הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה היום (שני) את הנתונים על המשפחות הישראליות בשנת 2021. מהנתונים עולה, כי בשנת 2021 היו בישראל כ-2.2 מיליון משפחות, לעומת כ-1.87 מיליון ב-2012. מגורים במסגרת המשפחתית הם הנפוצים ביותר, כאשר הרכב המשפחה הממוצע כולל 3.72 נפשות - ומחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17.

כ-11% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חד-הוריות (כ-137 אלף), ובראש 86 אחוזים מהן - עומדת אישה. כחמישית מכלל האימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רווקות. בנוסף, כ-2.91 מיליון ילדים עד גיל 17 התגוררו במשפחות, וכ-91 אחוזים מהם התגוררו עם שני ההורים - בעוד שהיתר עם הורה אחד בלבד. אחוז הזוגות ללא ילדים במשפחות היהודיות (כ-28%) גבוה מהאחוז במשפחות הערביות (כ-11%).

בלמ"ס ציינו כי מקרב הערים הגדולות, המונות 100 אלף תושבים ויותר, האחוז הגבוה ביותר של משפחות שכוללות זוגות עם ילדים עד גיל 17 נרשם בבית שמש – כ-71%, לעומת כ-48% בממוצע הארצי. האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה באשקלון – 10%, לעומת כ-6% בממוצע ארצי. האחוז הגבוה ביותר של משפחות שכוללות זוגות ללא ילדים היה בתל אביב-יפו – כ-42%, לעומת 25% בממוצע ארצי. לצד אלו, הערים הגדולות בהן נרשם ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה הן בבית שמש (5.26), בבני ברק (4.82) ובירושלים (4.24) - גבוה מהממוצע הארצי.

רחוב בבית שמש, ארכיון (צילום: נחי שוחט, פלאש 90. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה))
רחוב בבית שמש, ארכיון (צילום: נחי שוחט, פלאש 90. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה))

מהנתונים עולה עוד כי המשפחות הערביות גדולות יותר מהמשפחות היהודיות. בקרב היהודים, מספר הנפשות הממוצע למשפחה עולה ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, ואילו בקרב הערבים דווקא המשפחות המקיימות אורח חיים מסורתי הן הגדולות ביותר.

בלמ"ס ציינו עוד כי כ-94% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים, והיתר (כ-107 אלף זוגות) הם זוגות החיים יחד ללא נישואין. בנוסף, הזוגות היהודיים המתגוררים יחד, הם לרוב זוגות ללא ילדים (כ-71%). למעשה, לכרבע מהזוגות היהודיים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 17 (23 אלף), לעומת כמחצית מהזוגות הנשואים.

בתוך כך, בשנת 2021 גרו במשקי הבית בישראל כ-2.03 מיליון צעירים בגיל 34-18, כאשר כמחציתם (כ-1.06 מיליון) גרו עם הוריהם, ללא בן/בת זוג או ילדים משלהם. כ-40% (כ-819 אלף) גרו עם משפחה משלהם (עם בן/בת זוג ו/או עם ילדיהם), וכ-7% (138 אלף) גרו ללא משפחה במשק בית לא-משפחתי – לבד או עם שותפים. 

אחוז משקי הבית הכולל ילדים, הכולל מועסקים, גבוה מזה ללא ילדים (94.0% לעומת 63.5%, בהתאמה). נתון גבוה יותר - 95.4% - נרשם במשקי בית של זוג עם ילדים, כאשר גיל הילד הצעיר הוא 24-18 שנים.

בנוסף, 28.4% מהסטודנטים (גברים ונשים) שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בתשפ"ב (2021/22) היו נשואים. אחוז הנשואות בקרב הנשים היה גבוה מאחוז הנשואים בקרב הגברים (29.8% ו-26.4%, בהתאמה). 26.7% מהסטודנטיות היו אימהות (13.6% מהסטודנטיות לתואר ראשון). 43.8% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון בשנת תשפ"ב (2021/22) היו דור ראשון להשכלה הגבוהה (כלומר, אף אחד מהוריהם לא קיבל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה בארץ או בחו"ל).

סטודנטים בקמפוס רחובות של האוניברסיטה העברית (צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר, פלאש 90. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)
סטודנטים בקמפוס רחובות של האוניברסיטה העברית (צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר, פלאש 90. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)

מהנתונים עולה עוד כי כ-219.8 אלף משפחות (828.1 אלף נפש) היו רשומות במשרד הרווחה והביטחון החברתי בשנת 2021. באותה השנה הפעיל המשרד כ-3,400 משפחות אומנה עבור בני 17-0, במסגרתן הושמו כ-4,800 אלף ילדים. מחצית (51.1%) מהילדים מושמים באומנה אצל קרובי משפחתם. בקרב מבוגרים תושבי ישראל העומדים לדין, 47.4% היו רווקים, 34.8% היו נשואים, 17.1% היו גרושים ו-0.7% – אלמנים.