40. יורם נוה - מנכ"ל קבוצת כלל ביטוח ופיננסים
יורם נוה מונה לתפקיד מנכ"ל ענקית הביטוח ביולי 2018. במהלך שלוש וחצי השנים שבהן הוא מכהן הוא ביצע מהפכה של ממש בחברה, וכיום היא ממוקמת ברשימת החברות המובילות בישראל. עם כניסתו לתפקיד התווה תוכנית תלת־שנתית המתבססת על צמיחה מחד וחיסכון בהוצאות מאידך, תוך טיפול מעמיק במגוון רחב של תחומים.
התוצאות לפעולות שנוה נקט ניכרות: כלל ביטוח ופיננסים מציגה שיא בצמיחה, ברווח ובתשואה על ההון, מובילה בתשואות, הגדילה את פעילותה בתחום הפיננסי, ומובילה במדדי השירות והתפעול ללקוחותיה וסוכניה, בתדמית החברה והמותג בציבור הרחב ובשביעות רצון העובדים.
זאת ועוד, כלל הגיעה ערוכה למשבר הקורונה בזכות הטמעה מבעוד מועד של דיגיטציה בכל תחומי פעילותה - מכירה, שירות ותפעול. החברה השכילה לרתום את המשבר בשווקים, והפכה אותו להזדמנות השקעתית לטובת עמיתיה. גולת הכותרת של פעילותו של נוה בכלל נרשמה באוגוסט, אז נחתמה רכישת חברת כרטיסי האשראי MAX לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל. הרכישה שאמורה להיכנס לתוקפה בימים אלה, מעוררת רגשות סוערים בקרב עובדי החברה, כלל החזקות גם נמצאת במאבק נגד אלפרד אקירוב ואלרוב שבשליטתו, שמבקשת להשתלט על החברה ומתנגדת לעסקה.
לצד פעילותה העסקית כלל ביטוח ופיננסים נכנסה לפעילות בתחום האחריות התאגידית. החברה פרסמה בשנה האחרונה דוח אחריות תאגידית ראשון, וזה שנתיים זוכה בדירוג הגבוה ביותר בתחום ה־ESG בישראל. לאחרונה ברק בנסקי מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל החברה ומנהל חטיבת ההשקעות שלה, לאחר התפטרותו של יוסי דורי, מנהל זרוע ההשקעות הקודם, שסיים כהונה של יותר מארבע שנים בכלל. בנסקי ישמש גם כמנכ"ל כנף ויהיה אחראי לניהול השקעות בהיקף של 286 מיליארד שקל. נוה הוא בוגר תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני במשפטים וכלכלה מאוניברסיטת רוטרדם בהולנד, כחלק מתוכנית ארסמוס היוקרתית של האיחוד האירופי.
המשפיעים של מעריב - מקומות 100 עד 81
המשפיעים של מעריב - מקומות 80 עד 61
המשפיעים של מעריב - מקומות 41-60
המשפיעים של מעריב - מקומות 1-20
39. ארי קלמן - מנכ"ל קבוצת מנורה מבטחים
ארי קלמן (71) החל את דרכו בקבוצת מנורה מבטחים לפני 44 שנים ומילא שורה של תפקידים שונים, בהם מנהל אגף אלמנטרי, מנהל אגף ביטוח חיים ומנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח. ב־11 השנים האחרונות הוא מכהן כמנכ"ל קבוצת מנורה מבטחים ויו"ר הדירקטוריון של מנורה מבטחים ביטוח.
קלמן, נשוי ומתגורר בתל אביב, תרם רבות לקבוצת מנורה מבטחים במסגרת החלטות אסטרטגיות משמעותיות שהוביל, כדוגמת רכישת קרן הפנסיה מבטחים, הגדלת נתח שוק בביטוח אלמנטרי, רכישת חברת הביטוח שומרה והקמת זרוע המימון של הקבוצה באמצעות שותפות בחברות ERN ואמפא קפיטל. כל אלה ביססו את קבוצת מנורה מבטחים כשחקן מספר 1 בפנסיה, שחקן מספר 1 בביטוחי רכב וקבוצת ביטוח ופיננסים בעלת מגוון מקורות הכנסות לפעילותה.
קבוצת מנורה מבטחים החלה את פעילותה בשנת 1935 והיא אחת מחמש קבוצות הביטוח והפיננסים הגדולות בישראל. בבעלותה קרן הפנסיה הגדולה בישראל - מנורה מבטחים פנסיה. הקבוצה מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ־270 מיליארד שקל והיא קבוצת ביטוחי הרכב הגדולה בארץ (יחד עם חברת הביטוח שומרה שבבעלותה), המעניקה לכ־2 מיליון לקוחותיה שירות מקצועי ואמין. הקבוצה מעסיקה כ־4,000 עובדים.
הקבוצה עוסקת בכל ענפי ביטוח החיים והחיסכון ארוך הטווח, ביטוח כללי, רכב וביטוח בריאות. לחברה מגוון פעילויות נוספות, כמו השקעות בתחום האשראי באמצעות החברות אמפא קפיטל ו־ERN, וכן בנדל"ן בארץ ובחו"ל באמצעות חברות נוספות בשליטתה. בעלי השליטה בחברה הם המשפחות גריפל וגורביץ' והיו"ר הוא ערן גריפל.
לאורך השנים מנורה מבטחים ביססה לעצמה מוניטין של קבוצה אמינה, יציבה ויצירתית, שמעניקה ללקוחותיה שירות ביטוח, פנסיה וניהול השקעות מקצועי, אמין ויעיל. הקבוצה נמצאת בקשרים עסקיים עם אלפי סוכני ביטוח ומתכננים בעלי רישיון פנסיוני, המעניקים שירות ללקוחותיה.
38. אייל בן סימון - מנכ"ל הפניקס
הרבעון השלישי של שנת 2022 היה לא יציב בכל הנוגע לחברות הביטוח, שנאלצו להתמודד עם ירידות השערים החדות בשוק ההון והשפעת העלאת הריביות. חלקן רשמו רווחים וחלקן הפסדים, אבל בשוק ההון כמו בשוק ההון, זה לא סופי אף פעם. בשל אופי ההשקעות בעלות הטווח הארוך של חברות הביטוח בשוק ההון, חלקן הצליחו להציג רווחים ברבעון השלישי. חברת הפניקס החזקות סבלה מירידה חדה ברווחיה, שברבעון השלישי של השנה עמדו על 62 מיליון שקל, לעומת הרווח הכולל ברבעון המקביל בשנה שעברה שעמד על 404 מיליון.
ובכל זאת, כשפניהן קדימה לשנה החדשה, חברות הביטוח הגדולות פועלות בשנים האחרונות לצמצום התלות בשוק ההון כדי למנוע טלטלות. הפניקס עושה זאת על ידי גיוון פעילותה, למשל רכישת סוכנויות ושיווק מוצרים פיננסיים ואשראי בדמות החזקתה בחברת גמא.
אייל בן סימון משמש כמנכ"ל הפניקס משנת 2019. הוא החליף בתפקידו את אייל לפידות, שכיהן בתפקיד במשך עשור, והצליח להגדיל את שווי השוק של החברה כמעט פי חמישה. בן סימון החל את תפקידו זמן קצר לפני שקרנות ההשקעה סנטרברידג' וגלאטין קיבלו מרשות שוק ההון היתר שליטה. תחת שליטת הקרנות ובן סימון כמוציא לפועל, החלה הפניקס למכור נכסים שאינם בעלי ערך מוסף, כמו רשת הדיור המוגן עד 120 והנפקת חברת האשראי החוץ־בנקאי גמא.
37. יאיר המבורגר - יו"ר איגוד חברות הביטוח בישראל
אחד השמות המזוהים ביותר עם ענף הביטוח הישראלי הוא יאיר המבורגר, האוחז בתפקיד היוקרתי של יו"ר איגוד חברות הביטוח. התפקיד אינו זר לו: בשנת 1971 הוא הצטרף לעסק המשפחתי: סוכנות "המשמר שירות לביטוח", שהוקמה כבר באמצע שנות ה־30. בחלוף ארבע שנים, ב־1975, הקים את חברת הביטוח הראל.
הראל נחשבת היום לאימפריה, אחרי שבימים הראשונים להקמתה דורגה רק במקום ה־29 ברשימת חברות הביטוח בישראל. באותן שנים היא התמחתה בביטוחי חיים בלבד - ורק כחלוף עוד חמש שנים, ב־1980, גיוונה החברה את סל המוצרים שלה והחלה לעסוק בביטוח כללי.
בשנת 1982 שתי החברות אוחדו והוכנסו תחת "הראל השקעות בביטוח ושירותים פיננסים", חברה חדשה שהפכה ציבורית מיום הקמתה, עת הנפיקה לציבור בבורסה של תל אביב 25% ממניותיה. תחת ניהולו של המבורגר הראל רכשה השקעות וחברות נוספות בתחומי הביטוח השונים, בהן כמה שמות ידועים כמו שילוח, סהר, ציון ודקלה, שמוזגו כולן אל תוך הראל.
המבורגר עשה קרוב ל־25 משנותיו בתפקיד מנכ"ל החברה שהקים, והוא משמש כיו"ר עד היום. נוסף לכך הוא דירקטור בחברות בנות של הראל השקעות וחבר הוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה. החל מדצמבר 2016 הוא מכהן בתפקיד יו"ר איגוד חברות הביטוח ויו"ר התאחדות החברות לביטוח חיים. נוסף על עיסוקיו הענפים בתחום הביטוח, המבורגר חבר גם באגודות ועמותות שונות הפועלות בתחומים כמו רווחה ואומנות למען הקהילה. הוא כיהן בעבר, במשך שמונה שנים, כיו"ר תנועת מכבי העולמית, ועם פרישתו מהתפקיד הוענק לו תואר נשיא כבוד של הארגון.
כיו"ר איגוד חברות הביטוח וכמי שחזה כבר בלא מעט תמורות בשוק זה (ואת חלקן אף חולל בעצמו), נראה כי המבורגר ילווה בשנים הקרובות את הענף עם העמקת כניסתו לתחום הדיגיטלי, ויתמודד עם אתגרים כמו ביזור שירותים פיננסיים, שיוענקו על ידי גופים ותיקים וחדשים כאחד באמצעים מגוונים.
36. משה לארי - מנכ"ל מזרחי טפחות
משה לארי נכנס לתפקידו במחצית השנייה של 2020, אחרי ששימש כמנהל החטיבה הפיננסית בדרגת סמנכ"ל. הוא החליף את אלדד פרשר ומונה למנכ"ל הבנק. מינויו של לארי התרחש בין הגל הראשון לשני של הקורונה, ובזמן שרבים תהו על עתידה של המערכת הבנקאית בתקופה של אי־יציבות עולמית, הדבר החשוב ביותר היה לשדר יציבות.
זה היה נכון לכל המערכת הבנקאית, ובפרט לבנק צומח שאיחד לתוכו כמה גופים בנקאיים, שהמוכר שבהם הוא בנק אגוד. ההצלחה של לארי, עם רווחי שיא של הבנק, החלה עוד ברבעון השלישי של 2021, הדהדה לצד הרתיחה בשוק הנדל"ן והיטיבה עם כל הבנקים - ובעיקר עם מזרחי טפחות, שמחזיק בבנק ייעודי למשכנתאות (טפחות) - ובשנה הנוכחית גם עם עליית הריביות.
אך לא על הנדל"ן לבדו מתבססת הצלחתו של לארי, אלא גם על מהלך גיוס מוצלח שקיים הבנק בתקופת כהונתו. בשנה שעברה לארי השלים סבב מינויים בצמרת הנהלת מזרחי טפחות, שהיה למעשה הראשון שלו מאז מונה לעמוד בראש הבנק. מעבר לעובדה שנתן במה לכוחות חדשים, בהם נשים שמונו לתפקיד של ראשי חטיבות, המשמעות העיקרית של המהלך היא כי את האתגרים שתזמן השנה החדשה לבנק יפגוש לארי כשהוא מוקף בצוות ניהולי שמורכב מאנשיו.
והרווחים? ממשיכים לצמוח. עליית הריבית במשק בחודשים האחרונים של שנת 2022 גורמת לכך שבנק המשכנתאות הגדול בישראל גם מרוויח בהתאם. הרווח הנקי של הבנק, בניהולו של לארי, זינק ב־40% ברבעון השלישי של השנה ל־1.18 מיליארד שקל, ותיק המשכנתאות עלה ל־192.8 מיליארד שקל. מדובר ברווחי שיא עבור הבנק, שמתמקם בשורה הראשונה עם הבנקים הגדולים בישראל.
35. אורי לוין - מנכ"ל בנק דיסקונט
הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2022 צריכים לשמח את מנכ"ל דיסקונט אורי לוין, שנכנס לתפקיד לפני כשלוש שנים. הרווח הנקי של הבנק ברבעון השלישי הסתכם ב־893 מיליון שקל, לעומת 722 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה בשיעור של 23.7% (680 מיליון שקל ברבעון הקודם, עלייה של 31.3%). בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הנקי ב־2.56 מיליארד שקל, לעומת 2.24 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 13.9%.
ללוין יש ניסיון רב במערכת הבנקאית והפיננסית. אחרי ששירת כטייס בחיל האוויר, סיים בהצלחה לימודי הנדסת מחשבים ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. התואר השני במינהל עסקים, שאותו סיים בהצטיינות בלונדון ביזנס סקול, פתח עבורו קריירה בינלאומית, שכללה עבודה בגופים גדולים כחברת הייעוץ מקינזי וחברת ההחזקות HSBC.
בתחילת דרכו בעולם הבנקאות הישראלי היה לוין עוזרו של צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים באותם ימים, ואחרי שמילא שורת תפקידים בכירים בבנק עזב לחברת הניהול וההשקעות ISP, שם כיהן כמנכ"ל. בהמשך חזר לעולם הבנקאות ושימש כסמנכ"ל לענייני תכנון, אסטרטגיה וכספים בבנק דיסקונט. לוין נכנס לתפקידו בשעה שהבנק שעליו הוא מופקד מצוי במצב טוב: שנים של סכסוכי עבודה שפגעו ברווחיותו הסתיימו, ונראה כי תהליך ההתייעלות, שללוין היה חלק חשוב מאוד בעיצובו, הצליח. גם כיום הבנק בראשותו צועד בראש, עם דיגיטציה מתקדמת ופרסונליזציה בכל הנוגע לשירות הלקוחות.
34. חנן פרידמן - מנכ"ל בנק לאומי, דב קוטלר - מנכ"ל בנק הפועלים
מסלול הקריירה של חנן פרידמן, המכהן כמנכ"ל בנק לאומי, אינו המסלול הקלאסי שמאפיין את מנהלי הבנקים האחרים בישראל. פרידמן גדל והתחנך בבית דתי, את שירותו הצבאי עשה בתפקיד מנהלתי בסיירת מטכ"ל, השתחרר בדרגת רב־סרן, ומשם המשיך ללימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן.
בתפקידו הראשון שהשיק לעולם הפיננסים שימש כיועץ משפטי וכמשנה למנכ"ל בקבוצת הביטוח הראל. ב־2014 הצטרף לבנק לאומי, והיה בצוות המשא ומתן שגיבש את ההסדר שאליו הגיע הבנק עם רשויות המס בארה"ב. מאוחר יותר מונה לראש חטיבת הרגולציה והאסטרטגיה בבנק. בתחומי עיסוקו הנהיג את הפיכת לאומי לכוח מוביל במערכת הפיננסית בישראל. לפני מעט יותר משנתיים החליף בתפקידה את המנכ"לית המיתולוגית רקפת רוסק עמינח, שהיה איש אמונה.
פרידמן לא נרתע משינויים מבניים בבנק. הוא הוביל בזמנו את הפרישה מאיגוד הבנקים וניכר כי אינו נרתע מעימותים גם כשהם מבית (ועדי העובדים מחד, ומאידך אישים כמו מיכל קיסוס הרצוג, שפרשה מתפקידה כמנכ"לית פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי, לאחר שפרידמן תבע ממנה להתחייב לאורך זמן).
במישור העסקי מראה לאומי בניהולו של פרידמן צמיחה גם בשנת 2022. בשנה החולפת נעשו מהלכים רבים שמטרתם לייעל ולצמצם עלויות, ולראיה ההוצאות התפעוליות ברבעונים הראשונים של שנת 2022 ירדו ב־150 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 2.9%. באפריל האחרון, וכחלק מהשלמת המעבר למטה הבנק המרכזי בלוד בשנה הבאה, התקשר לאומי בהסכם למכירת אחד מבנייני המטה בתל אביב, שצפויה להניב לבנק רווח הון לפני מס של 524 מיליון שקל, שיירשם בשנת 2023.
דב קוטלר, מנכ"ל הבנק הגדול בישראל, התחיל את דרכו בעולם הבנקאות דווקא אצל המתחרים בלאומי. בהמשך שימש כמנכ"ל ויזה כאל, כמנכ"ל בנק אגוד, כמנכ"ל בית ההשקעות פריזמה וכמנכ"ל ישראכרט. לתפקידו הנוכחי התמנה לפני כשנתיים וחצי, כשהחליף בתפקיד את המנכ"ל הקודם אריק פינטו.
קוטלר, בשיתוף יו"ר הבנק ראובן קרופיק, ממשיך ואף מעצים את הפיכתו של בנק הפועלים מגוף שיתרונו מבוסס על הגודל שלו למותג נגיש יותר ומאיר פנים, המעמיד את הלקוח ואת חוויית השירות במרכז, בין היתר באמצעות תוכנית הטבות ללקוחותיו. את זה הוא עושה בד בבד עם הצלחה ניהולית גדולה, שמתבטאת בשורה התחתונה של הדוחות הכספיים: כשרווחי הפועלים קפצו נכון לרבעון זה של השנה ל־1.78 מיליארד שקל, ההכנסות מריבית הגיעו ל־3.63 מיליארד שקל. ברבעון המקביל ב־2021 עמד הרווח הנקי על 1.20 מיליארד שקל; הבנק סיים את הרבעון השלישי של 2022 עם תשואה להון של 15.9%, מול 11.3% ברבעון המקביל.
בהנהגתו של קוטלר הפועלים זיהה את הסכמי אברהם כמנוף לפיתוח עסקי, והקים משלחות עם גופים כמו מכון היצוא, מרכז פרס לשלום ואחרים לאיחוד האמירויות וליווה אותן, במטרה לבסס את מעמדו של הבנק כגשר למי שחפצים לקדם את הקשרים העסקיים בין המדינות. קוטלר לא נוהג להתראיין, אך בשיחות פרטיות התבטא לא אחת בנושא הבנקאות הפתוחה, והבהיר כי אינו חושש ממה שעלול להתפרש ככרסום בבלעדיות הבנקים על מתן שירותים פיננסיים מסוימים. הפרשנות שלו מתבססת הן על לימוד הנעשה בתחום במדינות שביזרו את השירותים הפיננסיים שלהן בדומה לאופן שצפוי בישראל, והן על חוסנו של הבנק ועל יכולתו להתמודד עם כל גורם מסחרי שיבקש להתחרות בו.
33. יצחק תשובה - בעל השליטה בקבוצת דלק, יוסי אבו - מנכ"ל NewMed Energy (לשעבר דלק קידוחים)
קבוצת דלק רשמה שנתיים מוצלחות במיוחד. הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של השנה מציגים תמונה יפה: הכנסות הקבוצה זינקו ל־9 מיליארד שקל, הרווח הנקי לתשעת החודשים הראשונים לשנת 2022 הסתכם ב־4.7 מיליארד שקל, והכנסות הקבוצה ברבעון השלישי עמדו על 3 מיליארד שקל (לעומת 2 מיליארד ברבעון המקביל בשנה שעברה).
עוד פורסם לאחרונה כי NewMed Energy חתמה עם חברת אדרקו ועם המשרד הלאומי לפחמימנים ומכרות של מרקו על הסכמים לביצוע פעולות חיפוש והפקה של גז טבעי או נפט, כשעל פי ההסכמים NewMed Energy תחזיק ב־37.5% מהזכויות ברישיון החיפוש. תשובה, שהחל את דרכו כקבלן בנייה, הפך עם השנים ליזם מוביל בתחומי האנרגיה והנדל"ן, עם רכישת דלק בשנת 1998. מאז הוא אחד מאנשי העסקים המשפיעים ביותר בישראל.
יוסי אבו, מנכ"ל NewMed Energy, מסמל את ההתייחסות השפויה למשק האנרגיה: מצד אחד הוא מבין שהעולם - ובכלל זה ישראל - הולך לכיוון של שימוש באנרגיה חדשה ומתחדשת. מצד שני הוא יודע היטב שהסוד להצלחה אינו דבקות במסלול אחד בלבד, אלא דווקא בשילוב. הגז הטבעי בעיניו הוא החוליה המקשרת בין הדלקים הפוסיליים ומקורות האנרגיה שהכרנו בעבר לבין מקורות אנרגיה עתידיים.
כבר היום הגז הטבעי הצליח להפחית את הפליטה המזהמת בתחנות הכוח ב־40%, לאחר שהחליף את הפחם כחומר הגלם לייצור. מי שמפקפק בנחיצותו מוזמן להפנות מבט אל עבר אירופה המערבית, החלוצה העולמית בכל הקשור לאנרגיה לא מזהמת, שמצאה עצמה על ברכיה, מתחננת לגז הטבעי של רוסיה עם בוא החורף הנוכחי.
במילים אחרות, החזון שאבו מוביל הוא ביטחון אנרגטי בשילוב אנרגיה מתחדשת. החזון הזה, כך מתברר, אינו יפה רק כאידיאולוגיה, אלא מתורגם לחזון עסקי מצליח: ברבעון האחרון הציגה החברה זינוק של 143% בהכנסות ועלייה דרמטית של 70% ברווח הנקי. אבו הוא משפטן בהשכלתו ועורך דין בהכשרתו, והיה יועצו של שר האוצר רוני בר־און. לאחר מכן שימש בתפקיד מנהל סחר ורגולציה בדלק אנרגיה, עד שבשנת 2011 מונה לתפקיד מנכ"ל NewMed Energy, שבו הוא מחזיק עד היום. במהלך השנים מילא במקביל מספר תפקידים בכירים בשוק האנרגיה.
32. מיכאל ודניאל זלקינד - בעלי קבוצת אלקו
מיכאל (מייקי) ודניאל (דני) זלקינד הם הבעלים של קבוצת אלקו, שהולכת ומתרחבת משנה לשנה. היא משמשת כחברת האם של אלקטרה, אלקטרה מוצרי צריכה, אלקטרה נדל"ן, סופרגז ואחרות. קבוצת אלקו הוקמה בשנת 1949 על ידי אלכסנדר זלקינד ונקראה "חרושת אלקטרו־מכאנית". את החברה ירש בנו גרשון, שנפטר בשנת 2017. בניו של גרשון, דניאל ומיכאל, לקחו בשנים האחרונות את מושכות ניהול החברה. השניים שותפים בשליטה על חברת אלקו, כשמיכאל אמון על הצד הפיננסי והעסקי ודניאל הוא הביצועיסט.
באוגוסט האחרון פורסם כי מיכאל זלקינד מונה ליו"ר דירקטוריון חברת גב ים במקומו של אלדד פרשר, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, שכיהן בתפקיד בשנה וחצי האחרונות ופרש. בחודש מאי אשתקד רכשה חברת הבת אלקטרה מוצרי צריכה את השליטה ברשת הסופרמרקטים יינות ביתן, שהוסבו לסניפי רשת ענקית המזון הצרפתית קרפור, שעמה החברה חתמה במרץ האחרון. כמו כן נחתם הסכם זיכיון בן 20 שנה (עם אופציה להארכה ל־50 שנים נוספות) בין אלקטרה מוצרי צריכה לרשת חנויות הנוחות האמריקאית סבן אילבן, להפעלת המותג בישראל.
31. אייל מליס - מנכ"ל תנובה
על חברת תנובה עברה שנה לא פשוטה. היא החלה בריקול של מוצרי סנפרוסט, נמשכה בעליית מחירים שגררה זעם ציבורי, והסתיימה במאבק חריף מול רשת שופרסל, המתנגדת להעלאת המחירים שהחברה דורשת. מוצרי המדף והמעדנייה ומוצריה הלא מפוקחים של תנובה רשמו בשבועות האחרונים ירידה משמעותית במכירות. אייל מליס, מנכ"ל החברה, התייחס לאחרונה בכנס מעלה להתמודדות עם הביקורת והשיח הציבורי, ואמר כי תנובה לוקחת בחשבון את כל בעלי העניין, החל מהצרכנים ועד העובדים, הספקים ובעלי המניות, ומנסה לאזן ולתת מענה מספק לכולם.
בעניין יוקר המחיה אמר מליס כי התנהלות תנובה היא מידתית ואחראית וכי הצורך לספק את ביטחון המזון נמצא בראש מעייניה. מליס חרת על דגלו את חזון החדשנות והטכנולוגיה. לפני מינויו הרשמי למנכ"ל החברה שימש כמשנה למנכ"ל תנובה ומנכ"ל תשלובת החלב. בין תפקידיו הקודמים: סמנכ"ל חוגלה־קימברלי ושורה של תפקידים בכירים בניהול המכירות, השיווק וניהול חטיבת הנייר והמוצרים לבית בחברה. מליס הוא בוגר תואר שני במינהל עסקים מבר אילן ותואר ראשון במדעי החברה.
כאמור, ההתמודדות עם המשבר הנוכחי היא הראשונה ואולי החשובה במשימותיו לעת הקרובה. המשימה השנייה היא המשך הפיתוח העסקי והחדשנות שמאפיינת את רוח התקופה.
30. איציק אברכהן - יו"ר שופרסל
אחרי שפרש בחודש מרץ האחרון מתפקיד מנכ"ל שופרסל בתום עשר שנות ניהול ויותר מ־21 שנים בקבוצה, איציק אברכהן מונה ליו"ר ומינה מטעמו את אורי וטרמן למנכ"ל. בימים שבהם מחאת יוקר המחיה הולכת וגוברת, גם שופרסל מצאה את עצמה בין הפטיש לסדן. תחילה הצליחה להדוף את התאגידים הגדולים, לחזק את המותג הפרטי ולמנוע עליית מחירים, אך בהמשך מצאה את עצמה משנה אסטרטגיה, בעיקר בשל ההפסדים שהמחסור במוצרי החברה גרם להם. שופרסל מחזיקה כ־20% משוק קמעונות המזון (מותג המזון הרביעי בגודלו בישראל) ואוחזת בנתח שוק של כ־70% משוק המזון באונליין.
אברכהן החל את דרכו בחברה כמנהל אזור חיפה, המשיך למנהל הרשתות העירוניות, ומשם לתפקיד סמנכ"ל תפעול ואחראי ניהול שרשרת אספקה. הוא שימש כמנכ"ל משנת 2012, והפעולות הראשונות שעשה במסגרת תוכנית ההתייעלות הכללית כללו סגירת סניפים, צמצום שטחם של סניפים קיימים, התייעלות בכוח אדם, ביטול הנחות למועדוני לקוחות וחיזוק אחד התחומים החשובים של הרשת - שופרסל אונליין - תוך הגדלת היקף המכירות בתחום.
אלא שאז הגיעה המחאה החברתית, והרשת נקלעה למשבר עמוק, שגרר אחריו שפל וירידה מסיבית במחיר המניה. חזונו של אברכהן אִפשר לו לעשות את הכמעט בלתי אפשרי ולשקם את המצב בתוך זמן קצר, להכפיל את מחיר המניה ולייצב את הרשת. בשנה הקרובה המבחן האמיתי של שופרסל יהיה חיזוק המותג הפרטי ושמירה על יציבות מחירים לאור התחרות הגדולה בשוק הקמעונאות, ובעיצומה של מחאת יוקר המחיה שנראה כי רק הולכת וגוברת.
29. טל גרנות־גולדשטיין - מנכ"לית HOT
השקת דיסני פלוס בישראל בחודש יוני האחרון הפכה לאחד האתגרים המעניינים שצפויים לחברת הוט בשנה הקרובה. בהוט לא הופתעו מכניסת החברה לארץ, ובוודאי ידעו שאפקט ההצלחה יכה גם בקהל הישראלי, השבוי בהילת דיסני. טל גרנות־גולדשטיין, מנכ"לית הוט, מבינה את האתגר שעומד מולה, ולא רק בגלל הכניסה המסעירה של החברה הנחשקת, אלא גם בצל השינויים בהרגלי הצפייה של הקהל, שהתרגל לבינג'ים אינסופיים בנטפליקס, אמזון ו־HBO שבדרך.
עולם התקשורת המשתנה דורש מהוט להשקיע יותר בחוויה ההוליסטית מול הצרכן, האינטרנט, הסלולרי, הסיבים, הדור החמישי ועולם התוכן המקורי המושקע. אם בחברה ישכילו להמשיך לפתח ולעשות אותו היטב, יתפתח קרב הולם מול המתחרות. גרנות־גולדשטיין הייתה אחת המנכ"ליות הצעירות במשק כשמונתה לתפקיד מנכ"לית הוט בגיל 38 בלבד. מאז עבר מידע רב בסיבים האופטיים, וגרנות־גולדשטיין, שמצאה את עצמה בתחילת הדרך מתמודדת עם הצורך להשיב את אמון הציבור לחברה, שעמדה אז בקשיים, הצליחה לעשות כמעט את הבלתי אפשרי: היא הובילה הסכם מוצלח במיוחד מול רשת HBO, השקיעה בתכנים ישראליים, והפכה את החברה לבית של היצירה הישראלית המקורית - ולא רק כסלוגן.
בעשור האחרון הוט השקיעה בתכנים מקוריים יותר מ־2 מיליארד שקל, מבלי לפגוע בתקציב הרכש של סדרות מובילות בחו"ל. כמו כן נרשמה הצלחה גדולה בדמות כניסתה של הוט כשותפה בחברת הסיבים האופטיים IBC, מהלך אסטרטגי חשוב לטובת החברה, זאת כאמור מאחר ששוק התוכן עובר שינויים דרמטיים עם כניסתן של פלטפורמות מקוונות נוספות, התחרות בו גדולה והרווחים נשחקים.
28. אמיר ירון - נגיד בנק ישראל
פרופ' אמיר ירון, שמכהן משנת 2018 כנגיד בנק ישראל, ייזכר כמי שהצליח לייצב את המשק באופן יחסי בעיצומה של מגיפת הקורונה, ושבמבט לאחור פעולותיו מנעו את קריסת המשק. הוא היה זה שהוביל ריבית אפסית, שינויים ברגולציה על הבנק שסייעו ללקוחות, ופעולות שייצבו את שער הדולר.
שנתיים חלפו, הריבית קפצה והאינפלציה גואה, וירון התבטא לא פעם על המחיר שהמשק משלם בשל העלאות הריבית, ועל ההאטה שנדרשת כדי למתן את האינפלציה. ללא ספק מדובר באתגר המורכב ביותר, שיימשך גם בשנה הקרובה. העלייה החדה ביותר בריביות נרשמה בחודש אוגוסט האחרון, לאחר קפיצה מ־0.75% ל־2% שגולגלה על הלקוחות. בסוף אותו חודש החלה רפורמת המשכנתאות, שבמסגרתה התחייבו הבנקים להציג הצעות במבנה אחיד להלוואות המשכנתה.
לפני תפקידו הנוכחי כיהן ירון כפרופסור לבנקאות ומימון בבית הספר וורטון למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה ושימש במספר תפקידי ניהול בכירים בתעשייה הישראלית. עד למינויו כנגיד הבנק כיהן כחבר הדירקטוריון של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי. הוא נחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בכלכלה פיננסית ולמומחה בתחום המימון, וזכה בפרסים רבים.
27. רונלד לאודר - איש עסקים ופילנתרופ
רונלד (רון) לאודר מכהן כנשיא הקונגרס היהודי העולמי ב־14 השנים האחרונות. הוא איש עסקים, פילנתרופ, ולפי דירוגים שונים גם אחד מעשירי העולם. הונו מתקרב, לפי הערכת המגזין "פורבס", ל־6 מיליארד דולר. לאודר הוא בנה של אסתי לאודר, שהקימה את ענקית הקוסמטיקה הנושאת את שמה.
בעבר לאודר נחשב לידידו הטוב של בנימין נתניהו, ולמשך תקופה מסוימת הוא אף שימש כשליחו האישי כשתיווך בינו לבין מנהיגים במזרח התיכון. בשנים האחרונות נרשם צינון ביחסים. אחד הדברים החשובים שעמדו מאז ומתמיד לנגד עיניו של לאודר הוא שימור המסורת היהודית בקרב בני הדור השני של יהודי התפוצות והפחתת אחוזי ההתבוללות. בתקופה האחרונה הנושא הפך למאתגר, בעיקר בקרב יהדות צפון אמריקה. תופעת הניכור לזהות היהודית בקרב בני הדור הצעיר של יהודי ארה"ב נגרמת, לטענת לאודר, בשל המונופול הדתי בישראל.
לאודר טוען כי חיזוק הקהילה היהודית בגולה הוא צורך הכרחי של מדינת ישראל וגם מה שיעניק לה גב חזק, אם תזדקק לו בשעת צרה. לפיכך יש לטפח את דור העתיד הצעיר של היהדות העולמית. ולשיטתו זוהי בעיה שלא מקדישים לה מספיק משאבים כדי לפתור אותה. לפני יותר מ־30 שנה לאודר הקים במזרח אירופה את קרן לאודר לפיתוח קהילות יהודיות, המפעילה יותר מ־60 תוכניות למען הקהילה היהודית באירופה ו־30 בתי ספר במזרח היבשת. להשקפתו, חינוך יהודי מגיל צעיר מונע התבוללות מאוחרת, והוא רואה בכך צורך קריטי, בעיקר בתקופה שבה גלי אנטישמיות מתעוררים מחדש ברחבי העולם.
לאודר הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בישראל בתחומי העסקים, החברה והמדינה, ונחשב למקורבם של כל ראשי הממשלה בדור האחרון. הוא פועל כאן זה שלושה עשורים, בייחוד בתחום התקשורת. בעבר החזיק במניות ערוץ 10, ואף שספג הפסדים כבדים, הוא ראה בכך תרומה למדינת ישראל וניסיון לשמור על מקום התעסוקה של עובדיו.
למרכז התעסוקה של לאודר בנגב, שהוקם בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון וארגון JNF ארה"ב, מלאו בשנה החולפת שבע שנים. המרכז משמש בשנים האחרונות כמגדלור של תקווה והזדמנויות לסטודנטים מאוניברסיטת בן־גוריון ומבאר שבע והאזור למציאת תעסוקה באזור מגוריהם. פתיחת המרכז היא אבן דרך חשובה בפיתוח הנגב, ותפקידו הוא להעניק הכוונה מקצועית, פתרונות תעסוקה ויצירת מקומות עבודה, כדי להשאיר בנגב את הצעירים שמחפשים משרות מאתגרות ואפשרויות קידום, ולהביא לכך שיבנו שם את עתידם.
השנה נפתח מרכז תעסוקה דומה גם בעכו, ובשנה הבאה לאודר מתכנן לפתוח שני מרכזי תעסוקה נוספים בירושלים - האחד לאוכלוסייה החרדית והשני במזרח העיר. לאודר הביע תקווה שהנגב יהפוך למרכז עבור צעירים שיגיעו להתגורר שם. "שאיפתי היא שמשפחות וצעירים שאינם יכולים להרשות לעצמם לגור בירושלים או בתל אביב יבינו שבאר שבע היא אלטרנטיבה נהדרת עבורם", אמר בעבר. "אני מביט על הנגב כמקום אפשרי לקידום הטכנולוגיה והעסקים, ובחזוני אני בהחלט יכול לראות את האזור מתפתח בדיוק כשם שקרה באריזונה, שבה ביקרתי לפני זמן מה, ונדהמתי מכמות התעשייה, העבודה והצמיחה המתרחשת שם".
בשדה הפילנתרופיה לאודר פעיל כבר עשרות שנים. מרב מאמציו מוקדשים ליישובי הנגב והגליל, בהיבטים של השכלה גבוהה, חינוך ותעסוקה. באזורים אלה הוא רואה את הגשמת חזונו האישי ואת מפעל חייו בישראל.
26. שרה נתניהו - אשת ראש הממשלה
אין דמות המזוהה יותר עם התואר ״אשת ראש הממשלה״ מאשר שרה נתניהו. בעוד שהאחרות נותרו לאורך השנים מאחורי הקלעים, הגברת נתניהו בלטה לאורך כל שנות כהונת בעלה בפוליטיקה - בין אם רצתה בכך ובין אם לאו. אורך הדיון הציבורי על מידת ההשפעה של שרה חופף פחות או יותר למשך הזמן של נתניהו עצמו במערכת הפוליטית. אף אחד לא באמת יודע עד כמה היא מעורבת, אך למרות זאת אין כל ספק ששרה שותפה בקבלת החלטות שמשפיעות על כולנו.
לא סתם כל אנשי הליכוד, סביבת נתניהו וגם עובדי משרד ראש הממשלה והמעון קוראים לה "הגברת". בצמרת הליכוד יודעים - אם אתה רוצה תפקיד, חייבים לעבור דרכה. תתחבב, תפרגן, תגיד מילה טובה. מי שיודע לעשות זאת יזכה, מי שלא - ימצא את עצמו רחוק מהמנהיג ומכל משרה אפשרית. תשאלו את איילת שקד.
למרות זאת, שרה לא תמיד הייתה בחזית המאבק, ובמשך תקופה ארוכה נתניהו הקפיד לתקוף את כל מי שהתייחס אליה וביקש "לכוון את האש" רק לכיוונו. בשנה החולפת חל שינוי משמעותי באסטרטגיה, ובתקופה שבה מפלגת הליכוד הייתה באופוזיציה הגברת נתניהו ביקרה יום־יום בלשכת ראש האופוזיציה בכנסת, ובמהלך קמפיין הבחירות אף הייתה שותפה מלאה למערכה להחזיר את בעלה לשלטון.
וכך, בפעם הראשונה, התהפכו היוצרות בין בני הזוג ושרה נתניהו הפכה למעין מגן אנושי עבור בעלה, והחליטה להתייצב הפעם בקדמת הבמה. אם בעבר חלק מהיועצים ואנשי הקמפיין של הליכוד סברו ששרה היא נטל על הקמפיין ועלולה להבריח תומכים, הרי שהשנה המהפך הושלם, ורעייתו של נתניהו דווקא הובלטה.
לכל מקום שבו "ביבי־בא" (כשמה של המשאית השקופה של הליכוד שעברה מעיר לעיר בקמפיין הבחירות) באה גם שרה. הזוג נתניהו הבין שבמקרה הזה אחד ועוד אחד שווים הרבה יותר משניים, והאנרגיות שהביאו יחדיו שילהבו את הקהל. בשעת לילה מאוחרת בערב הבחירות, אחרי שחלפו מספיק שעות מהמדגמים והיה ברור שתוצאות האמת מצביעות על ניצחון סוחף, בנימין ושרה נתניהו עלו על הבמה במטה הליכוד בבנייני האומה כמנצחים שווים. הפאוור קאפל של הפוליטיקה הישראלית גבר על כולם, ועם חזרת הליכוד לשלטון גם שרה נתניהו תשוב לטייטל המוכר והאהוב, שכאילו נתפר למידותיה.
25. אסתר חיות - נשיאת בית המשפט העליון
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הפכה למעשה לסמל של שלטון החוק בישראל בתקופה שבה המערכת המשפטית עומדת בפני טלטלה. מאחר שגם היועצת המשפטית לממשלה וגם פרקליט המדינה אינם נוהגים להתראיין לתקשורת, ולצד הירידה במספר האמירות מצד הגורמים הבכירים במערכת אכיפת החוק, חיות נכנסת אל תוך עמדת "המבוגר האחראי".
חיות צפויה לסיים השנה את תפקידה, אך עד אז היא דואגת להעלות הילוך בפומביות האישית שלה ובמסר שהיא מבקשת להעביר, שלפיו בית המשפט העליון הוא שומר הראש המרכזי של מערכת החוק בישראל. בתקופה האחרונה חיות נשאה כמה נאומים פומביים שתוכנם צפוי ללוות אותנו ככל שתימשך הביקורת כלפי מערכת המשפט. גם ההתכתבות עם מתקפות אקטואליות לכיוונה, כמו "נאום הערק" של ח"כ דודי אמסלם ומכתב התשובה הפומבי של הנשיאה, אינה דבר שגור במחוזותינו.
בעבר נטבע החותם ששופט מדבר רק באמצעות פסקי הדין שלו. אלא שבעת האחרונה חיות הוכיחה שאין כך הדבר. מדובר בשינוי חשוב ומשמעותי בהגדרת תפקידו של נשיא בית המשפט העליון, מתוך הבנה כי נדרשים שקיפות ודברור על רקע הביקורות כלפי מערכת המשפט הישראלית. כך למשל נוצר מצב שבו מועברים מעת לעת דיונים בשידור חי מאולם בית המשפט העליון.
חיות נאלצת כאמור להדוף התקפות נגד המערכת ויודעת לתמרן בין לחצים פוליטיים שונים. כשהוגשה עתירה שלא לאפשר לנתניהו להרכיב ממשלה ולמנוע ממנו לקבל את המנדט מהנשיא דאז ראובן ריבלין, קבעה הנשיאה כי "המבצר לא נופל". לעומת זאת, רק לאחרונה קבע הרכב שופטים בראשותה שאף שלא התקיימה הצבעה בכנסת, הסכם הגז עם לבנון עבר את המשוכה של בג"ץ. עצם עמידתה של נשיאה דומיננטית בראשות בית המשפט העליון היא תעודת כבוד למערכת. חיות אכן יודעת למלא את תפקידה זה בכבוד ובכישרון רב.
24. רבקה פרידמן פלדמן , עודד שחם ומשה בר־עם - השופטים במשפט נתניהו
המשפט המתוקשר והמסוקר ביותר בישראל, משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים, מנוהל בידי רבקה פרידמן פלדמן (ראש ההרכב), משה בר־עם ועודד שחם מבית המשפט המחוזי בירושלים. גם ב־2022 המשפט המשיך לייצר דרמות, כותרות ולעתים גם לפתוח מהדורות. ככלל פרידמן פלדמן לא מרבה להתערב בסדרי הדיון, אך היא יודעת היטב להביע את עמדתה כאשר נדרשת. גם בתקופות מורכבות של מצב פוליטי משתנה חדשות לבקרים משפט נתניהו ממשיך לצעוד. בתחילת הדרך היו ביקורות על סבלנות יתר ומעורבות חסר מצד השופטים, אך מעת לעת, ובעיקר בהחלטות החשובות יותר, עיניהם הפקוחות של פרידמן פלדמן וצוותה נמצאות שם.
רק לאחרונה השופטת העירה לפרקליטות על חשיבות קיום ההליך הרציף, בשני מקרים שבהם היא התקשתה לייצא רצף עדויות. גם בנושא שבו הפרקליטות ביקשה להפוך עדים לעדים "עוינים", השופטים לא מיהרו לקבל את ההכרזה אלא מצאו דרך אמצע, כשאף צד לא נותר עם מלוא תאוותו בידיו - אך גם לא מייצר מהומה.
באופן טבעי מדובר במשפט המעורר אמוציות רבות בקרב הציבור הישראלי. סיומו של שלב ההוכחות עוד לא נראה באופק, וכל צד פועל בכלים שונים כדי לגעת בציבור - אך גם בלב השופטים. עבור פרידמן פלדמן לא מדובר בתיק ראשון של אישומים כלפי אנשי ציבור רמי מעמד. היא הייתה שותפה גם למשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בעוד שני השופטים האחרים נטלו אף הם חלק בתיקים פליליים שונים, מגוונים ומשמעותיים.
השנה הקרובה תהיה שנה מכוננת עבור האופן שבו ינווטו שלושת השופטים את הספינה בדיוני בית המשפט המחוזי - גם מבחינת קצב המשפט וגם מבחינת המשמעויות עבור הפוליטיקה הישראלית. עוד נקודה ראויה לציון היא מידת הרחמים שנוקטים השופטים כלפי עדים העולים לדוכן, פעמים רבות בהתרגשות, בלחץ ולעתים אף במצוקה אישית. רגע קטן של הפסקה או עצירה רגעית לכוס מים מהווים מחוות קטנות, עדינות ונחוצות בזמן שהאקלים מחוץ לאולם סוער כל כך.
עדיין מוקדם לקבוע לאן הולך משפט נתניהו, ובעיקר תיק 4000. אך בלי קשר לתוצאות המשפט, נראה כי בכל הנוגע לניהולו שלושת השופטים מצליחים לנווט את הספינה בהצלחה בתוך המים הסוערים.
23. גלי בהרב מיארה - היועצת המשפטית לממשלה
סימן שאלה גדול עמד סביב מינויה של גלי בהרב מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. שר המשפטים היוצא גדעון סער אמר "תסמכו עליי". עבורו הבחירה הייתה ברורה למדי, גם בזמן שרבים אחרים הרימו גבה. עד כה רוב סימני השאלה סביב מינויה של בהרב מיארה לתפקיד הבכיר ביותר במשפט הישראל טרם התפוגגו, אך ייתכן שדווקא אופן ניהול התפקיד הדומה גם לה וגם לפרקליט המדינה עמית איסמן, שבו גם השקט הוא סוג של בשורה, עשוי לפזר מעט את הערפל.
לאחר יועצים משפטיים מתוקשרים ורבי־כוח ופרסום, בהרב מיארה היא חידוש מרענן. בפברואר האחרון היא מונתה - ובמשך כעשרה חודשים קולה כמעט לא נשמע באופן פומבי. אירוע חריג נרשם לאחרונה, כשהיועמ"שית מתחה ביקורת על בליץ החקיקה של הימים והשבועות האחרונים וטענה כי "הדמוקרטיה בישראל, ייתכן שתישאר רק בשם".
דבריה עוררו כמובן זעם בימין ומיד נשמעו קריאות להדחתה, אך בפועל הדחה שכזאת תישמע קלושה עד בלתי אפשרית נוכח כיפופי הידיים ותחושת האנרכיה העלולה להיווצר. אלא שאם בכמעט שנה בתפקיד הקדנציה של בהרב מיארה עברה בקול דממה דקה, נראה כי הסערות רק יגברו והמחלוקות יקבלו קול פומבי.
ראש הממשלה נתניהו יודע להתנהל מול בכירים רבים ולעבוד מולם בהצלחה. נדמה כי הוא מבין שמלחמה עקובה מדם מול יועצת משפטית לא תהיה בהכרח צעד נבון - אך מובן שהדבר אינו מחייב את שריו וחבריו למפלגה. היא תצטרך לעבוד מול ממשלה שלא בחרה בה ומול שרים שלא רוצים בה, אך ייתכן כי דווקא תניב ערך ותגבה את הממשלה בזירות מורכבות יותר מאשר הכנסת.
בהרב מיארה היא משרתת ציבור אמיתית שעלתה בסולם הפרקליטות ביסודיות ובעבודה קשה לאורך השנים. עם זאת מספרים עליה שלא תמיד הייתה בזרם המרכזי של הפרקליטים. האם תכונה זו תשמש לזכותה או תהיה לה לרועץ? ובכן, בתקופה שבה אין תיק חדש של בכיר פולטי למשל שעומד לפתחו של המוסד המשפטי שבראשו היא עומדת, המבחן הגדול של בהרב מיארה יהיה הנושאים הפליליים שעומדים בראש סדר היום. בנוסף, ייתכן כי בממשלה הזאת תקודם יוזמת פיצול תפקיד היועץ, והיא תישאר למעשה בכובעה - אך תחזיק בתפקיד נטול סמכויות. האם לקראת מהלך שכזה יישמע קולה? ימים יגידו.
22. עידית סילמן ועמיחי שיקלי - ח"כים (הליכוד), פורשי ימינה
ממשלת ישראל ה־36, המכונה גם "ממשלת בנט־לפיד", קמה ונפלה בעקבות ההחלטות של חברי מפלגה אחת: ימינה. ראש המפלגה נפתלי בנט היה זה שקיבל החלטה פוליטית דרמטית, אמיצה, או מגונה - תלוי את מי שואלים. שני חברי מפלגתו, עידית סילמן ועמיחי שיקלי, קיבלו - כל אחד בשעתו ובנסיבותיו - החלטות שהובילו לקריסת הקונסטרוקציה יוצאת הדופן בנוף הפוליטי הישראלי: ממשלת ימין־מרכז־שמאל שהתאחדה סביב רעיון אחד ויחיד - הדחתו מהשלטון של בנימין נתניהו.
ההחלטות שקיבלו השניים - להתנגד אקטיבית לממשלת השינוי - היו החלטות דומות מבחינת האפקט שיצרו ועל המשך דרכה של הממשלה, אך הרקע והמועד היו שונים. שיקלי הגיע לפוליטיקה מתחום החינוך. הוא נחשב לפעיל חברתי בולט שהוסיף יוקרה וגוון לרשימת ימינה של בנט. אלא שבנט לא חזה, או לא רצה לחזות, את עמידתו האיתנה של הח"כ הטרי על אותם עקרונות שאיתם נכנס לכנסת.
שיקלי שמר על נאמנותו לרשימה שבזכותה קיבל את המנדט הפרלמנטרי עד לרגע המהפך. מה שבעיני בנט היה תמרון פוליטי מבריק שהוביל אותו לראשות הממשלה ואת מפלגתו למרכז מוקדי הכוח, נתפס בעיני עמיחי שיקלי כבגידה ברצון הבוחר. הוא החליט להיצמד לעמדה המקורית של ימינה: לא נותנים יד לממשלה עם השמאל. החלטתו של שיקלי אומנם לא טרפדה את המהלך כולו והממשלה הוקמה, אך סירובו להצטרף לקואליציה החלישה את כוחה - ובטווח הארוך יותר התוותה את הדרך עבור מורדת נוספת - עידית סילמן.
סיפורה של סילמן שונה מאוד מזה של שיקלי. מלכתחילה היא לא הייתה "כוכבת מבחוץ", אלא עשתה את כל הדרך, מפעילה צעירה במפד"ל, דרך פעילות בשורה של רשימות, ועד כניסתה לכנסת במסגרת סיעת ימינה. היא אף קיבלה מעמד משמעותי ומונתה ליושבת הראש של הקואליציה. מדובר בח"כית פעלתנית, אנרגטית ובעיקר גמישה.
סילמן הוכיחה את כוחותיה הפוליטיים, ובמקביל לתפקידה כיו"ר הקואליציה כיהנה כיו"ר ועדת הבריאות של הכנסת. אלא שבמקביל היא ספגה במשך תקופה ארוכה לחץ ציבורי קשה מצד פעילי ימין. הלחץ הארטילרי כלל הפגנות קולניות ליד ביתה, גידופים ומתקפות ברשתות החברתיות - כל זאת במטרה לרכך את השטח לפני השלב הבא: פניות שקטות מצד גורמים בליכוד ובגוש הימין.
קשה להעריך מה בסופו של דבר היה הקש ששבר את גב הגמל, אך בתחילת אפריל השנה סילמן הודיעה על פרישתה מהקואליציה. הסיבה הרשמית הייתה החלטתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ לקיים את פסיקת בג"ץ ולא למנוע הכנסת חמץ לבתי החולים במהלך חג הפסח. הסיבה האמיתית נשארה עלומה, אך תהיה אשר תהיה, פרישתה סימנה את סופה של הקואליציה ושל הממשלה כולה. בהמשך סילמן ושיקלי נפגשו שוב - הפעם כחברים ברשימת הליכוד לכנסת, ובהמשך כחברים מטעמה בכנסת ה־25.
21. דודי אמסלם - חבר כנסת (הליכוד)
בסוף דצמבר 2016, בדיוק לפני שש שנים, ח"כ דודי אמסלם העניק ראיון נרחב ופתוח ל"מעריב". זאת הייתה הקדנציה הראשונה שלו בכנסת, כשנה וחצי אחרי שנבחר לראשונה לתפקיד הפרלמנטרי - וכבר הספיק להפוך לחבר הכנסת מהבולטים ומהמוכרים בזירה. הכותרת הייתה ציטוט שכולו מבוסס מציאות: "אני מכבד מאוד את ראש הממשלה, אבל הליכוד זה לא חסידות". כבר אז אפשר היה להבין כי מדובר בתפיסת עולם ולא באמירה ריקה מתוכן. את הדברים אמר אחרי שכמה חודשים קודם לכן הכריז כי יחד עם חבר הכנסת אברהם נגוסה הוא מפסיק להצביע עם הקואליציה במליאה עד שיימצא התקציב ליישום הבאתם ארצה של "יוצאי זרע ישראל" מאתיופיה.
ההחלטה עלתה לממשלה באובדן הרוב הפרלמנטרי שעליו נשענה, והחרם שעליו הכריז אמסלם הסתיים לאחר כחודש ורק אחרי שסוכם על העלאת 1,300 איש מאתיופיה במהלך השנה. כזה בדיוק הוא דודי אמסלם: ישר וכן בדבריו ובמעשיו, עד כדי כך שלפעמים מהלכיו נראים מהצד כהתאבדות פוליטית. בעוד שרבים מחבריו לרשימה מתבלטים בעיקר בתמיכה מוחלטת במנהיגם, אפילו בלי לחשוב על ניסיון כלשהו לצאת נגד הזרם ונגד הקו המרכזי, אמסלם לא מהסס לומר את אשר על לבו ובקול רם. באותה מידה של כנות הוא יצא נגד מערכת המשפט גם בשיא חקירות נתניהו, ובהמשך לא חסך ביקורת גם מיו"ר המפלגה, אם וכאשר מצא זאת לנכון.
חבריו הוותיקים מדברים עליו כעל "בעל יושרה מתפרצת ואמינות אותנטית". אמסלם הוא אדם אמוציונלי מאוד - ומשם נולדות השערוריות התורניות שבהן הוא מככב. מדובר באיש ימין מהזרם המרכזי, ואם מנסים לתמצת את אמירותיו ומעשיו בזירה הפוליטית בשנים האחרונות בקואליציה ובאופוזיציה גם יחד, אפשר לומר כי אמסלם בטוח כי עד כה הליכוד לא באמת היה בשלטון. עבורו מדובר באנומליה פוליטית, כשפעם אחר פעם יש לימין ממשלה אך אין לה משילות.
מה שנתפס לא מעט בעיני מתנגדיו הפוליטיים כניסיון להשתלט על התקשורת, על התרבות או - ובעיקר - על מערכת המשפט, לפי דעותיו ולפי עמדותיו מהווה רצון הוגן לממש את זכותו הדמוקרטית של הרוב לשלוט באמת - אחרי הניצחון בבחירות. אמסלם אף פעם לא נשאר בצל, וגם אף פעם לא משאיר אנשים אדישים כלפיו וכלפי דעותיו. יש מי שתומך בו על גבול האהדה, יש מי שמתנגד נחרצות לסגנונו ולדעותיו. כך או אחרת, הקדנציה הקרובה שלו בממשלת נתניהו החדשה צפויה להיות בולטת אף יותר, נוכח ההסכמה הרווחת במפלגתו כי לאמסלם, אחד מחברי הרשימה הבכירים והאהודים, מגיע תפקיד שתואם את מעמדו.
