הרב חיים דרוקמן, חתן פרס ישראל על מפעל חיים שנחשב לזקן הרבנים בציבור הדתי־לאומי, הלך לעולמו אמש בגיל 90, לאחר התדרדרות במצבו הבריאותי. בתו, הרבנית ברוריה ביננפלד, שוחחה הבוקר (שני) עם ענת דוידוב וגדעון אוקו ב-103FM ונפרדה מאיש הרוח הגדול.
"אבא היה ענק בהרבה דברים. ענק בתורה, ענק בחסד", הצהירה בפתח דבריה, "עד לפני שבועיים הוא נתן שיעורים ולא הרגשתי שאלו השיעורים האחרונים. ידענו שהוא חלש, היה לו התקף לב כשהיה צעיר ועוד מחלות, אבל הוא חי כמו אדם צעיר".
לדבריה, "אבא חי 90 שנים מלאות. הוא נתן ארבעה שיעורים ערב לפני שהוא נפל למשכב. זכיתי להיות בערב הזה בבית של אבא ואמא. אין דברים כאלה בעולם".
בהמשך, שיתפה על אביה כי "הוא הגיע כילד מהשואה בלי אף אחד. בנסי ניסים הוא ניצל ותמיד הוא אמר 'חיים שניתנו במתנה, צריך לעשות בהם משהו'".
כשנשאלה איזה אבא הוא היה, השיבה: "מאז שנולדתי, הוא תמיד היה עסוק, הוא חי במסירות נפש תמיד. אבל בכל זאת הוא היה אבא שלי מאוד משמעותי. זה היה מדהים לראות עכשיו גם בשבועות האחרונים, נראה לי בית החולים היה בשוק מאיתנו, אבל היינו כל הזמן ילדים ונכדים, כולם כל כך היו קשורים אליו הוא היה אבן שואבת בשבילנו".
"תמיד אומרים בלוויות 'נפלה עטרת ראשנו', היום אני מבינה וואי וואי איזה עטרת נפלה לנו, באמת עטרת ראשנו. באמת על כל דבר, גם אני באופן אישי, כל התלבטות תמיד הייתי באה ומתייעצת איתו. לפעמים היה לו זמן בשבילי רק אחרי 00:00 בלילה, אבל היינו קובעים ב00:00 בלילה או אחר כך, אבא חי סביב השעון, וכשהייתי צריכה אותו תמיד הוא לגמרי היה שם בשבילי".
בסיום, התייחסה לשאלה האם אביה אהב את הכיוון אליו הציונות הדתית הולכת בו, ואמרה: "אבא מאמין גדול בגאולה והוא מאמין שדברים קורים לאט ובסבלנות ובדרכי שלום. אבא היה איש של שלום ואמת, הוא ידע מה הערכים שלו, מה חשוב לו ועל מה הוא נלחם, אבל הכול היה בדרכי שלום, לא ממקום של רכרוכיות אלא ממקום של הבנה ששום דבר לא קורה בכוח".
סייעה בהכנת הכתבה, ירדן חדד 103FM