ד”ר שמואל הירשמן, מנהל בית החולים לבריאות הנפש לב השרון, הוא נצר למשפחה של ניצולי שואה. בין היתר הוא לוקח חלק בפרויקט ייחודי של המכון לאנליזה קבוצתית בישראל, שבמסגרתו מייצרים אנשי המכון מפגשים משותפים עם בנים ונכדים של גרמנים נאצים.
"בזכות הידע הזה שהכרתי והמפגשים שלי עם הילדים והנכדים של הנאצים, הבנתי יותר טוב את ההשפעה של הטראומה לא רק על הקורבן אלא גם על הפוגע, ועל הדורות הבאים. לפעמים הרגשתי שהילדים והנכדים של הנאצים נפגעו אפילו יותר מאיתנו, בני הניצולים", מספר ד"ר הירשמן.
המפגשים המיוחדים מתקיימים אחת לשנתיים והם נמשכים מספר ימים. העבודה היא בקבוצות קטנות. "אנחנו שומרים על קשר לאורך השנה עם החברים שאנחנו מכירים במפגשים האלה. המשפחה שלי נמצאת בגרמניה מאז שנת 1,200 פחות או יותר. הם היו אנשים מאוד מעורים בחברה, אנשים עם תארים מתקדמים ומצליחים מאוד. סבא רבא־רבא שלי היה בעל מפעל הצעצועים הגדול בעולם. התברר לי שבמשפחה שלי יש כל מיני סיפורים שלא ידעתי עליהם בכלל. בן דוד של סבא שלי היה האדם הראשון שנרצח במחנה ריכוז גרמני. בגלל שהוא היה הראשון, הסיפור נחקר על ידי המון אנשים", המשיך.
המפגש האחרון של חברי הקבוצה התקיים לפני כחודש. ד"ר הירשמן מספר כי "החיים כיוונו אותי להיות רופא פסיכיאטר ומנהל בית חולים פסיכיאטרי. רק כשכל ההיסטוריה המשפחתית שלי הגיעה אליי, הבנתי קצת יותר איך החיים שלי הגיעו לזה. הבנתי את זה בערך לפני שש שנים".
בין היתר מספר הירשמן על הלקחים שהוא לומד מהשואה: "הלקח הראשון הוא שאף דמוקרטיה לא יכולה לחשוב שהיא חסינה. הלקח השני הוא שטראומות פוגעות לא רק בקורבנות אלא גם במבצעים ובמשפחותיהם. לקח שלישי הוא שאי אפשר להסתיר עוולות והניסיונות להסתיר או להתעלם מהן יביאו למחיר כבד לקורבנות ולמבצעים".