומה בהיקף כולל של 1,307 שעות טיפול. הופקו 6,769 פוליסות בריאות לנמלטי מלחמה מעל גיל 60 - פוליסות המופקות ע"י משרד הרווחה מיד לאחר הנחיתה בארץ ועד ליציאה מהארץ. 3,535 מאזרחים אלו עדיין נמצאים בארץ. כ-2,500 נמלטי מלחמה מתחת לגיל 60 קיבלו סיוע רפואי ללא תשלום במרפאות 'בטרם' ברחבי הארץ, או קיבלו הפנייה לבית חולים על פי הצורך.

פליטים בגבול אוקראינה-רומניה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
פליטים בגבול אוקראינה-רומניה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)


בנוסף לכך, 430 משפחות קיבלו שוברים ייעודיים לסיוע ברכישת ציוד, 1,714 נמלטי מלחמה קיבלו כרטיסי SIM ישראליים, 400 משפחות עם ילדים קטנים קיבלו טאבלט, כ-1,500 משפחות השתתפו בפעילויות פנאי והפגה שונות ברחבי הארץ ו-139 שולבו במקומות אירוח ייעודיים ובמסגרות דיור של משרד הרווחה.

מהפיזור הגיאוגרפי של נמלטי המלחמה ניתן לראות שבדומה לאוכלוסיית העולים, נמלטי המלחמה בחרו לגור במקומות שבהן קהילות גדולות של דוברי רוסית. בעיר בת-ים שוהים מספר נמלטי המלחמה הגדול ביותר: 616 בני אדם ומיד לאחריה חיפה (568), אשקלון (486), נתניה (477), פתח-תקוה (470), אשדוד (434), ראשון לציון (390) ובאר-שבע (308). 77% מנמלטי המלחמה הינן נשים, 27% ילדים ובני נוער ו-28% קשישים. 

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: "עם פרוץ המלחמה באוקראינה התגייסה מדינת ישראל לסייע לפליטים שרובם נשים ילדים וזקנים. מי שהגיע לכאן קיבל מאיתנו חיבוק גדול וסיוע ממשלתי ואזרחי כפי שראוי ונכון לנהוג, הן מבחינה מוסרית וערכית והן כמתחייב מהיותנו חלק מהקהילה הבינלאומית. ישראל תמשיך לסייע לאזרחי אוקראינה עד שתסתיים המלחמה בין אם בסיוע כאן בארץ או בסיוע הומניטרי שאנחנו שולחים לאירופה. כולי תקוה, שהמלחמה הקשה הזו תסתיים בקרוב והפליטים יוכלו לחזור לביתם באופן בטוח".

מאיר כהן וסיגל מורן (צילום: יובל יוסף, לע''מ )
מאיר כהן וסיגל מורן (צילום: יובל יוסף, לע''מ )

מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי סיגל מורן: "משרד הרווחה הוא משרד חברתי שפועל למען חברה טובה יותר. הפליטים האוקראינים מפוזרים בכל רחבי הארץ ומודה גם למחלקות הרווחה על התמיכה על התמיכה וסיוע שלהן במאמץ הלאומי. משרד הרווחה והביטחון החברתי לקח על עצמו משימה מורכבת של מתן סיוע הומניטרי לאזרחי אוקראינה שאינם זכאי חוק השבות מה שחייב את המנהלים והעובדים לגלות יצירתיות, גמישות ונחישות ולהגיש סיוע אקוטי לבני אדם שהגיעו לכאן בטראומה".

"בתום חצי שנה אני יכולה לומר שעמדנו במשימה ואנחנו אף מצליחים להשתכלל ולהשתדרג מדי יום. אנחנו רותמים את כל מי שאפשר הן את עמיתינו במשרדי הממשלה והן את החברה האזרחית, על מנת שאוקראינים שנמצאים כאן ייהנו מביטחון חברתי ופיזי עד יעבור זעם", הוסיפה.