80 - ד"ר אסתר לוצאטו - יו"ר עמותת ישראל למען הנגב

אסתר לוצאטו (64), דוקטור לכימיה ואשת עסקים, היא גם יזמית ופעילה חברתית יותר מ־40 שנה. לוצאטו, שנולדה וגדלה בשכונה ד' בבאר שבע למשפחת עולים ברוכת ילדים ממרוקו, סיימה תואר שני ושלישי בכימיה באוניברסיטת בן–גוריון ובשנת 1997 זכתה ברישיון עורכת פטנטים. בשלוש השנים האחרונות הובילה לוצאטו, יו"ר עמותת ישראל למען הנגב, את המאבק הציבורי ליישום החלטת הממשלה על העברת יחידות המודיעין של צה"ל לנגב.המאבק נתקל בקשיים בשל התנגדותם למעבר של גורמים שונים, בהם אנשי קבע. ההתנגדויות הובילו להקפאת הפרויקט.

לוצאטו המשיכה להיאבק והעמותה שבראשותה עתרה לבג"ץ, בדרישה שהממשלה תנמק מדוע העברת קריית המודיעין לדרום מתעכבת. המאבק הסתיים בהצלחה, לאחר שניתנו כל האישורים הנדרשים להקמת הפרויקט בנגב על ידי שר הביטחון בני גנץ ונחתם הסכם לתחילת עבודות הבנייה.

לוצאטו, הרואה את פיתוח הנגב כדרך חיים, מעורבת בפרויקטים קהילתיים וחברתיים בתחום של סיוע לנזקקים, העצמה נשית, תמיכה בילדים ובבני נוער ושילוב האוכלוסייה הבדואית. במקביל לעבודתה הציבורית היא מנהלת את קבוצת לוצאטו, מהמובילות בתחום הקניין הרוחני בישראל, שכוללת בין היתר את פירמת עורכי הפטנטים לוצאטו את לוצאטו ואת משרד לוצאטו עורכי דין.

ד''ר אסתר לוצאטו (צילום: מרק ישראל סלם)
ד''ר אסתר לוצאטו (צילום: מרק ישראל סלם)

המשפיעים של מעריב - מקומות 100 עד 81
המשפיעים של מעריב - מקומות 41-60
המשפיעים של מעריב - מקומות 21-40
המשפיעים של מעריב - מקומות 1-20

79. ליאור שמחה - מנכ"ל איגוד יצרני החלב 

מנכ"ל איגוד יצרני החלב ליאור שמחה מכהן בתפקיד המתאים לו ביותר. הוא קיבוצניק שנולד וגדל בנצר סרני, דור שלישי למשפחת רפתנים. שמחה מדבר על חלב בתשוקה, והוא יודע היטב מאין הוא מגיע ומה דרוש כדי לייצר אותו מכל בחינה אפשרית. המסירות הזאת גם מסבירה את עמידתו האיתנה לצד רפתני רמת הגולן, שנקלעו למשבר בעקבות המשבר במחלבת רמת הגולן, במטרה לסייע לבעלי 17 הרפתות בגולן למצוא מחלבות ברחבי הארץ שיקלטו את תוצרתן.

בתקופת נערותו עבד ברפת, ואחרי השירות הצבאי יצא ללימודי כלכלה ומינהל עסקים. אבל הגלות בחוץ לא נמשכה זמן רב. לפני כמה שנים החליט לחזור לקיבוץ, מתוך רצון לקדם ולהעלות אותו מדרגה הן במובן החקלאי והן במובן הכלכלי.  בראיון שנתן בעבר ל"מעריב" אמר שמחה כי משק החלב הישראלי הוא גולת הכותרת של משק החלב העולמי וכי ישראל נמצאת בראש הפירמידה בכל הנוגע לייצור חלב. עוד ציין שרווחת בעלי החיים במשק החלב הישראלי היא מהטובות בעולם. "אנחנו נלחמים בשיניים בכל האתגרים" הוסיף, והסביר כי אחד האתגרים המשמעותיים של יצרני החלב בישראל הוא כמובן היבוא. "אנחנו מדינה יצרנית, שמייצרת ולא מוכרת שירותים, ואנחנו רואים בכך שליחות גדולה".

גם השנה אחד מתפקידיו הבולטים יהיה להציג את עמדת רפתני משק החלב בתוך השיח הגואה על יוקר המחיה. הציבור, כך נדמה, מכבד ומוקיר את החקלאות ואת החקלאים, אך מתקשה להתמודד עם עליית המחירים, שיש גורמים המייחסים אותה להם. המונח "ביטחון תזונתי" הצליח להיכנס לשיח ולייצג היטב את עמדות החקלאים, בוודאי לנוכח חוסרים במוצרי יבוא שניכרו פה ושם במהלך הקורונה. אבל אהדת הציבור היא עניין חמקמק: עליות מחירים עלולות לגרוע ממנה, אלא אם כן שמחה יצליח להרחיק את משק החלב מהשיח על יוקר המחיה.

ליאור שמחה (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי)
ליאור שמחה (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי)

78. עפרה שטראוס - בעלת שליטה ביצרנית המזון מהגדולות בישראל

עפרה שטראוס, מבעלי השליטה בקבוצת המזון השנייה בגודלה בישראל, משמשת ב־19 השנים האחרונות כיו"ר החברה. לצד עבודתה שטראוס פועלת במגוון תפקידים ציבוריים: יו"ר ארגון מעלה לשעבר; יוזמת ומקימת מדד קטליסט בישראל ונשיאת ארגון יסמין; יו"ר לשכת המסחר ישראל־אמריקה; מאז 2003 היא מדורגת בין המקומות ה־42 ל־47 ברשימת פורצ'ן של הנשים המשפיעות ביותר בעולם העסקים; בשנת 2009 ו־2010 דורגה במקומות ה־12 וה־16 ברשימת נשות העסקים המשפיעות ביותר בעולם של העיתון Financial Times.

לפני כחצי שנה חברת שטראוס התמודדה עם אחד המשברים הגדולים בתולדותיה, כשנאלצה להוריד מהמדפים עשרות סוגי ממתקים לאחר שבבדיקה אקראית התגלו מספר דגימות הנושאות סלמונלה. את מקור הזיהום לא גילו אז, והחברה נאלצה לעשות ריקול ענק, שפגע ברווחיה וגרם לנזקים של יותר מ־300 מיליון שקל. לפני כמה שבועות בשטראוס החלו להחזיר חלק מהמוצרים למדפים, ואף יצאו בקמפיין מחודש.

אם האתגר המשמעותי שניצב בפני שטראוס בשנה החולפת עמד רק בסימן ההתמודדות עם הצורך בהעלאת מחירים, השנה המצב מאתגר יותר, ולצד עליית המחירים במשק בחברה יצטרכו להשיב את אמון הצרכנים במוצרים, ואולי כחלק מהמהלך גם לשמור על רמת מחירים נמוכה באופן יחסי.

כמו כן בשטראוס ממשיכים לקדם את החדשנות על ידי חממת הפודטק The Kitchen, המונה כ־70 סטארטאפים ישראליים שמפתחים ומייצרים מזון עתידי ובר־קיימא, ושלל מוצרים שעתידים לשנות בקרוב את שוק צריכת המזון העולמי. לצד עסקיה עפרה שטראוס פועלת רבות למען שוויון חברתי ומקצועי של נשים ונגד אלימות כלפי נשים.

עפרה שטראוס (צילום: יח''צ)
עפרה שטראוס (צילום: יח''צ)

77. מקסין פסברג - יו"ר דירקטוריון נתיבי איילון, מיכה מייקסנר - מנכ"ל רכבת ישראל, חיים גליק - מנכ"ל נת"ע

ב־30 בנובמבר כולנו היינו אמורים להרגיש בלונדון, או מינימום בפריז, כשהקו האדום של הרכבת הקלה היה אמור להתחיל לפעול ולגאול את גוש דן מהפקקים. אלא שתקלות חוזרות ונשנות שוב דחו את הקץ לנס שאיש כמעט אינו מאמין בו יותר. תוסיפו לכך את הבולענים שהתגלו בנתיבי איילון, הגורמים עד עצם היום הזה לעצירת תנועה לשעות ארוכות כדי לבדוק ולבחון את מקורות הבעיה, שלא רק שלא מתגלה, אלא שמסתמנת כאחד האתגרים העיקריים שיעמדו בפני יו"ר דירקטוריון נתיבי איילון מקסין פרסברג ומנכ"ל נת"ע חיים גליק.

אבל גם פסברג, גם גליק וגם מיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל, נפגשים באותה נקודה, זאת שבה צריך לפתוח את עורק התחבורה החסום לרווחה, לפני שתהיה כאן קטסטרופה שמתרחשת בנקודת המפגש שבין רכבת ישראל לנתיבי איילון: קטסטרופה ושמה גוש דן.  ברכבת ישראל נעשים שינויים כבירים, כמו פרויקט החשמול והוספת המסילות והקווים, אך התסכול מורגש. הציבור חש בעיקר את הסחבת והפסקת הפעילות בסופי השבוע, האיחורים, העומסים וסכסוכי העבודה, ואלה לא תמיד מראים את התמונה המלאה.

לזכותו של מייקסנר, שכבר עבר את מחצית הקדנציה (צפוי לכהן עד אמצע 2024), ייאמר שהוא לא נח לרגע. כבעל ניסיון עשיר בניהול מערכות לוגיסטיות ופיתוח מוצרים ותשתיות, הן בצה"ל והן בתעשייה, הוא הצליח להוביל את כל אותם פרויקטים דלעיל. אבל האתגרים הגדולים של הרכבת עודם לפניה, בניצול טוב יותר של התשתיות הקיימות והמתהוות, ובסנכרון עם אמצעי תחבורה ציבורית אחרים וגם בתחום התדמיתי. עיקר העבודה שמצפה למייקסנר היא רפרומה בשירות אל מול ועד עובדים שהוכיח כבר כי הוא יודע לפעול בדרכים "יצירתיות".

פסברג היא מינוי של שרת התחבורה אוטוטו לשעבר מרב מיכאלי. היא כיהנה כסגנית נשיא באינטל העולמית ומילאה שורה של תפקידי ניהול בכירים בעולמות הטכנולוגיה. על פניו המינוי שלה לתפקיד יו"ר דירקטוריון נתיבי איילון נראה מפתיע: מה לראש הבריא מההייטק ולמיטה החולה של התחבורה בישראל? אלא שלפסברג יש חזון: להביא את ההייטק גם לחברה הממשלתית, ולהציל את הנהגים מהעומסים על ידי ייעול השימוש בכבישים באמצעות הטכנולוגיה. ואף שזה אולי ייקח יותר זמן מהרגיל, ובכל זאת מדובר בחברה ממשלתית ולא באינטל, היא עדיין נחושה בדעתה להצליח.

גם גליק, שכיהן בעברו כסגן נציב בתי הסוהר בדרגת גונדר ושימש כמנכ"ל אוניברסיטת בר־אילן ומנכ"ל עיריית ראשון לציון, לא מוותר על האופטימיות אף שהוא מודע לאתגרים הניצבים בפניו. לצד המאמץ לקדם כמה שיותר מהר את הפעלת הקו האדום לקראת נסיעה מסחרית, הוא כבר מתכנן את היעד הבא ותפעול הקווים הירוק והסגול, כדי להביא במהירות לא רק לשינוי משמעותי לסביבה האורבנית הן מבחינת תשתיות והן מבחינת נראות, אלא בעיקר להקלה לכל תושבי האזור רבתי.

מנכ''לית נתיבי איילון, מקסין פסברג (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מנכ''לית נתיבי איילון, מקסין פסברג (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מיכה מייקסנר (צילום: יונתן זינדל)
מיכה מייקסנר (צילום: יונתן זינדל)

חיים גליק (צילום: ראובן קסטרו)
חיים גליק (צילום: ראובן קסטרו)

76. דבורה שרר - בעלת פירמה לשירותי ייעוץ תקשורתי

דבורה שרר אינה מכירה את המילא "לא". פצצת אנרגיה בלתי נלאית, שמשלבת כישרון ויצירתיות כדי לשנות את חייהם של אנשים רבים על בסיס יומיומי. שרר מנהלת קריירה מוצלחת כבעלת משרד יחסי ציבור וייעוץ אסטרטגי, ייעוץ תקשורתי, טיפול במשברים, מיתוג ושיווק. במסגרת זאת היא מסייעת לארגונים ולאנשי עסקים להציב אתגרים, לגבש יעדים ולממשם - תוך התמודדות עם החששות, המכשולים והמשברים שבדרך - כמנוף להשגת מטרות לצמיחה.

לפני כ־20 שנה היא עשתה שינוי קריירה קיצוני, לאחר שאיבדה את אחותה הקטנה זהבה, שנפטרה ממחלה קשה בגיל צעיר - ועברה להתמקד בקידום נושאי בריאות. שרר יזמה בין היתר את ההנגשה לחתימה מקוונת של כרטיס אדי. היא זכתה בפרס "אשת השיווק" מטעם האיגוד הישראלי לשיווק, ומסייעת כמחווה למשפחות תורמות איברים, באמצעות ארגון תרומה של אלפי חבילות מזון בכל שנה בחגי תשרי וחג הפסח.

שרר הטביעה את חותמה בתחומים רבים - בין היתר במסגרת פינות בתוכניות טלוויזיה, כמרצה לסטודנטים בתחומי מומחיותה, כמנחת פאנלים בכנסים מקצועיים, ואף במסגרת תחביבה רב־השנים בתחום ריקודי העם. לפני כשנתיים היא החלה להגיש מדי שבוע את הפינה "פיית הבריאות", המעלה מעשים טובים בנושאים הנושקים לבריאות, ברדיו 103FM בתוכנית "תחשבו טוב". בעקבות משבר הקורונה שרר העלתה לסדר היום את הפעילות המורכבת של חדרי המיון בישראל, כדוברת איגוד המלר"דים.

דבורה שרר (צילום: ליטמן שרר)
דבורה שרר (צילום: ליטמן שרר)

75. רני רהב - יו"ר משרד יחסי הציבור הגדול בישראל

זה יותר משלושה עשורים שאיש יחסי הציבור רני רהב ניצב בצמרת המשפיעים הישראלית. בעשור הקודם הוא זכה לכינוי "היחצן של המדינה", וניכר שהוא שומר על מעמדו גם בתודעה הציבורית. רהב הוא אחד מיועצי התקשורת הבכירים במדינה. הוא נחשב לדמות צבעונית ולדעתן, ובשנים האחרונות לא מהסס להביע גם את דעותיו הפוליטיות על מסכי הטלוויזיה וברשתות החברתיות. חשבון הטוויטר הפעיל שלו, שבו הוא לא חושש להשתלח לעתים גם בצורה פרובוקטיבית במי שראוי לכך בעיניו, מחזק את מעמדו לא רק כמעצב דעת קהל, אלא כדמות ציבורית שאי אפשר להתעלם ממנה.

בשנים האחרונות פורסם כי כמה לקוחות מרכזיים במשרדו של רהב, המשמש כיו"ר רהב תקשורת לצד רעייתו הילה המשמשת כמנכ"לית, החליטו להמשיך הלאה. אלא שעובדה קטנה זו לא שינתה את מפת דומיננטיות המשרדים המשפיעים בתחום הדוברות ויחסי הציבור בישראל. רהב, שמאמין בעבודה קשה, גייס את הניסיון עתיר השנים שלו והביט קדימה. ולראיה - החברה שבבעלות הזוג רהב ממשיכה להוביל בכל הקשור לתחום יחסי הציבור והייעוץ התקשורתי.

החברה מונה כ־170 לקוחות, חלקם מהחשובים במשק הישראלי, וכן קרוב ל־40 עובדים. תחת הקבוצה פועלות גם החברות רהב מדיה ורהב קשרי משקיעים, הנחשבות למובילות בתחומן. גם בתקופת הקורונה רהב וצוותו המסור לא הפסיקו לעבוד ותפוקת המשרד, כך על פי עדותו, גדלה ב־30% דווקא בשיא המשבר. ככל שמדובר ברני רהב, המילה יחצן אינה מספיקה, הוא לחלוטין הרבה יותר מזה.

רני רהב (צילום: יונתן זינדל)
רני רהב (צילום: יונתן זינדל)

74. לירון הרשקוביץ ומבשרת נבו - בעלי ריפבליק

לא כל יום אנו רואים קבוצת יעוץ שמדורגת ב 100 המשפיעים שנה רביעית ברציפות. ריפבליק יועצים הוקמה בשנת 2017 על ידי מבשרת נבו ולירון הרשקוביץ ומאז הפכה לקבוצת היעוץ הרגולטורי הגדולה והמובילה בישראל, אשר מאחוריה רשימת הישגים משמעותיים ולקוחות עוגן במשק. 

קבוצת ריפבליק מתמחה בייעוץ בכל עולמות הרגולציה, החל ממחקר ומידע רגולטורי, ניהול משברים רגולטוריים, ייעוץ אסטרטגי רגולטורי, ייעוץ ממשלתי ולובינג.

בשנתיים האחרונות קבוצת ריפבליק התרחבה גלובלית ויצרה הסכמי שיתופי פעולה נרחבים במדינות רבות וביניהן דובאי וארה״ב. מחלקת המחקר והמידע הרגולטורי של קבוצת ריפבליק נחשבת לאירוע נדיר בעולמות הרגולציה ומהווה גאווה לאומית בכל קנה מידה, דבר המעורר עניין רב בקרב גופים עסקיים וארגונים רבים המחפשים חדשנות רגולטורית ועומק בלב העשייה. 

בקבוצה מועסקים למעלה מ-25 עובדים המלווים חברות, ארגונים, רשויות וגופים וביניהם: מובילאיי, קבוצת שלמה, מכבי שירותי בריאות, החברה המרכזית ליצור משקאות קלים, איגוד לשכות המסחר, מרכז השלטון האזורי, מד״א, גרנות, אונברסיטת בן גוריון, אפקון אחזקות, עיריית לוד, התאחדות הקבלנים, קשת 12, אלקטרה מוצרי צריכה, תנועת רגבים, שעשני אישה, תנועת המושבים, ברינקס, ניו-מד אנרג׳י, הולמס פלייס, תנועת הביטחוניסטים, רייזאפ, אבן קיסר, ועד עובדי משרד החוץ, נמל מספנות ישראל, סוויספורט ועוד .

ליאור הרשקוביץ, מבשרת נבו (צילום: ענבל מרמרי)
ליאור הרשקוביץ, מבשרת נבו (צילום: ענבל מרמרי)

73. דינה בן טל גננסיה - מנכ"לית אל־על, אורי סירקיס - מנכ"ל ישראייר, עוז ברלוביץ' - מנכ"ל ארקיע

לאחר משבר קשה בשל מגיפת הקורונה ענף התעופה בישראל פורש כנפיים. דינה בן טל גננסיה, שנכנסה לתפקיד מנכ"לית אל־על ב־7 באפריל, עשתה היסטוריה כשהפכה למנכ"לית הראשונה של חברת תעופה ישראלית. בן טל גננסיה, שהייתה שותפה בחברת הייעוץ טאסק, עברה בשנת 2008 לעבוד באל־על ושימשה בתפקידים בכירים במגוון תחומים, בהם מנהלת אגף ניהול ההכנסות וסמנכ"לית מסחר וקשרים תעופתיים.

אל־על עברה תהפוכות דרמטיות מאז פרוץ משבר הקורונה. החברה הושבתה למשך תקופה ממושכת, המדינה נרתמה לסייע לה בדומה לחברות תעופה אחרות, ורק ברבעון השני של השנה הוסרה מדוחותיה הכספיים הערת עסק חי. מתקופת הקיץ, על רקע הגאות בתיירות היוצאת והנכנסת, אל־על עברה לצמיחה מרשימה, אך לקראת עונת השיא של קיץ 2022 החברה נאלצה להתמודד עם משברים ביחסי העבודה. בן טל גננסיה הובילה את הגישה שעדיף להגיע להבנות עם ועדי העובדים החזקים של החברה מאשר להתעמת איתם במלחמות התשה, שרק יגרמו נזק תדמיתי והפסדים כספיים כבדים בשל ביטולי טיסות.

אלא שלאחר שהושג הסכם עם עובדי התחזוקה, הדיילים והמנהלה, הטייסים דרשו לשפר את תנאי שכרם, שקוצצו בעקבות משבר הקורונה. העימות הגיע לשיאו ביום העצמאות, כשעובדי התחזוקה מנעו ברגע האחרון את השתתפות מטוס הדרימליינר של אל־על במטס האווירי. בסופו של דבר נחתם הסכם גם עם הטייסים, ובמהלך הקיץ מרבית הטיסות של אל־על היו בתפוסה גבוהה.

חברת ישראייר, בניהולו של אורי סירקיס, הצליחה במהלך משבר הקורונה "לצוף", כשבכל פעם המציאה את עצמה מחדש, כמו בטיסות חילוץ של ישראלים וטיסות מטען של ציוד רפואי. סירקיס, בעל ניסיון עשיר בתעופה, הצליח לראות במהלך התקופה המאתגרת כמה מהלכים קדימה, והחברה גם השכילה להתאים את עצמה לתנאים המשתנים של משבר הקורונה.

ישראייר, שנרכשה על ידי רמי לוי, התמקדה גם בחבילות הנופש שהציעה ליעדים שונים. בחברה שואפים להגדיל את נתח השוק שלה, שעמד על כ־5%, באמצעות הסכמים לשיתופי פעולה ואף רכישת חברת תעופה באירופה, דבר שיגביר את היכולת להתחרות בשוק הלואו קוסט שצובר תאוצה. גם ארקיע נהנתה מההתאוששות הדרמטית של ענף התעופה - והחברה, שהייתה מושבתת במהלך משבר הקורונה במשך תקופה ממושכת, מוסיפה יעדים חדשים שכוללים חבילות נופש, וגם היא עלתה על הגל של פריחת התעופה הישראלית.

דינה בן טל גננסיה (צילום: פלאש 90)
דינה בן טל גננסיה (צילום: פלאש 90)

אור סירקיס (צילום: לירון מולדובן)
אור סירקיס (צילום: לירון מולדובן)

עוז ברלוביץ' (צילום: יח''צ ארקיע)
עוז ברלוביץ' (צילום: יח''צ ארקיע)

72. חגי טופולנסקי - מנכ"ל רשות שדות התעופה

האלוף (במיל') חגי טופולנסקי (57), שהחל בחודש יוני לכהן כמנכ"ל רשות שדות התעופה, נכנס לתפקידו באחת התקופות המאתגרות ביותר של ענף התעופה בישראל. טופולנסקי, שבמשך שנים ארוכות שירת כטייס קרב בחיל האוויר, מילא תפקידים פיקודיים בכירים, בהם מפקד להק אוויר וסגן מפקד החיל. בהמשך מונה לראש אגף כוח אדם בצה"ל. לאחר סיום שירותו הצבאי שימש כמנהל תחום המל"טים בחטיבת המודיעין של חברת אלביט מערכות.

בעת כניסתו לתפקידו כמנכ"ל רשות שדות התעופה המציאות בנמל התעופה בן־גוריון הייתה מורכבת וקשה. לאחר משבר הקורונה עם ישראל חזר לטוס בהמוניו - אך במקביל נוצר מחסור חמור בעובדים, בעיקר בתחומי האבטחה בנתב"ג. השילוב יצר עומסים כבדים, תורים ארוכים ובעיות בטיפול בכבודה.

מספר הנוסעים עלה על התחזיות העולמיות, ובמהלך 2022 עברו בנתב"ג כ־19 מיליון איש. התחזית היא שבשנת 2023 יחול גידול נוסף ומספרם עשוי להגיע לכ־25 מיליון, יותר מאשר בשנת 2019, לפני פרוץ משבר הקורונה, כאשר אז עברו בנתב"ג כ־24 מיליון נוסעים.
ברשות שדות התעופה החלו להתמודד עם המציאות החדשה בשני מסלולים: גיוסים מסיביים של עובדים לתגבור עמדות הבידוק, והאצת המעבר למשלוח מזוודות מראש, לפני ההגעה לנתב"ג, יחד עם צ'ק אין דיגיטלי.

הניסיון להביא לקיצור התורים ושיפור השירות ימשיך להתבסס על טכנולוגיה מתקדמת, והיעד של הרשות הוא להפיכתו של נתב"ג לנמל דיגיטלי. טרמינל 3 יעבור הליך דיגיטציה שיאפשר לנהל את היציאה לחו"ל בקלות ובהליכים עצמאיים. רשות שדות התעופה גם תאיץ את בנייתו של מסוף נוסף בטרמינל 3 כדי להגדיל את קיבולת הנוסעים. בנוסף יורחבו אולם ביקורת הגבולות ומתחם הבידוק לכבודת יד, תיבנה זרוע חמישית בנתב"ג, יוגדל מערך החניונים ותוקם יחידת בקרת מטוסים מרכזית, בהיקף של כ־5.5 מיליארד שקל. טופולנסקי מצדו כבר התריע שיהיה צורך בבחירת שדה תעופה משלים לנוכח המשך הגידול המואץ בתנועות הנוסעים והמטוסים.

חגי טופולנסקי (צילום: סיון פרג')
חגי טופולנסקי (צילום: סיון פרג')

71. אביגדור יצחקי - יו"ר מפעל הפיס

אביגדור יצחקי (73) משמש כיו"ר מפעל הפיס וכיו"ר נאמני מרכז שניידר. יצחקי, רואה חשבון שניהל בעבר משרד פרטי, הגיע למפעל הפיס עם ניסיון עשיר גם בתחום השירות הציבורי, לאחר שכיהן בעבר בשורת תפקידים בכירים, בהם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, חבר כנסת מטעם מפלגת קדימה וראש מטה הדיור הלאומי.

יצחקי חשף בחודש יוני כי הוא סובל ממחלה ממארת ונלחם על חייו. "יש לי סרטן בלבלב ושחמת בכבד", סיפר. למרות מצבו הבריאותי הוא ממשיך כרגיל. "אני עובד כל עוד אני יכול. אני מסיים את התפקיד בעוד שלוש שנים", הכריז, תוך העברת המסר שהעבודה בשירות הציבורי היא דרך חיים עבורו.

יצחקי מוביל מהלכים משמעותיים מאוד בתחום החברתי, והפך את מפעל הפיס לגוף המרכז סביבו את המגזר השלישי ואת עולם הפילנתרופיה בישראל. בין פעילויותיו בארגון הוא מיקד את תוכניותיו בכמה אוכלוסיות יעד ובהן אנשים עם מוגבלויות, נוער בסיכון, הגיל הרך ועוד. במקביל פעל למען תוכניות להפגת בדידות בקרב האוכלוסייה הוותיקה, לצד פעילויות המעודדות העצמת נשים.

מפעל הפיס הפך עם השנים בפועל לזרוע מסייעת של השלטון המקומי בהשקעות במוסדות ציבור ובמיזמים תרבותיים חברתיים, בהם חלוקת מלגות לסטודנטים בתמורה למתן שעות לפעילות למען הקהילה ופרסים לעידוד הספרות כמו פרס ספיר.

יצחקי וחבריו למפעל הפיס דואגים בשנים האחרונות לפנות לכל החברות במשק כדי שיעסיקו עובדים עם מוגבלויות. רק 40% מבעלי המוגבלויות שכשירים לעבודה מצליחים להשתלב במשק הישראלי, ויצחקי שואף להעלות את הרף ל־60%. מפעל הפיס השקיע משאבים רבים והוביל קמפיינים למען העלאת המודעות לשורת נושאים חברתיים, בהם בדידות בקרב האוכלוסייה הוותיקה והשלכותיה, וכן צריכה ישראלית כחול־לבן, עידוד החסכונות בקרב הציבור, פעילות לילה סגור - שעומדת בסימן העלאת המודעות לצורכיהם של אנשים על מוגבלויות ותעסוקה שווה לכולם. וזאת נוסף לפעילויות החשובות שמאפיינות את הארגון מאז ומתמיד.

רו''ח אביגדור יצחקי, יו''ר מפעל הפיס (צילום: כפיר סיוון)
רו''ח אביגדור יצחקי, יו''ר מפעל הפיס (צילום: כפיר סיוון)

70. מאיר שפיגלר - מנכ"ל חברת החשמל

בתחילת חודש נובמבר מאיר שפיגלר נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל. זה קרה בעיצומם של מאבקים בין עובדי החברה למשרד האוצר, שסירב, נכון לתקופת טרום הבחירות, להאריך את מונופול החברה על מקטע חלוקת החשמל ב־20 שנים נוספות, ובצל העלאה צפויה במחירי החשמל. מה יהיה עתה? כל האפשרויות פתוחות. בינתיים איום ההשבתה של העובדים הוסר בזכות משא ומתן אינטנסיבי בשיתוף המנכ"ל הנכנס וועד העובדים.

שפיגלר, ששימש עד לפני חודשיים כמנכ"ל הביטוח הלאומי, צמח בתוך השירות הציבורי והיה מנכ"ל קק"ל ומנכ"ל משרד הדתות בעברו. הוא ידוע כמי שאוהב להביע את דעתו, גם כשהיא עומדת בסתירה לציפיות ממנו.  כך למשל לא היסס לתקוף את בכירי האוצר ("שאול מרידור לא יודע מה זה להיות מובטל" טען נגד האחרון, שהיה מבכירי האוצר באותם ימים. צחוק הגורל הוא שזמן קצר אחר כך מרידור התפטר מתפקידו), וכן לא התבייש להזכיר לתקשורת, כשר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ השמיע ביקורת נגד הביטוח הלאומי, שלא משרד האוצר הוא שממונה עליו. כלומר - שהוא אינו כפוף לו.

בינתיים חברת החשמל יצאה במבצע לפריסת חובות של לקוחות חייבי תשלום, בברכתו של המנכ"ל הנכנס. נראה כי לשפיגלר, אולי בשל תפקידו הקודם, יש נטייה לנקוט גישה מקילה ביחס למוסר התשלומים של הלקוחות.

מאיר שפיגלר (צילום: ראובן קסטרו)
מאיר שפיגלר (צילום: ראובן קסטרו)

69. יחזקאל ליפשיץ - מנהל רשות המים

בחודש מאי האחרון יחזקאל ליפשיץ מונה למנהל רשות המים, ומאז הוא אחראי על אחד התחומים הקריטיים ביותר לחוסנה של מדינת ישראל - ניהול ותפעול משק המים והביוב.  משבר האקלים צפוי להחריף משמעותית את הזמינות של מי שתייה בעולם, ומצוקת המים היא תופעה שהולכת ומתגברת במדינות רבות, כולל באירופה ובאמריקה. המים הם מרכיב חיוני לתפקוד תקין של מדינה ויש להם משקל רב גם בזירה המדינית. ישראל מהווה היום דוגמה לניהול משק מים יעיל ונכון עבור מדינות רבות שמתמודדות עם בצורת ומצוקת מים קשה.

מאז כניסתו לתפקיד ליפשיץ מוביל שורה של מהלכים לתכנון משק המים לטווח ארוך ולהיערכות מוקדמת על רקע השפעות של משבר אקלים. בין היתר הוא מקדם את הרחבת פעילות מתקני ההתפלה והקמת מתקנים נוספים, האצת פיתוח משק המים והביוב, גיבוש תוכנית ארוכת טווח 2050 למשק המים, גיבוש תוכנית אסטרטגית לקולחים וביוב 2050, מתן מענה לחסמי דיור על ידי קידום מתווה רוחב למט"שים, הרחבת השפד"ן, הקמת מרכז לחיזוי שיטפונות ועוד.

בין היעדים שהציב עם כניסתו לתפקיד ניתן לציין את היערכות משק המים לאיומי סייבר, הובלת מדיניות בתחום חיסכון במים, היערכות להפיכת משק המים לדל פליטות, השקעה מוגברת במו"פ והכשרת כוח אדם איכותי בתחום המים שיסייע לישראל להמשיך לספק ביטחון מים לתושביה.

גם בתפקידיו הקודמים כסמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד האנרגיה (2013) וכמנכ"ל משרד משאבי המים (2020) ליפשיץ הוביל מהלכים רבים שהביאו לצמצום בצריכת האנרגיה ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת וירוקה, בין היתר באמצעות קידום חקיקה בנושא, הובלת תוכנית לאומית והקמת קרנות מענקים בהיקף של יותר מ־500 מיליון שקל לטובת תמיכה בגורמי מסחר ותעשייה ורשויות מקומיות. כמו כן הוא פעל למען החלטות ממשלה לטובת היערכות מקדימה לטיפול בבצורת ולפיתוח משק מים עצמאי המבטיח אספקה קבועה לכלל הציבור.

יחזקאל ליפשיץ (צילום: משרד האנרגיה)
יחזקאל ליפשיץ (צילום: משרד האנרגיה)

68. ערן יעקב - מנהל רשות המסים

ערן יעקב (55) מונה לתפקיד מנהל רשות המסים במרץ 2018, והוביל את הרשות באחת התקופות המאתגרות בתולדותיה. על רקע משבר הקורונה הואץ המעבר של רשות המסים להנגשת השירות באמצעות הדיגיטל. במקביל הוא הוביל אכיפה נגד העלמות מס. לפני כן יעקב מילא שורת תפקידים בכירים בשירות הציבורי, בהם הממונה על השכר במשרד האוצר, תפקיד שבו כיהן במשך כשנה ובמסגרתו חתם על הסכמים קיבוציים לשיפור שכר עובדי המגזר הציבורי ולחידוד הדגש על הגדלת הפריון וצמצום הפערים.

שנתיים לאחר מינויו למנהל רשות המסים פרץ משבר הקורונה, שגרם לירידה חדה בהכנסות ממסים ולצורך למתן פיצוי לעצמאים ולחברות על אובדן ההכנסות בשל הסגרים והמגבלות. יעקב מחזיק באחד התפקידים הכי כפויי טובה במערכת הציבורית. בתחילת משבר הקורונה האשימו את רשות המסים בכך שהיא מייגעת את בעלי העסקים ומעכבת את תשלומי המעסיקים שאושרו להם, ודרשו ליישם את השיטה הגרמנית, שלפיה קודם כל ניתנו לבעלי העסקים מענקים כדי שישרדו, ללא דרישה להצגת הוכחות לירידה במחזורים הכספיים.

כשלבסוף הוא יישם את המדיניות הזאת, שבעקבותיה בעלי עסקים נדרשו להחזיר מענקים שקיבלו על סמך דיווחים שגויים שהעבירו לרשות המסים, זעקה קהילת העצמאים וגלגלה את הנושא לפתחו של בג"ץ. רשות המסים לא נרתעה מהביקורת ודרשה מבעלי עסקים ועצמאים, בהם גם ידוענים, להחזיר מענקים שקיבלו מהמדינה שלא בצדק. בתום המשבר חל זינוק בהכנסות ממסים, וברשות חזרו לביצוע ביקורות וחקירות שוטפות נגד חשודים בהעלמות מס.

רשות המסים, זרוע ההכנסה החשובה ביותר של מדינת ישראל, עברה לעידן דיגיטלי, בניסיון להקל על הליכים וליצור יותר הנגשה. עם זאת האתגרים העומדים בפניה עדיין רבים, וכוללים טיפול מסיבי בהון השחור ופישוט הליכים. יעקב אינו חושש להביע את דעתו גם כשהיא אינה נוחה לשומע. לעומת זאת הוא מקפיד להתרחק מאור הזרקורים ומתמקד בביצוע אחד התפקידים המאתגרים, החשובים והמרכזיים ביותר במשק הישראלי.

ערן יעקב  (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ערן יעקב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

67. רן ארז- יו"ר ארגון המורים, יפה בן דויד - מזכ"לית הסתדרות המורים

יו"ר ארגון המורים רן ארז ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד נחשבים לבולדוזרים המובילים כבר שנים את האיגודים המקצועיים במערכת החינוך בישראל. ארז נבחר לתפקיד כבר בשנת 1997 ובן דויד בשנת 2016. שניהם החלו את דרכם המקצועית כמורים לספורט בדרום הארץ, ארז באשדוד ובן דויד בירוחם. ארז, שנולד ברומניה ועלה לישראל ביחד עם משפחתו בגיל 17, נחשב לאחד מאנשי החינוך הוותיקים בישראל, ולמרות גילו המבוגר (77) הוא מוסיף לעמוד בראש הארגון ולהוביל מאבקים ציבוריים חריפים.

בן דויד (57) החלה את דרכה בירוחם ולאחר מכן עברה ללמד בקריית גת. בהמשך התקדמה לכהונה כמנהלת אגף הספורט בירוחם. בשנת 2001 היא נבחרה לתפקיד יו"ר סניף הסתדרות המורים ביישוב, ומשנת 2005 שימשה במגוון תפקידים בהנהגת הסתדרות המורים, אשר הבכיר שבהם היה סגנית מזכ"ל הארגון. עם התפטרותו של יוסי וסרמן היא קודמה ונבחרה לתפקיד המזכ"לית.

ברמה הציבורית בן דויד בלטה לאחר פרוץ משבר הקורונה, כשעמדה בראש מאבקי המורים נגד דרישות שהועלו מולם במהלך המגיפה: החזרת ימי לימודים שבוטלו בשל הסגרים, דרישה גורפת להתחסנות כלל ציבור המורים ועוד. היא אף עוררה סערה כשדרשה להחריג מורים שנפשו בחו"ל מחובת הבידוד המוטלת על כל אזרח, שכן לדבריה בידוד מורים ייאלץ אותנו להביא "מורים מסין".

בן דויד הובילה בקיץ האחרון את המאבק לשיפור תנאי השכר והעבודה של המורים לנוכח המחסור בעובדי הוראה, ובתום מאבק עיקש ועימותים עם משרד האוצר נחתם הסכם שכר המשפר משמעותית את תנאי שכרם ועבודתם של המורים. אמירות חריפות של בן דויד בעבר זיכו אותה בכניסה לגלריית הדמויות של "ארץ נהדרת", אבל גם קוממו אזרחים רבים. עושה רושם שלבן דויד זה לא אכפת, כל עוד היא אהודה על הציבור שהיא מייצגת - ציבור המורים בישראל.

רן ארז (צילום: אבשלום ששוני)
רן ארז (צילום: אבשלום ששוני)

יפה בן דויד (צילום: אבשלום ששוני)
יפה בן דויד (צילום: אבשלום ששוני)

66. גלעד ארדן - שגריר ישראל באו"ם

גלעד ארדן החל את תפקידו כשגריר ישראל בארה״ב וכשגריר ישראל באו״ם, והוא הראשון שכיהן בשני התפקידים יחד מאז אבא אבן. הוא אף נבחר לאחרונה לסגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם. עם כניסתו לתפקיד שגריר ישראל בארה״ב ארדן בנה וחיזק את הקשר של ישראל עם הממשל האמריקאי החדש (ממשל ביידן) והגדיר את הפטור לישראלים מוויזה לארה״ב כיעד מרכזי בעשייתו. הוא הקים צוות עבודה משותף בנושא עם המשרד להגנת המולדת בממשל ביידן (כך זוהו המכשולים שעיכבו במשך שנים את הנושא), העלה את מחשבותיו באופן אישי מול הנשיא ביידן והביא לפריצת הדרך ולפתרון שמסתמן כעת כקרוב מתמיד.

כשגריר באו״ם ארדן נדרש להילחם מדי יום על מעמדה של ישראל בעולם מול רוב עוין הקיים באו״ם זה עשרות שנים. הוא הצליח להעביר החלטת או״ם היסטורית נגד הכחשת שואה. זוהי החלטת העצרת השנייה בלבד שישראל העבירה אי־פעם באומות המאוחדות. השגריר ארדן נבחר השנה לנסח ולהוביל את החלטת האו"ם (יחד עם שגריר מרוקו) בנושא היערכות העולם להתמודדות עם המגיפה העולמית הבאה. זאת הפעם הראשונה שישראל תוביל החלטת עצרת מטעם האו״ם.

כחלק ממאמצי ההסברה של ארדן הוא הוביל ארבע משלחות שגרירי או״ם לארץ, שבמסגרתן ביקרו בישראל כ־50 שגרירי מדינות לאו״ם - האחרונה שבהן כללה ביקור משולב באיחוד האמירויות ובישראל כחלק מהעמקת היחסים ושיתוף הפעולה עם מדינות הסכמי אברהם. ארדן יוזם באו״ם אירועי הסברה רבים המציגים את הפתרונות שישראל מביאה עבור העולם. בין הישגיו המשמעותיים הוא הצליח להביא לבחירתה לראשונה אי־פעם של ישראל כחברה במועצה הכלכלית־חברתית של האו״ם, אקוסוק, שבה ישראל נחשבת למעצמה מובילה של חדשנות, יצירתיות וטכנולוגיה, וכן לשלב דיפלומטים ישראלים במספר תפקידי מפתח באו״ם. ולצד הקריירה הדיפלומטית המוצלחת, סוגיית חזרתו של ארדן לזירה הפוליטית בישראל נותרת בהחלט רלוונטית.

גלעד ארדן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
גלעד ארדן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

65. סילבן אדמס - איש עסקים ופילנתרופ

הוא הביא לישראל את הג'ירו ד'איטליה, אחראי על הופעתה של מדונה באירוויזיון בתל אביב, ובזכותו המוני מעריצי מסי זכו לראות אותו בגודל אמיתי במשחק ידידות. זהו סילבן אדמס, איש עסקים ופילנתרופ, שבזכותו הוקמה נבחרת "ישראל סטארט־אפ ניישן" לטור דה פראנס, והוא האיש שממשיך להגשים לישראלים חלומות.

אדמס פועל בכל הכוח למען הבאת אירועי ענק בינלאומיים לארץ, כיוון שלטענתו מדובר בהסברה הטובה ביותר. הוא היה בין האזרחים הישראלים הבודדים שהגיעו לטקס חתימת הסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין. עוד העניק אדמס סיוע לרוכבות האופניים האפגניות שנמלטו משלטון הטליבאן, והוא החבר הישראלי היחיד עד כה בעמותת The Giving Pledge של וורן באפט וביל גייטס, שבמסגרתה הוא מתחייב לתרום את רוב הונו לפילנתרופיה.

במהלך ביקור יו"ר פיפ"א בישראל בשנה שעברה אדמס הודיע כי הוא מקדם את השתתפותה של ישראל יחד עם מדינות המפרץ באירוח גביע העולם בכדורגל. לצד יוזמה זו הוא מתכנן להביא ארצה שורת אירועים בינלאומיים נוספים. בשנה הקרובה צפויים להגיע לישראל ביוזמתו של הפילנתרופ ובשיתוף עם משרד החוץ כוכבי גיימינג בינלאומיים לתחרות שתתקיים במשך שבוע. הטורניר, שישודר ברחבי העולם, ישלב צילומים מישראל בדומה לאירוויזיון, ובו ישתתפו נבחרות ממדינות הסכמי אברהם וכן כוכבי גיימינג מארה"ב ואירופה.

אדמס, שאימץ את הכינוי "שגריר ישראל מטעם עצמו", מקדיש את חייו לקידום מיתוגה של מדינת ישראל בכל אספקט ואספקט ברחבי העולם. הוא אחד הפילנתרופים הגדולים בכל הנוגע לתחום הבריאות, ובימים אלה נבנה ביוזמתו ובתרומתו בית החולים הראשון בארץ לרפואה דחופה (בתוך בית החולים איכילוב).

עוד יוקמו ביוזמתו ובתרומתו בתי חולים לילדים, כחלק מבתי החולים וולפסון בחולון ואסף הרופא (שמיר), ומוסדות שישמשו לניתוחי לב מצילי חיים לילדים מכל העולם. בתי חולים אלה הם חלק מפרויקט "הצל לבו של ילד", תוכנית המציעה ניתוח לב מציל חיים לילדים ישראלים ופלסטינים, ומפעילה בתי חולים שדה במדינות מוחלשות ברחבי העולם. אדמס תרם כספים להקמת מעבדת מחקר בבית החולים אסף הרופא. כמו כן הוא תורם גדול לשתי אוניברסיטאות: בן־גוריון בנגב ואוניברסיטת תל אביב.

אחת מתוכניותיו הבאות היא לקדם פילנתרופיה בספורט, ובדיוק כמו שפרש את חסותו על קבוצת אופניים, הוא נחוש לגייס פילנתרופים נוספים שיאמצו ענפי ספורט הזקוקים לדחיפה ויעניקו להם את כל התנאים להצלחה. הוא מאמין שכשם שישראל הפכה להיות "סטארט־אפ ניישן" בזכות תקציבים והשקעה, גם הספורט הישראלי יכול להתרומם ולהביא כבוד וגאווה למדינת ישראל, ומה שיסייע לכך זה התקציבים.

בצמוד לאדמס עובדת יועצת האסטרטגיה והמיתוג איילת פריש, שעל לקוחותיה נמנים גם פרקליט הצמרת האמריקאי אלן דרשוביץ; והבעלים של קבוצת זאפה גולן עינת. היא ממייסדי ויוזמי קרן הון הסיכון ניו ארה, שביחד עם השותפים גידי ארגוב ורן שמחה גייסה כ־140 מיליון דולר ורשמה שורה ארוכה של הצלחות וחברות יוניקורן.

סילבן אדמס (צילום: מרק ישראל סלם)
סילבן אדמס (צילום: מרק ישראל סלם)

64. אבי וייס - אלדד קובלנץ, אבירם אלעד - גולן יוכפז, חיליק שריר - מנכ"לי ערוצי הטלוויזיה המובילים

כשמביטים על שוק התקשורת הישראלי ובכיריה אי אפשר לומר שנרשמו טלטלות מפתיעות בשנה החולפת, כלומר מעבר לאלה שאנו רגילים אליהן בתחום. ובכל זאת רעידת אדמה קלה נרשמה עם סיום כהונתו המפתיעה של אלדד קובלנץ, ששימש כמנכ"ל תאגיד השידור ובחודש אפריל האחרון מועצת התאגיד הודיעה על סיום עבודתו בתום חודש מההודעה הדרמטית.

הוא מילא את תפקידו במשך כשבע שנים, ורשם הצלחות טלוויזיוניות בלתי מבוטלות שהחזירו את היצירה הישראלית לכותרות. ובכל זאת, אף שנותרה שנה בחוזה ההעסקה שלו, היחסים הרעועים בינו לבין יו"ר מועצת התאגיד גיל עומר טרפו את הקלפים.  במקומו מונה גולן יוכפז, לשעבר מנכ"ל חדשות 10, כמנכ"ל התאגיד, בעיצומה של מערכת בחירות סוערת ותחת "איומי" סגירת התאגיד מצד הליכוד. כמו שזה נראה כרגע המינוף האדיר של שידורי המונדיאל המוצלחים, וליתר דיוק - היכולת למנף את הרייטינג והחשיפה הגדולה למי שהיו עד לא מזמן האנדרדוג של שוק הטלוויזיה, אולי יקבעו איך ייראה העתיד מבחינת הרייטינג. תוכן מצוין כבר יש להם.

חדשות 13 גם כן לא ידעו תקופה יציבה זה זמן מה. אבירם אלעד, ששימש בעבר עורך וואלה! ניוז וראש דסק החדשות, מונה בשנה שעברה למנכ"ל חדשות 13 פה אחד. חדשות 13 עדיין נאבקת ברייטינג, ולמרות התחזיות האופטימיות אחרי האיחוד המיוחל עם ערוץ 10 ז"ל, מהדורת החדשות ממשיכה לצלול במספרים. עם זאת כדאי להיות הוגנים: מהדורות חדשות בכל הערוצים סובלות מצניחה חדה ברייטינג, וקהל צופים שנוטש באופן תדיר, בעיקר בשל התחרות הגדולה ואלטרנטיבות הסטרימינג.

מהדורת החדשות של 12 ממשיכה להיות יציבה על אף הירידות החדות בנתוני הצפייה. מתוקף היותה של חברת החדשות מדורת השבט של התקשורת הישראלית, גם הטענות כלפי התקשורת ממשיכות להגיע מהרשתות החברתיות היישר אל כור מחצבתו של מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס, שנמנה עם מקימיה של חברת החדשות והצטרף לצוותי הקמתה עוד בשנת 1993.

שחקן חיזוק נוסף במערכת הוא חיליק שריר, בעבר סמנכ"ל התוכן של חברת החדשות והמשנה למנכ"ל, שמונה בשנה החולפת למנכ"ל קשת 12, תחת ניהולו של מנכ"ל הקבוצה אבי ניר. שריר עומד בראש הגוף הטלוויזיוני המוביל בישראל, שתחת פיקודו נמצאת גם חברת חדשות 12 והאתר מאקו, המשמש עדיין, בין אם תרצו ובין אם לא, כמדורת השבט הישראלית של תכנים מובילים.

אבי וייס (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
אבי וייס (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

אלדד קובלנץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אלדד קובלנץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אבירם אלעד (צילום: פלאש 90)
אבירם אלעד (צילום: פלאש 90)

גולן יוכפז (צילום: מרק ישראל סלם)
גולן יוכפז (צילום: מרק ישראל סלם)

חיליק שריר (צילום: יוסי אלוני)
חיליק שריר (צילום: יוסי אלוני)

63. אבי ניר - מנכ"ל קשת

תגידו מה שתגידו על הישראלים: שהם התמכרו לסטרימינג ולבינג', שכולם מחכים לפרק חדש של "הלוטוס הלבן" ולסדרות החמות ביותר בנטפליקס ובדיסני פלוס - ועדיין אם תסתכלו על נתוני הרייטינג של התוכניות המובילות בפריים טיים, תבינו שעם ישראל אוהב את קשת 12. 
אפשר להלין על ריאליטי הבישול וההיכרויות, ובכל זאת אין תוכנית אחרת שמצליחה לגנוב את הפוקוס מהצופה כמו "ארץ נהדרת", שעדיין מככבת בשיחות הברזיות, שלא לדבר על "חתונה ממבט ראשון" ו"מאסטר שף". אבי ניר מכהן כמנכ"ל קשת בדיוק 20 שנה, ואפשר לומר שהוא ביצע מהפכה של ממש בהרגלי הצפייה שלנו, והשפיע (ומשפיע) על עולמנו התרבותי על כל גווניו.

היום כבר לא מדברים רק על מהדורות החדשות אלא גם על מה שקורה אחריהן. אגב, גם מהדורת החדשות של קשת 12 נמצאת כיום תחת שליטת הערוץ, ובניגוד לעבר אינה מנוהלת בנפרד, מה שהופך את ניר למנהל־העל של האופרציה הבלתי מנוצחת המכונה קשת 12. בין אם תאהבו ובין אם לא, מדובר בדיפולט הערוצי בכל טלוויזיה בכל בית בישראל. הערוץ הראשון בשלט  גם של אלה שאוהבים להשמיץ אותו. קשת 12 היא לא רק מהדורת החדשות והתוכניות האהובות, אלא גם אתר מאקו, שהוא השלישי בגודלו בארץ ושכולל גם את N12, שתפס תאוצה והפך לאתר מהמובילים בישראל.

בשנה שעברה נבחר ניר לרשימה היוקרתית של 500 האנשים המשפיעים ביותר על תעשיית התקשורת העולמית של המגזין "וראייטי", בזכות הובלת כמה וכמה פרויקטים בינלאומיים מצליחים בתחום התוכן. הסדרות "כפולים" ו"בשבילה גיבורים עפים", שהופקו תחת מטריית קשת 12, זכו לחידושים בינלאומיים בארה"ב ובאנגליה, ושמו אותנו על המפה.

אבי ניר (צילום: חמד אלמקת)
אבי ניר (צילום: חמד אלמקת)

62. רמי לוי - מנכ"ל ובעלים של רמי לוי שיווק השקמה, יוחננוף - רשת מרכולים

זה לא סוד שרמי לוי - בעל השליטה ברשת המרכולים רמי לוי שיווק השקמה, ברשת הסלולרית הווירטואלית רמי לוי תקשורת, ברשת המרכולים ובתי הקפה קופיקס ובחברת התעופה ישראייר - הצליח לחולל מהפכה בעולם הקמעונאי.  לוי פיצח את השיטה שהישראלים אוהבים יותר מכל: לקנות כמה שיותר - ובכמה שיותר זול. מדובר במשפט שקל לומר אבל קשה מאוד ליישם, ובפרט בשנה החולפת, שבה צמד המילים "יוקר המחיה" חזר בענק לכותרות. בניגוד ל־2011, הפעם כבר לא מדובר במחאת קוטג', ולמרות עליות המחירים בכל רחבי העולם, ניכר בפעם הראשונה שגם רשתות השיווק הגדולות, וזאת של לוי בראשן, לא מתכוונות לעשות לספקים הגדולים חיים קלים ומתייצבות לימין לקוחותיהן. לוי עצמו התבטא לא פעם בהקשר של מגמת עליית המחירים, ואמר שהפתרונות קיימים אילו רק היו רוצים ליישם אותם.

ובכל זאת, לוי ושיווק השקמה תחתיו מנסים לשבור את השוק כמעט בכל תחום. בעבר הוא עשה זאת בתחום הסלולר, והפך לרשת הכמעט יחידה שבעיצומו של משבר הקורונה הצליחה לספק ציוד בסיסי של היגיינה. לאחרונה הוא הצליח לפרוש זרועות גם לתחומים שונים לחלוטין, בהם התעופה. לוי סיפר פעם שכילד אפילו לא חלם לעלות על מטוס. שנים אחר כך הילד הפך לבעל מניות שליטה בחברת ישראייר.

כחלק מניסיון ההתאוששות העולמי ממשבר הקורונה, בעיקר בתחום התעופה והתיירות, לוי חולש גם על תחום המלונאות, כשפתח רשת חדשה בשיתוף עם ישראייר ומלונות בראון, שעתידה לשנות את מפת התיירות היוצאת ואת מחירי החבילות המוצעים לנופשים. היעד הראשון כבר נפתח בשנה שעברה ביוון, ובהמשך אמורים להיפתח גם בתי מלון במונטנגרו, גיאורגיה, בולגריה ועוד.  כחלק מהאסטרטגיה במאבק ביוקר המחיה לוי מחזק את המותג הפרטי שלו, שרשם עליות של 22.4%, לעומת 19.7% ברבעון הקודם, וקורא שוב ושוב ללקוחותיו לנטוש את הספקים המסורתיים אם אלה מעלים את מחירי המוצרים שלהם. כמו כן נרשמה עלייה במכירות האונליין של הקבוצה, שהגיעו ל־10.5% מסך המכירות, לעומת 9.2% ברבעון המקביל בשנה הקודמת.

כך או כך לוי ממשיך במגמה שהחל עוד בתחילת דרכו המקצועית: הוא שומר על עצמו נגיש ועממי, וגם אם נתח הרווחים של הרשת בניהולו נמוך יותר מזה של המתחרות, הוא ממשיך בנכונותו לשמור על מעמדו כמותג הזול ביותר. בעידן הנוכחי, שבו אזרחים כורעים תחת הנטל, אין ספק שזה ימשיך להשתלם לו.

יוחננוף היא אחת החברות הציבוריות הגדולות בישראל ונסחרת על פי שווי שוק של קרוב ל־3 מיליארד שקל. בשנת 1992 נכנסו אל שוק הקמעונאות והחלו בקטן, כשאב המשפחה מרדכי פתח את המרכול המשפחתי הראשון באזור התעשייה של שכונת קריית משה ברחובות, בתקופה מאתגרת שבה השוק היה סגור לתחרות. בניו גיורא ואיתן הצטרפו עם השנים אל העסק המשפחתי, שהלך וגדל וצמח באופן מטאורי. 
הרבה מים עברו בנהר מאותו מרכול קטן ברחובות, ובשנה הבאה צפויה רשת יוחננוף לגדול ל־40 סניפים. מחזור ההכנסות של הרשת בשנה החולפת הסתכם בכ־3.5 מיליארד שקל, והיא שולטת על נתח של כ־7% בשוק קמעונאות המזון בישראל. בשנת 2020 החברה הונפקה לציבור בבורסה הישראלית והיא חלק ממדד תל אביב 90.

גם יוחננוף שמה דגש, בפרט בשנה החולפת, שבה יוקר המחיה מרקיע שחקים, על חיזוק המותג הפרטי. לפני כשנה איתן יוחננוף רכש את זול סטוק, רשת ישראלית לשיווק מוצרי בית, כדי להרחיב את מנעד המוצרים שנמכרים ברשת ולפתוח את התחרות. המכירות, שכוללות את זול סטוק, הגיעו ל־963 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם ב־33 מיליון שקל. בימים אלה יוחננוף מטפח חממת סטארטאפים טכנולוגית, הכוללת שישה מיזמים שקורמים עור וגידים, כרחפני תובלה, סוכר ללא סוכר ועוד יוזמות מתחומים שונים שבהם הוא משקיע באופן פרטי.

רמי לוי (צילום: יחצ רמי לוי)
רמי לוי (צילום: יחצ רמי לוי)

איתן יוחננוף (צילום: ראובן קסטרו)
איתן יוחננוף (צילום: ראובן קסטרו)

61. עו"ד רועי כהן - נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

עו"ד רועי כהן היה ממובילי מאבקם של העצמאים שנפגעו מההגבלות הקשות במהלך משבר הקורונה. הוא עמד בחזית המאבק הציבורי, שכלל הפגנות של בעלי עסקים, פעולות מחאה וקמפיין להכרה בזכויותיהם של העצמאים. כהן, המכהן בתפקידו מאז 2015, הוביל שורת הצעות חוק שהיטיבו את מצבם של העצמאים, בהן תיקון תחשיב דמי הלידה לעצמאיות, שינוי תנאי קבלת מענק הכנסה לעצמאים (מס הכנסה שלילי), העדפת עסקים קטנים במכרזים ממשלתיים, אישור תוספת של 25% לתגמולי עצמאים המשרתים במילואים - ומעל כולן המהלך ההיסטורי שמחייב עצמאים במדינת ישראל לחסוך לפנסיה.

כהן ממשיך לנהל מאבקים למען תשלום עבור ימי מחלה ודמי אבטלה לעצמאים, ומוביל שורת מאבקים נוספים למען ציבור העצמאים בישראל. הוא משמש בתפקידים ציבוריים נוספים, בהם משנה לראש לשכת עורכי הדין וחבר הוועד המרכזי, וכן חבר מועצת המוסד לביטוח לאומי וגזבר פורום סגני ראשי הרשויות בישראל.

נשיא להב, רועי כהן (צילום: אבשלום ששוני)
נשיא להב, רועי כהן (צילום: אבשלום ששוני)