הסופרת ועיתונאית "מעריב" בעברה, נילי פרידלנדר, הלכה אתמול (שני) לעולמה בגיל 83. פרידלנדר הצטרפה לשורות העיתון בשנת 1963, במהלך לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית.
לאחר מלחמת ששת הימים, הגיעה פרידלנדר להבנה כי הציבור הישראלי לא מכיר מספיק טוב את נופי הארץ, והרבתה לחשוף את הקוראים למסלולי טיולים לא מוכרים ולנושאים הקשורים בשמירת הטבע. במהלך הקריירה שלה כתבה טורים שונים, בין היתר טור שבועי בעיתון מעריב שנקרא "סוגרת שבוע", המלצה שבועית על טיולים בעיתון סופשבוע בשם "טיול סופשבוע" ובמגזין סגנון מעריב.
בעקבות הצלחת טוריה, הוחלט לאגד אותם לספרים שיצאו בהוצאת "מעריב". הספר ראשון, "קרוב לבית" התפרסם ב-1993 והפך לרב מכר. "אצל פרידלנדר לא תמצאו רק אתרים פופולריים וידועים - היא תשלח אתכם לדרכי עפר צדדיות שאפשר לנסוע בהן ברכב פרטי, בג'יפים או באופניים, ותכוון אתכם אל שדות ענקיים של כלניות ורקפות עם המלצה לשכב על הגב ולהירגע", נכתב על כריכת הספר. "כי אצל נילי פרידלנדר לא כובשים יעדים - מקסימום כובשים איזה כיסא במסעדה טובה ועושים קצת קניות בדרך, למלא את הבית בשמן זית טוב, גבינות עבודת - יד ופירות וירקות ישר מהשדה".
ספרה השני, "ההנאות שבדרך", התפרסם בשנת 2001 וכלל 40 הצעות לסופי שבוע רומנטיים, הכוללים המלצות ללינה, אוכל וטיולים בסביבה הקרובה. הספר כולל ארבעה פרקים, כל אחד מהם מוקדש לעונה אחרת בשנה.
פרידלנדר נולדה בשנת 1939 בליטא ונקראה על שם ארגון המחתרת "ניל"י". זמן קצר לאחר לידתה עלו הוריה לארץ, ובשנת 1941 התמקמו בחיפה. אהבתם של הוריה לארכיאולוגיה ולטיולים בארץ השפיעה רבות על כתיבתה, כמו גם שירותה הצבאי לצד חיילים דרוזים וצ'רקסים, שחשפו אותה למסלולים בכפריהם.
פרופ' יפה ברלוביץ', בת דודתה של נילי, סיפרה למעריב: "יש המון סיפורים על נילי, שהייתה צבעונית מאוד ויוצאת דופן. היה לה מדור לטיולים במעריב במשך שנים, והיא לימדה אותנו איך לטייל. אני לא מדברת על מסעות, היא בעצם דירבנה משפחות לצאת לטייל במדינת ישראל בשנות ה-80. זה היה דבר חדש לטייל יחד כמשפחה. מהבחינה הזו היא הייתה בין הראשונים שעסקו בזה, והיא הייתה מאוד אורגינלית".
"בצה"ל היא שירתה בנח"ל, ביחידה בה שירתו הרבה חיילים דרוזים. במהלך השנים היא שמרה על קשרים איתם, וכשטיילה בארץ היא קיבלה מהם לא פעם סיוע. נילי נולדה בליטא אבל הייתה כל כך ישראלית. היא הייתה ישראליזציה לעצמה, אהבה את השירים של עמנואל זמיר, וכל זה היה גם חלק ממנה".
מאיר עוזיאל, שעבד איתה במעריב, אמר כי "נילי היתה מהרוחות התוססות במערכת מעריב ובמיוחד בתחום המגזיני. היה לה ידע עצום בנושאי תרבות ועירנות עיתונאית לכל החידושים. היא הביא רוח צעירה לתוך מערכת מעריב שהיו בה שכבות של גילים יותר מבוגרים. עורך תמיד נהנה ממנה. כשהייתי עורך וביקשתי ממנה משהו היא תמיד הביאה את החומר בזמן ובמדויק, ובסגנון שיש בו איזושהי רוח מיוחדת. מעיתונאים כאלה מורכבת מערכת טובה."פגשתי אותה בשנים האחרונות עליזה ובעלת רוח צעירה כמו תמיד".
עורך מעריב דורון כהן, אמר בעקבות פטירתה של פרידלנדר, כי "מעבר להיותה כוהנת הטיולים הגדולה של ישראל במשך שנים רבות, נילי הייתה אישה נפלאה ומקסימה והיה לי הכבוד לערוך את המדור שלה במוסף סופהשבוע בסוף שנות ה-90. היו לה תמיד את הטיפים הכי טובים, הכי מעניינים והכי מיוחדים ובכל פעם לפני שהייתי נוסע לחו"ל הייתי יורד לארכיון מעריב ומצלם את קטעי העיתונות מהמדור שלה הרלוונטיים למקום שאליו הייתי נוסע. כל פעם הייתי נדהם מחדש מההמלצות המדויקות שלה, שתמיד היו בול פגיעה. מכנסיה נפלאה ונידחת באיזה הר באיטליה ועד מנזרים בכרתים. יהי זכרה ברוך".