במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי המחלוקת נוגעת לשני תחומים עיקריים, הראשון שבהם מאיים על עצם מהותו ותוקפו של חוק "אוויר נקי", כלי הרגולציה הסביבתי הראשון במעלה שחוקקה הכנסת ב־2008 ומאפשר למשרד להגנת הסביבה אכיפה משמעותית נגד חריגה בזיהום האוויר מצד מפעלים.
בטיוטת חוק ההסדרים נכללת הצעה מרחיקת לכת, שתאפשר הפעלה חריגה של תחנות הכוח המזהמות ביותר, בניגוד להיתר שניתן על ידי הממונה לפי חוק אוויר נקי במשרד להגנת הסביבה, שם מסבירים: "חברת נגה, בעלת רישיון ניהול מערכת החשמל, תהיה רשאית להורות לתחנת כוח לפעול בניגוד לתנאי היתר הפליטה באופן שעלול לגרום לזיהום אוויר, לפגיעה בציבור ובסביבה. המשרד מתנגד נחרצות להצעה זו, וסבור כי אינה נדרשת, שכן אין בתנאי ההיתרים הקיימים כדי לפגוע בפועל באספקת החשמל לצרכנים".
מחלוקת עזה סביב הדחת הייעוץ הסביבתי הממשלתי ממוסדות התכנון והחלפתו בפרטי, שעליה דיווחנו כאן ב"מעריב", נותרה גם שלושה שבועות אחרי הדיווח, ערב ישיבת הממשלה.
בצעד נדיר, פרסמו ביום שלישי יושבי הראש של איגוד המתכננים, התאחדות האדריכלים ואיגוד אדריכלי הנוף קריאה משותפת להוציא לאלתר את החוקים הנוגעים לתכנון ולבנייה מחוק ההסדרים "שחלקם בעלי השפעה מרחיקת לכת על האיזונים והבלמים בתהליכי תכנון וכן על שמירת איכות הסביבה וזכויות הפרט בהליכי תכנון".
לטענת שלושת האיגודים, ההצעה כוללת מרכיבים רבים החורגים באופן מהותי מכללי תכנון ראוי, מושכל ומאוזן ולפיכך מהווים פגיעה בלתי מידתית בציבור ובסביבה. "אלה שינויים שראוי לקדם בתוכנית מתאר ארצית ולא בחקיקה, כששינויים אחרים נותנים סל נרחב של סמכויות לחברות התשתית, באופן העלול לסכל את האיזונים הנדרשים ולפגוע באוכלוסייה ובסביבה".
באיגודי ערים להגנת הסביבה בשלטון המקומי מתקוממים על ריצת האמוק של האוצר להחליש את הרגולציה הסביבתית. איגוד ערים לסביבה שרון־כרמל הגיש השבוע למשרדי הממשלה חוות דעת מקצועית שלפיה הצעת האוצר מחלישה את יכולת האיגוד וגופים נוספים לפקח על תעשיות וגופי תשתית בעלי פוטנציאל השפעה שלילית על הסביבה: "מן הראוי לקיים דיון מקיף ומעמיק לפני החלת שינויים מעין אלו, המבטלים באחת מנגנונים והסדרים בני שנים רבות, שאף הם דורשים חיזוק, ולא החלשה" אומרים באיגוד.
הבטחותיו נוגעות לבחינת מחירי המעונות המסובסדים, אבל יו"ר הסתדרות הפועל המזרחי, אבי סולימן, המייצג את מטפלות "אמונה", אומר: "למרות הבטחות הבחירות וההסכמים הקואליציוניים, הרפורמה לגיל הרך אינה מוזכרת כלל בטיוטת חוק ההסדרים. ישנו מחסור חמור בכוח אדם במעונות היום ומטפלות־מחנכות נאלצות לעזוב את התחום בשל תנאי השכר המבישים והבלתי מתגמלים, העומדים על שכר מינימום למשרה מלאה".
המטפלות טוענות כי גם אימוץ המלצות ועדת סל המחירים הוא טיפה בים, וכי נדרשת רפורמה כשהצעד הראשון הוא שינוי מיידי בתנאי שכרן. סולימן מדגיש כי ההמלצות שהשר הבטיח השבוע ליישם, כוללות עלייה מזערית בלבד בשכר המטפלות: "נפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו למען המטפלות המסורות. הפתרון היחיד למצוקת שכרן הוא רפורמה מקיפה בחינוך לגיל הרך שמשרד האוצר חייב להוביל".
אך הרפורמה מחמיצה את מטרתה המוצהרת וקידר מסביר: "שיפור איכות חייהם של האזרחים הוותיקים ומניעת הידרדרותם התפקודית לא יגיעו על ידי שירותי קופות חולים וכסף, אלא על ידי מרכזי יום לקשיש, שאליהם מגיעים כבר היום 15 אלף קשישים בכל הארץ, מתוכם 5,000 תשושי נפש שאינם שולטים במרחב ובזמן, ובהם הרפורמה כלל לא עוסקת"
קידר מדגיש: "למעשה, הרפורמה לא מתארת כלל אלו שירותים נוספים יעניקו קופות החולים לקשישים, כדי לשפר את מצבם ובריאותם. רק השבוע נחשף בכנסת כי קשישים מתאבדים פי שניים יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. הקהילה והחברה הם אלה שנותנים כוח לקשישים ומונעים מהם בדידות והידרדרות פיזית ונפשית. הרפורמה החדשה רק תעמיק את הבעיה, והפתרון הוא בחיזוק מרכזי היום".
ד"ר אבי ביצור, ראש לימודי הזקנה במכללה האקדמית בית ברל, מוסיף: "דיוני תקציב המדינה צריכים להתמודד עם תופעת הבדידות בקרב קשישים בצורה ריכוזית ובהפעלת כל המשאבים, ויפה שעה אחת קודם. התקציב הקרוב, חייב לנסות להציע לרכז את כל הגורמים המטפלים ברווחתם של 1.4 מיליון בני הגיל השלישי, תחת רשות אחת".
התרעות פיקוד העורף