מערכת חורפית קשה וסוערת פקדה בעיקר את אזור הערבה, כשמאות נתקעו בסחף הגשמים. בפארן ירדה כמות גשמים גדולה יותר מהכמות השנתית הממוצעת תוך שעתיים, מה שהוביל לזרימה עזה של הנחלים באזור ולחסימות כבישים. בעקבות חסימת כביש 12 וכביש 90 באזור אילת, רבים נותרו נצורים בעיר. 

חברתה של סהר עשור ז"ל, שנספתה שנספתה באסון בנחל צחור: "הייתה טהורה, בלי טיפת רוע"
לאחר מות האחים בדרום: המפכ"ל הורה לקיים תחקיר על פעולות החילוץ באזור

יעל, תושבת קיבוץ עין חורש מהמועצה האזורית ערבה תיכונה סיפרה ל"מעריב": "נסענו זוג הורים עם ילדים שני ילדים בני 12 ותינוק בן שנה ו-9 חודשים, בדרך למשפחה שמתגוררת ביוטבתה. מסורת של 20 שנה בחג הפסח וזו הפעם הראשונה שקורה לנו דבר כזה. התעדכנו כל הדרך במצב החסימות. לצערי התנועה החלה להאט בגלל תנאי מזג האויר ונכנסנו לחושך. לטעמי המשטרה מעט איחרה להציב מחסומים ופשוט נוצר מצב שהמשכנו בנסיעה בתנאים קשים ולא ידענו מה מחכה לנו. קצת אחרי היישוב צופר נכנסנו עם הרכב במעבר מים קשה. מתחת למים נסחפו סלעים והאוטו פשוט נזרק לכל הכיוונים. הבנים הגדולים צרחו ברכב והיה קשה להרגיע את כולם. רק כשהמשכנו מעט בנסיעה נתקלנו במחסום ונאלצנו להסתובב וחעשות את הדרך חזרה למקום בטוח. הגענו שוב למעבר הקשה, בעלי אמר לנו להחזיק חזק, נשכבתי על הכיסא של התינוק כשהוא ישן בתוכו כדי להגן עליו במקרה שהמים יהפכו אותנו והצלחנו ממש בנס לצלוח אותו ולהגיע לתחנת הדלק של עין יהב".

"עברו שעות לתוך הלילה ועשינו מלא טלפונים לצימרים בסביבה והכל היה מלא. נערכנו כבר לשינה ברכב. אחותי רבת התושייה הצליחה לאתר אנשים בסביבה שלנו והתחילו להריץ את השם שלי בקבוצות המקומיות. ממש כשכבר היינו מיואשים ורטובים מהגשם, הגיעו זוג אנשים מקסימים מהיישוב ספיר הסמוך שסיפרו לנו ששמעו שיש משפחה עם תינוק שנצורה בתחנת הדלק. הם לקחו אותנו אליהם, נתנו לנו דירת אירוח ודאגו לנו. כל הלילה שמענו מסוקים מעל הראש וניסינו לעכל את החוויה. בבוקר כשהבנו שהכבישים נפתחו, נסענו למשפחה ביוטבתה והדרך נראתה כמו איזור אסון", הוסיפה.

שיטפון בערבה (צילום: חן פודין)
שיטפון בערבה (צילום: חן פודין)

חן פודין, מקיבוץ רמת דוד סיפרה: "נסענו זוג עם ארבעה ילדים לבקר את ההורים שלי ואחי שהם חקלאים באזור הערבה. קיבלנו התראות שהולכים לסגור את הכביש בגלל שיטפונות אז ישר עלינו על הרכב ונסענו לכיוון פארן. הגענו לנחל ברק בשעה חמש בערב,  וראינו שם ג'יפ שתקוע על הכביש באמצע השיטפון ורכב פרטי תקוע בתוך הנחל במרחק של כמה מטרים בתוך הנחל. הגענו לשם בתחילת האירוע יחסית. כוחות החילוץ עוד לא הגיעו. משיחה עם אנשים בסביבה הבנו שישנם אנשים לכודים ברכב הפרטי. לאחר מספר רגעים הגיעו כוחות חילוץ מיחידת חילוץ ערבה. במהלך החילוץ ביקשו מתנדבים שיעזרו לכוחות החילוץ ובעלי התנדב לעזור. כוחות החילוץ חילצו את הילד והאישה אך הייתה בעיה לחלץ את הגבר מהרכב בגלל שהוא היה קטוע רגל ובמשקל כבד. לאחר כשעתיים לאחר שכוחות חילוץ נוספים הגיעו וזרימת המים נחלשה 4 מחלצים הצליחו לחלץ גם את הגבר מהרכב. לא יכולנו לחזור הביתה אז נשארנו לילה נוסף אצל ההורים ויחד איתנו הגיעו שלוש משפחות נוספות שאנחנו לא מכירים שהתארחו כי לא היה להם לאן ללכת".

משפחת סיון מבית שמש סיפרו: "נסענו חזרה מיוטבתה, זוג, יחד עם 4 ילדים קטנים. בשלב מסוים הגענו לנחל שזרם על הכביש. הבנו שמסוכן לעבור אותו, וגם אם נעבור, ייתכן שיש עוד נחלים כאלה, אפילו גדולים יותר שאותם בוודאי לא נוכל לעבור. היינו ממש בסמוך למושב פארן והחלטנו לנסות למצוא מקום להעביר שם את הלילה. חיפשנו צימר דרך האינטרנט וגם בשיטוט ברחובות המושב, אבל הכל היה תפוס".

"השעות חלפו והייתי בטוחה שנעביר כבר את הלילה ברכב הצפוף שהיה מלא ציוד של קאמפינג. פגשנו עוד מישהו שאמר לנו שאשתו בחמ"ל והביא לנו את המספר שלה, שמה, דרכה הגענו לאישה שיש לה קראוון. היא לא הייתה במקום, אבל הסכימה שיפתחו לנו. זה בדיוק מה שהיינו צריכים. הילדים היו מאושרים ואנחנו הצלחנו לנשום לרווחה. בלילה אחד כביש הערבה הפך לכביש הערבות", סיפרה.

שיטפונות בערבה לאחר שמאגר עשת עלה על גדותיו. (צילום: שרית אשכנזי פוליבודה)

נמרוד מקיבוץ יגור שבצפון סיפר: "אני ובת הזוג שלי חזרו מסיני, נסענו על כביש 12 וראינו שהחל לרדת גשם. ידענו שהולך לרדת גשם, עקבתי אחרי התחזיות. לקראת 6 בערב עברתי שם ולא היו חסימות בכביש ולא שום דבר. כשהגענו לפארן נתקענו, מכוניות לא העזו לעבור שם. ירדה החשכה והתחלנו לשמוע מסוקים, היינו שם למעלה משלוש שעות. הייתה התארגנות של התושבים באזור שסייעו לנו. היו המון נהגים שנסעו בחוסר זהירות. כשחזרתי הביתה, ראיתי בדרך הרבה מכוניות שפשוט נסחפו שם".

א' מאזור המרכז סיפרה: "תכננתי לנסוע אתמול לסיני, כשהגעתי לתחנה המרכזית בתל אביב הבנתי שיש חסימות בכבישים. פחדתי לקחת את הסיכון, בעיקר בעקבות האירועים שהתרחשו יום קודם לכן. חייבים להתריע על הצפות מראש, להיות זהירים ולא לשחק עם הגורל. בעקבות המצב דחיתי את הטיול למועד אחר".